צפוף באוזן: כשהכלב סובל מדלקת באוזן
מחלות באוזניים נובעות בדרך כלל מייצור עודף של שעוות האוזן. ד"ר סמדר טל, וטרינרית הבית, מסבירה. שיחות על ארבע
מחלות באוזניים נובעות בדרך כלל מייצור עודף של שעוות האוזן, המתרחש בעקבות גירוי כלשהו באוזן. מחלות עור אלרגי המשפיעות על העור הן סיבה אפשרית אחת, בייחוד אם מדובר בדלקות אוזניים חוזרות. סיבות נוספות אפשריות לדלקות אוזניים הן אקריות אוזניים, גוף זר באוזן (לדוגמה מלען), צמיחת שיער בעומק התעלה – דבר הנפוץ במיוחד בפודלים ובשנאוצרים. הלחות המצטברת בגלל שעוות האוזן המצטברת הינה מצע מצויין לגידול חיידקים ויצירת דלקת באוזן. בשלב זה ניתן לראות מוגלה באוזן בנוסף לשעווה הקיימת. לאחר זמן לא רב ניתן לראות את בכלב גירודי אוזניים, ניעורי ראש, החזקת אוזן אחת גבוהה יותר מהשניה. לעתים ניתן גם להבחין בהפרשות ובריח לא נעים מהאוזניים.
לדלקות אוזניים כרוניות יש בדרך כלל סיבה ראשונית (כגון אלרגיה). חשוב מאד למצוא סיבה זו בנוסף לטיפול בדלקת עצמה שנגרמה על מנת למזער את הדלקות המתמשכות של האוזניים.
דלקות אוזניים יכולות להיות מתסכלות במיוחד בעוד יש להן את היכולת להמשך על פני חודשים ואף שנים, אפילו עם הטיפול הטוב ביותר. חשוב לבצע אבחון סדיר של המקרה על מנת לאבחן את מקור הדלקת, לתת את הטיפול הטוב ביותר, ולקיים ביקורות עוקבות של מצב הדלקת באוזן. במידה ויש דלקת אוזניים שחוזרת או שלא מגיבה כמצופה לטיפול, מומלץ לשלוח דגימה לתרבית ורגישות ולהתמקד בפן המניעתי של הדלקת כגון שטיפות אוזניים שבועיות.
במידה והדלקת מגיעה לאוזן האמצעית (תיכונה), ניתן יהיה לראות סימנים חמורים יותר בכלב כגון הטיית ראש, חוסר איזון, תנועות עיניים מהירות לצדדים הנקראות ניסטגמוס. סימנים אלו נקראים סימנים ווסטיבולרים ומייצגים סיבוך של זיהום באוזן התיכונה. דלקת באוזן התיכונה יכולה גם לגרום לשיתוק של עצב הפנים (facial nerve) המוביל למראה של לסת שמוטה
כשכלב מנער ומגרד את אוזניו בתכיפות בעקבות חוסר נוחות באוזניים, כלי דם באפרכסת יכול להקרע. קרע זה יכול להוביל לדימום לתוך חלל האפרכסת (החלל הנמצא בין החלק הפנימי של האפרכסת לבין החלק החיצוני שלה). במקרה זה הטיפול לרוב יהיה על ידי הסרת קרישי הדם, ניקוי, תפירה וחבישה של האוזן בהרדמה מלאה.
שלב ראשון: רוב דלקות האוזניים נפתרות בקלות על ידי ניקוי יסודי של האוזן במקביל לטיפול תרופתי מקומי בטיפות אוזניים. במידה ויש רק מעט שעוות אוזן בתעלת האוזן, שטיפה וטיפול בגורם המדבק יהיה מספקים. אולם, בהרבה מקרים, שטיפה יסודית נדרשת רק על מנת לראות את שלמות עור התוף. מומלץ כי בדיקה זו תעשה בטשטוש שכן האוזן כאובה מאד והכלים בהם משתמשים לבדיקה יכולים לפגוע במידה והכלב קופץ בזמן לא מתאים. בדרך כלל, דגימה מהפרשות האוזן תבדק תחת מיקרוסקופ על מנת לסייע בקביעת התרופה המתאימה לטיפול הביתי. לאחר כשבועיים של טיפול ביתי בטיפות אוזניים, תעלות האוזן יבדקו שוב על מנת להיות בטוחים כי הטיפול היה מוצלח וכי אין דלקת. ברוב המקרים כאן נעצר הטיפול, אך במקרים קשים יותר, יש לעבור לשלב הבא.
שלב שני: לחלק מהכלבים יש בעיות אוזניים כרוניות בהן הדלקת אינה נשלטת ע"י טיפול תרופתי או חוזרת מיד לאחר סיום הטיפול התרופתי. במקרים אלו, יש לשלוח תרבית ורגישות של הפרשות האוזן, על מנת לדעת מהו האורגניזם המדוייק הגורם לדלקות באוזן ומהו הטיפול הספציפי בו צריך לטפל כנגדו.
בדיקות נוספות צריכות להתבצע על מנת לקבוע מהו הגורם לכך שהדלקות ממשיכות להופיע לאחר הטיפול. אלרגיה היא סיבה אחת נפוצה לחזרתיות של דלקות אוזניים, אך גם חוסר איזון הורמונלי יכול לגרום לכך.
שלב שלישי: חלק מדלקות האוזניים אינן נפתרות בשני השלבים הקודמים. במקרים אלו אין פתרון רפואי, וחייבים להמשיך לפתרון כירורגי. כתלות בחומרת הבעיה, יתכן שצריך לפתוח באופן כירורגי את תעלת האוזן האנכית. במצב זה יכולה האוזן להתאוורר משעוות האוזן ביעילות רבה יותר. פרוצדורה זו נועדה על מנת למנוע הצטלקות חמורה לאחר שטיפול ארוך טווח בטיפות אוזניים אינו יעיל.
במידה והתעלה הופכת מצולקת מאד עד כדי סגירה כמעט מוחלטת שלה, גדיעה של התעלה יכולה להוות את הטיפול הסופי. בפרוצדורה זו, כל תעלת האוזן מוסרת ורקמה בריאה צומחת לתוך החלל. פרוצדורה זו היא המוצא האחרון לאחר שדלקת אוזניים חריפה אינה מגיבה כלל לטיפול רפואי וכבר גרמה לנזקים אנטומיים. למרות שניתוח זה יחסית יקר, רב הכלבים להם היתה דלקת אוזניים כרונית חריפה לא זקוקים עוד לשום טיפול באוזניהם למשך כל חייהם.
דלקות הנובעות מפסאודומונס: חיידק דמוי מקל (rod), הנצבע בצבע אדום בצביעת גרהם, מה שמעיד על היותו גרהם שלילי. חיידקי גרהם שליליים עמידים יותר לאנטיביוטיקה מאשר חיידקים אשר הם גרהם חיוביים (ובצביעת גרהם נצבעים בכחול). פסאודומונס הוא חיידק עמיד במיוחד, ובעל יכולת להפוך לעמיד עוד יותר במידה והטיפול נגדו אינו יעיל והחלטי מתחילתו. בזיהומי אוזניים בחיידקי גרהם שלילי רצוי לקחת דגימה לתרבית ורגישות בהקדם האפשרי, ולטפל בהתאם וברצינות רבה במידה והתשובה הינה חיידק פסאודומונס.
פסאודומונס ארוגינוזה (Pseudomaonas aeruginosa) הינו סוג ספציפי של חיידק הפסאודומונס שעמיד כמעט לכל סוגי האנטיביוטיקות. בזיהום מסוג זה ניתן לראות דלקות אוזניים חוזרות שאינן מועברות ע"י כל מיני סוגי אנטיביוטיקות בהן מנסים לטפל.הנטיה המצערת של חיידק זה שלא להגיב לאנטיביוטיקה בתקופת הטיפול שמחסלת בדרך כלל חיידקים אחרים, גורמת לחיידק זה להיות עמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקות, מריח רע יותר, ומפריש הרבה יותר מדלקות אוזניים רגילות.
במידה ובדיקת התרבית והרגישות נשלחה מוקדם וחיידק הפסאודומונס התגלה לפני שהספיק לפתח עמידויות, הפרוגנוזה לדלקת האוזן טובה בהרבה. במקרה זה, הבדיקה תגלה שהחיידק עדיין רגיש לאנטיביוטיקות מסוג קווינולונים (כגון אנרופלוקססין או אורביפלוקססין).במקרה כזה יצטרך הטיפול להיות החלטי, לאורך זמן, ובמינון גבוה. מינון נמוך או טיפול לזמן קצר רק יגרום לחיידק לפתח עמידויות קשות יותר. במילים אחרות, חובה לטפל בפסאודומונס בהחלטיות מהרגע שאובחן. מהרגע שיהפוך עמיד לאנטיביוטיקות, הטיפול יהפוך לכמעט בלתי אפשרי.
הטיפול בפסאודומנס כולל בדרך כלל טיפול סיסטמי – מתן תרופות דרך הפה, משולב עם טיפול מקומי לאוזניים. למרבה המזל יש בשוק מספר הכנות המיוחדות לחיידק זה, אך לעתים יצטרך הווטרינר המטפל בכלבך להזמין הכנה מיוחדת לפי תוצאות התרבית והרגישות.
הכותבת הינה וטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן. פרטים נוספים באתר. יש לכם שאלה לד"ר טל? פנו אלינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם