מסגד המריבה בנצרת – חממה לגידול עשבים שוטים
מאבקן של תנועות קיצוניות כמו התנועה האיסלאמית ביישות הציונית - זהה למאבקן של החמאס וחיזבאללה
ב-1 ביולי 2003 בשעה 5:15 בבוקר, נהרסו יסודות מסגד שהאב אד-דין במבצע שכונה "שלג לבן". השתתפו במבצע מאות שוטרים ופיקחו עליו המפכ"ל, סגנו ומפקד המחוז הצפוני במשטרה. עם תחילת עבודות ההריסה הזעיק המואזין את המוסלמים וקרא להם לבוא 'להציל את המסגד'. אולם תושבים שנשמעו לקריאתו וניסו להיכנס בכוח למתחם נחסמו על ידי השוטרים.
הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים, אמר אז: "ההריסה היא חלק מתוכנית הבינוי של העיר... אין כאן הריסה של מקום קדוש. זהו מבנה תת-קרקעי ששימש כחדר כושר. אני מאמין שאחרי שהכיכר היפה תיבנה הם יסכימו לאלטרנטיבה ולהצעה שלנו".
תנועת השחרור הפלסטינית מעולם לא נעצרה בקו הירוק, ובין פעיליה נמנים גם ערבים-ישראלים. בדרך ההסתה הכוח והחבלה הם מנסים לשנות את המציאות הציונית שהתפתחה בפלסטין. עצורים אלה, כמו גם פעילים בתנועה האסלאמית בישראל שביצעו פיגועים נגד יהודים, הודו שהחשיפה לרעיונות הג'יהאד, פסקי ההלכה והדרשות במסגדים השפיעו עליהם.
התנועה האסלאמית בהנהגת השייח' ראאד סלאח, מצהירה בעוז: "ח'יבר ח'יבר יא יהוד, ג'יש מחמד סאיעוד" (ח'יבר הוי היהודים, צבא מחמד עוד ישוב). כשם שהיהודים הוכו נחרצות מצד צבא הנביא מחמד בח'יבר, וסופם שגלו מנחלתם, כך עתיד לעלות בגורלם של היהודים בימינו.
מאבקן של תנועות קיצוניות אלו ביישות הציונית זהה למאבקן של החמאס וחיזבאללה, ואינו עוד בגדר תופעה יוצאת דופן.
לקראת אירועי המילניום בשנת 2000, תכננה עיריית נצרת להקים כיכר בשטח בית ספר בעיר, שתקל על צלייני המילניום להגיע מן הכיכר היְשֵר לכנסיית הבשורה, ולשקם את מבנה מקאם שהאב אד-דין הסמוך, שלפי אחת המסורות, קבור בו אחיינו של צלאח אד-דין, שנפל בקרבות לשחרור נצרת מידי הצלבנים.
אנשי הווקף בעיר, בראשותו של אחמד סאלח (אבו-נואף), יחד עם התנועה האסלאמית, נאבקו בתוכנית וביקשו להקים במקום מסגד
לאחר פינוי מבנה בית הספר השתלטו נציגי התנועה האסלאמית על השטח המפונה וקיימו במקום תפילות המוניות בהשתתפות אלפי מוסלמים בדרישה להקים את המסגד. "מי חוטא יותר מזה המונע אנשים מלהתפלל במסגדי אללה ומנסה להחריבם", ציטטו הם את הקוראן, וקראו למוסלמי העיר להשתתף במאבקם: "הוי משפחות נצרת המכובדות: יש יד המחריבה ופוגעת בקודשינו האסלאמיים בצורה מכוונת שמטרתהּ לפגוע בזכויותינו ובשורשנו בארץ. הקריאה לפגוע בהקדשינו בנצרת… ובמקומות אחרים יצאה לדרך והיום המטרה היא מסגד שהאב אד-דין אשר נפל כשהיד על הגנת כבוד המוסלמים וארצם".
בתוכניות של הווקף יש משום ניסיון לקבוע עובדות בעניין נוכחות המוסלמים במקום ולהבהיר שמסגד קום יקום על אפם וחמתם של הנוצרים ושל מדינת ישראל. ההתעקשות על הקמת מבנה דתי במקום, שבמשך כ-90 שנה לא נערכה בו תפילה, משקפת את מאמציה של התנועה האסלאמית להחיות את האתרים הדתיים הנטושים.
המתרס שמציבה התנועה האסלאמית בין "הם" ל- "אנחנו", בני האור ובני החושך, העושקים ובעלי הזכויות האמיתיות במקום – מוביל למאבק לאומני-דתי טוטלי וחסר פתרון. כישלון המאבק להקמת המסגד במקום, הקריאות המתלהמות, הצגת המאבק כדתי קיומי וטיפוח רגשות של שטנה וקיפוח בקרב הצעירים, מכשירות כר פורה לצמיחת עשבים שוטים.
השבוע, התגלתה עוד חוליה. סביר להניח שתתגלנה חוליות נוספות בעתיד. אך כל עוד לא יתבצע טיפול שורש, העשבים השוטים ימשיכו לצמוח ולהרוס את החלקות הטובות שנותרו בין יהודים לערבים בישראל.