קולות המתונים בעולם המוסלמי לא נשמעים

אם תוכח אשמת המזוקנים מנצרת, הנטל יהיה על ערביי ישראל להסביר על מה ולמה. זאת אני אומר כערבי שאכפת לו מהציבור הערבי בישראל

מוחמד ותד | 1/7/2010 5:22 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
זה כבר נכתב ונאמר: נאשם, לא כל שכן חשוד, הוא בחזקת חף מפשע עד אשר תוכח אשמתו; ובהיעדר חקירה ועובדות אל לו למתבונן, לא כל שכן למשפטן, למהר להסיק מסקנות לשבט או לחסד. עם זאת, קשה להתעלם מהפנים המחויכות של שבעה צעירים, רובם מזוקנים, הנכנסים אל טרקליני המשפט בנצרת ובפיהם מזמור לבן-לאדן. קשה לי עוד יותר להבין, ולא רק מכיוון שאינני קרימינולוג או סוציולוג, את השנאה שאדם יכול לצבור בלבו כלפי אדם אחר דווקא משום דתו, לאומו, גזעו, צבע עורו, מגדרו או נטייתו המינית. לא פחות קשה לי לרדת לפשר ההרס שקבוצה קטנה של אנשים יכולה להביא על ציבור שלם.

השנים האחרונות אפיינו את המזרח התיכון ככלל באופי שלילי: מלחמות, הרס, דם והקצנה אידיאולוגית שאפשר לחוש בכל רובדי האוכלוסייה. יותר ויותר תאים קטנים של ארגונים מצדדים באלימות, בהפחדה ובטרור. מגמה כזאת קיימת בקרב קבוצות נוצריות, יהודיות ומוסלמיות. זאת אמרתי, ועדיין אמת צריכה להיאמר: אי אפשר להתעלם מהתעצמותה של תופעה זו בקרב הציבור המוסלמי ברחבי העולם.

אלא שאין זו דרכי להשחיר את פניו של ציבור שלם. אני כשלעצמי ערבי מוסלמי, אמנם לא דתי בכלל. על שום מה הדבר נאמר? על שום שקולות מתונים בעולם המוסלמי קיימים אך לא נשמעים, תהא הסיבה לכך אשר תהא. אירועי ה-11 בספטמבר לא תרמו רבות למוניטין של קבוצות מתונות בעולם המוסלמי, כי אם דווקא לשידוך קתולי בין האיסלאם לסטיגמה של טרור.

בידי המוסלמים, היה הכח לבטל סטיגמה רעה זו. בידם היה הכח, אך הם לא עשו זאת. ואם ניסו לעשות, הרי שהדבר לא נעשה כיאות, ואין לך ראיה חותכת יותר מזו שלפי מבחן התוצאה.
הרוב הבולט של שני הלאומים לא תומך באלימות

כל אימת שיש פיגוע, ששים ארגונים מוסלמיים דווקא להתחרות על אימוץ האחריות לפיגוע - אפילו כשמתברר כי לא בפיגוע עסקינן אלא במעשים פליליים שצד שלישי אחראי להם. כל אימת שבמה ניתנת למוסלמים, דברי שנאה ורצח נשמעים.

אפילו ברמת הרטוריקה המוסלמים לא מצליחים. דורשים במסגדים משחררים את לשונם בימי שישי, כך שמושא דרשתם הוא תמיד השנאה לכל מי שאינו מוסלמי, כאילו היה זה אל אחר אשר ברא את הבריות. הדורשים שוכחים או מתעלמים מהעובדה כי נוער צעיר מקשיב להם; נוער שלבו תמים ורוחו לוהטת ומשולהבת. חבל שכך.

מאז קום מדינת ישראל, היחסים בין ערבים ליהודים במדינה ידעו עליות וירידות, התפתח יחס של "כבדהו וחשדהו" בין שני הלאומים. לעתים היו אלה היהודים שהובילו ל"חשדהו", דוגמת הפיגוע במערת המכפלה, הפיגוע בשפרעם והאסון בכפר קאסם. ולעתים אחרות היו דווקא ערביי ישראל אשר ידם הייתה מגואלת ברצח על רקע לאומני או דתי. עד כאן, זהו סיפור של שני לאומים שדרים

תחת קורת גג אחת, והרוב הבולט של שני הלאומים לא תומך באלימות.

בעשור האחרון אנו עדים לניסיונות שונים של התארגנויות פנים ישראליות של ערבים החשודים בקשירת גורלם עם ארגונים העוינים למדינת ישראל. הציבור הערבי-ישראלי עובר מגמה של הקצנה המושפעת רבות מנאומים בלתי אחראיים של מנהיגים של הציבור הערבי ושל אנשי דת בכירים בעולם המוסלמי. הקצנה זו עלולה להוביל בסופו של דבר לנתק מוחלט בין הזהות הלאומית שלהם כערבים לבין הזהות האזרחית שלהם כישראלים.

אם תוכח אשמתם של שבעת המזוקנים מנצרת, הנטל על שכמי הציבור הערבי בישראל להסביר על שום מה ולמה. ציבור שדורש הקמתן של ועדות חקירה למיניהן ביחס לכל אירוע או מבצע של מדינת ישראל, בצדק או שלא בצדק, חייב לעתים קרובות גם לבצע ביקורת מבית. אני נמנה עם הציבור הערבי בישראל, ודבריי אלה מכוונים כלפי אוכלוסייה שאכפת לי ממנה. אכפת לי עד מאד כי גם אם יהיו מזוקנים - עדיין לא יהיו מסוכנים למדינה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מוחמד ותד

צילום:

בעל משרד עורכי-דין, מרצה בכיר למשפטים במכללה האקדמית צפת (מומחה בינלאומי במשפט פלילי, משפט חוקתי, משפט בינלאומי ובדיני מלחמה) ואינטלקטואל עצמאי. חבר מועצת העיתונות בישראל. אלוף עולם בשנים 2007 ו- 2008 וזוכה הפרס היוקרתי בתורת הנאום והשכנוע מטעם המכון הבינלאומי ללימודי משפט בינלאומי ומשפט משווה באיטליה

לכל הטורים של מוחמד ותד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים