חגיגת בר מצווה עצובה לאמיר בלחסן
זו לא החגיגה שתכננו מוניקה ויוסי לבנם אמיר. 10 חודשים אחרי שנפצע קשה בתאונת פגע וברח, הוא יועלה לתורה על אלונקה כשהוא בתרדמת

לשאלה אם היא לא מפחדת שהסוכריות שייזרקו כמיטב המסורת לכיוון אמיר יכאיבו לו, ענתה: "הלוואי ויפגעו בו, אולי משהו יעיר אותו. אולי הוא יפתיע אותנו ויפקח את העיניים".
זו לא חגיגת בר המצווה שתכננו מוניקה ויוסי בלחסן לבנם. בדמיונם אמיר עולה לתורה ומדקלם את הדרשה בעצמו, בחלומם הם מסיעים אותו ברכב שטח לאולם גדול, עמוס בני משפחה וחברים, וחוגגים איתו לצלילי המוזיקה הרועשת וצהלות השמחה.
היום הם ילוו את אמיר בדרך שונה לגמרי: אמיר יגיע לבית הכנסת באמבולנס, ישכב על האלונקה בחולצה ירוקה ובמכנסיים לבנים חדשים, אולם גופו יישאר דומם. הוא לא ירגיש דבר כאשר הרב יעטוף את גופו בטלית וילפף על ראשו את התפילין, לא ישמע את "פרשת פנחס" שיקריאו חבריו הקרובים, לא יראה את אביו עולה לתורה ביחד עמו.
בפעם האחרונה שאמיר הפגין רגשות הוא היה בן 12, ילד פעלתן שאמור היה לעלות לכיתה ז' ובילה עם אביו במוסך. הוא יצא לסיבוב קטן עם הסקייטבורד וכעבור דקה הוטח גופו הקט באספלט. רכב שבו נסעו בני הזוג פנינה ועומרי נעים פגע בו בעוצמה והעיף אותו למרחק. לרגע הסתכלו בני הזוג במראה, אולם החליטו להמשיך בנסיעתם בלי
במשך דקות ארוכות דימם אמיר, בעוד שני הדורסים המשיכו בסדר יומם. מאז הוא מחוסר הכרה. עד לפני ארבעה חודשים שהה בבתי חולים. עכשיו הוא בבית, מרותק לחדרו. את השגרה תשבור חגיגת הבר מצווה המצומצמת שתיערך בבית.
גם ח"כ זאב בילסקי (קדימה), המלווה את המשפחה בחודשים האחרונים, מתרגש עם המשפחה לרגל האירוע. "אני מאחל לאמיר שיצליח לחזור אפילו לחלק מהחיים שהיו לו", הוא מסכם, "הבטחתי לחבריו שאביא אותם לכנסת כדי שיוכלו לתאר את כאבם על חברם שהופקר על הכביש".
"אין ספק שזו לא אותה חגיגה שמו לילד רגיל", מסכמת מוניקה. "אני רק רוצה שאמיר יתעורר ויחייך. זו תהיה המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל".