פקעת של קלישאות
מכתבו של אביב גפן לראש הממשלה, בדרישה לשחרר את החייל החטוף, הוא ערימת קלישאות שלא מצליחה להשכיח את העובדה שהוא עצמו – כשהיה בגילו של שליט – בחר להשתמט מצה"ל
"בשם החיים, האנושיות והעיקרון שכל נפש שנשלחה מטעמך ובאחריותך חייבת לחזור", הוא תובע מנתניהו לשחרר לחופשי רוצחים בני רוצחים, ועוד "ללא תנאים". אינני יודע מתי ירדה השכינה על כתפיו של אביב גפן והסמיכה אותו לדבר בשם "מוסר החיים". אולי קרה הדבר ביום שבו החליט שהוא – בניגוד גמור לגלעד ולהרבה אחרים – פטור לחלוטין מלהישלח לצבא, מטעמי מצפון ומתוך אחריות אינטלקטואלית, ועם שפע של תנאים טובים? אם זכרוני אינו מטעני, כשהגיע גפן לגיל שבו התייצבו שליט וחבריו בלשכת הגיוס ולבשו מדים, הוא עצמו ניגש לסטודיו, פשט את מחלצותיו, והצטלם לעיתון כשעל חזהו מרוחה אמרת הכנף "טוב למות בעד עצמנו".
גפן פורט במיומנות על כל מיתרי הרגש שיכולה הגיטרה הסנטימנטלית שלו להשמיע, אולם מכולם צרמו לאוזני במיוחד צליליו של האקורד המשפחתי. "איזה כיף לך שאבנר לידך", הוא מטיח ביוהרה בראש הממשלה, ומזכיר לו את מעלותיה של משפחה שלמה ומאושרת כ"עוגן שלא זז" בעיתות משבר.
אכן, נתניהו ודאי מאושר שאבנר לידו. אלא שהדעת נותנת שבדיוק באותם "לילות שלא נגמרים", עולה בעיניו של ראש הממשלה גם דמותו של אחיו, יוני ז"ל, שגם לו היו "פנים וחלומות", וגם לו, תתפלאו לשמוע, היו סבא, והורים, ואחים. ואלה, תחת עולו המכריע של השכול המשתק, לא חדלו מ"להיות גאים ולו לשנייה אחת שאנחנו חיים פה".
עדיף אם גפן היה מתפרץ על אותן ממשלות קרות לב
השד יודע מה עוד יסכים טרובדור המחאה והשלום לתת בכדי "לשבת באיזה אחר הצהריים שרבי ולראות אותו חוזר". מאידך, די ברור מה הוא לא יהיה מוכן לתת בבוקר הסגרירי שיבוא לאחר מכן. יפה שהוא קם, ביחד עם אשתו וילדו, והצטרף לצעדת המחאה. אולם חישבו כמה יכול היה להועיל אם במקום לעלוב בראש ממשלתו, היה אוזר בליבו די אומץ כדי להתפרץ בזעמו הרוקיסטי נגד אותם ממשלות וארגונים שאת זמנם הנעים בקוקטיילים מעונבים למען השלום, אלה שתקציביהם השמנים ממשיכים לנפח את חשבונות הבנק של חוטפי גלעד שליט, ובצביעותם הרבה מוסיפים להזרים סיוע לשלטון הפלצות בעזה, למרות ההפרה הבוטה של זכויותיו הבסיסיות של גלעד.
הרטוריקה של מובילי הקמפיין למען שליט מדמה את נתניהו לסוהר
וכנגד הקולות שבעטיו של "מוסר החיים" מעודדים את ממשלת ישראל לקבל הכרעה שתוצאותיה עלולות להביא לעוד הרג, אצא גם אני בקריאה נרגשת לראש הממשלה: בקוראך את מכתבו של גפן על שליט, תזכור שהוא רק פקעת, פקעת של קלישאות. ואם נשאו חן בעיניך דיבוריו המרגשים על פרפרים וימות שרב, אל נא תלך שיכור אחר אלה השרים בכיכרות לשמש העולה. הם תמיד הראשונים להעלם מכאן כשיורד עלינו גשם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם