ירדו מהפסים
משפחת שליט מתנהגת בדיוק כפי שהיא אמורה. כל השאר איבדו את שיקול הדעת - ובראש ובראשונה התקשורת
מכיוון שזה סיפור שיכול לייצר רייטינג, אז מייצרים רייטינג. מכיוון שזה סיפור שדורש הרבה מאוד אחריות, אז מתנערים ממנה לגמרי. מכיוון שנדרש כאן שיקול דעת, אז אין. "כן, בכל מחיר", זעקה אחת מכותרותיו של העיתון הזה ביום שישי האחרון. תחזירו את הילד" (שהוא בכלל חייל קרבי בסרבל טנקיסטים, אבל מי סופר) הביתה כבר. ואחר כך, מי ישלם את המחיר? מועצת העיתונות? לא. אנחנו נשלם את המחיר. כפרטים (שהרי יהיה גם מחיר דמים), וכמדינה (שהרי נמשיך להיות בדיחה איזורית).
אפרופו שלטון, גם הוא כשל כאן כשל מוחלט. הממשלה יכולה להחליט לבצע את העסקה, וזה לגיטימי. הממשלה גם יכולה להחליט שהיא אינה מוכנה לבצע את העסקה במתכונתה הנוכחית וגם זה, תתפלאו, לגיטימי. אז מה עושה הממשלה? ניחשתם נכון. כלום היא לא עושה. אם הייתי יודע שזה יוביל להמשך עמידה עיקשת נגד הרוח והטרור, הייתי נרגע. אבל מכיוון שאני נזכר מי העומדים בראש הממשלה הזו, אין מנוס מלהבין שבסוף, אחרי שיעבור מספיק זמן, הם יתקפלו.
אז בשביל מה כל זה עכשיו? נתניהו החמיץ, כהרגלו, הזדמנות שקיבל עם כניסתו לתפקיד להגדיר את תנאי העסקה ולמנוע משא ומתן. עכשיו הוא מחמיץ שוב. מדוע שלא תביא את העסקה להצבעה בממשלה, מר נתניהו? הפרטים כולם, עם השמות כולם, עם הנתונים, הסיכונים והאיומים. הבא אותם, הנח אותם מול השרים, תן להם להצביע. בלי לחצים ובלי איומים. תתקבל ההחלטה שתתקבל, וזהו זה.
הממשלה היא הריבון, היא הגוף לו ניתנה הסמכות ועליו מוטלת האחריות. תתכנס לה ממשלת ישראל ותחליט. ויובהר מראש שזו ההחלטה הסופית. אבל גם כאן, הרי, נדרשת מנהיגות. אז אל תעצרו את נשימתכם. זה לא יקרה.
"בשנה הבאה אני מתגייס ואני לא רוצה שגם לי זה יקרה", נשמע אתמול אומר אחד הצועדים במצעד ההזדהות עם גלעד שליט, נער לפני גיוס. דברים מעציבים, שמבהירים לנו עד כמה איבדנו את הדרך. אין מי שיסביר לאיש הצעיר הזה שעלול לקרות לו משהו גרוע בהרבה. הוא עוד עלול להיהרג על הגנת המולדת. כי זו המציאות שלנו כאן. זה הסיכון.
כמו שנהרגו חבריו של גלעד שליט לטנק, וחבריהם של רגב וגולדווסר בהאמר, ועוד הרבה חברים וטובים. אפשר גם להיפצע. ואפשר ליפול בשבי. במקרה כזה, של שבי, מחויבת המדינה לחילופי שבויים כנהוג. כל צד
ישראל היתה כל הזמנים מופת לעולם בכל מה שקשור לאי כניעה לטרור. אנחנו המצאנו את זה שאסור בכלל להיכנס איתם למשא ומתן. מאיתנו כולם למדו את זה, ולכן כמעט ולא חוטפים אותם. אותנו חוטפים. זה כדאי. יש כאן ארגון טרור שמנסה לסחוט מדינה ולהפעיל עליה מנוף לחצים כדי לקפל אותה, להוריד אותה על הברכיים, לזכות בנצחון אסטרטגי מהדהד, להתעצם באיזור, להחליש את אויביו (המתונים, תקוות השלום) ולהוכיח שוב שישראל מבינה רק כוח.
כבר די נמאס לפרט את הסיבות הרבות נגד כניעה לדרישות המוטרפות של חמאס תמורת גלעד שליט. ולא, זה לא רק מאזן הדמים והעובדה ששני שליש ממחבלי חמאס וג'יהאד חוזרים (סטטיסטיקה מוצקה שאינה משקרת) לטרור. וזה לא רק העובדה שאפילו משוחררי עסקת טננבוים הידועה לשמצה כבר רצחו לא מעט ישראלים. וגם לא העובדה שחיילי צה"ל נועדו להגן על אזרחי המדינה, ולא להפך.
זה בעיקר תורם למימדיה של תעשיית הטרור והחטיפות שגדלה לנו על הגדרות מצפון ומדרום. המסר לכל צעיר פלסטיני הוא שייצא לשחוט יהודים, כי בסוף משתחררים. ההוכחה לרחוב הפלסטיני שדרך חמאס היא הדרך המנצחת. הנזק העצום לאבו-מאזן ולכל מי שחושב על הסדר. וכמובן, החטיפה הבאה.
אחד האסירים הפלסטינים ששוחררו בימים האחרונים אמר שלשום, בקולו, בלי להתבייש, שאי קיום עסקת גלעד שליט עלול ליצור "משבר אסירים" גדול בחברה הפלסטינית, וסיפר עד כמה חוששים כולם מהחמרת תנאי אלפי אסירי חמאס בכלא הישראלי. אתם יודעים מתי תעביר הכנסת סוף סוף את "חוק שליט" ותאפשר לישראל להפעיל מנוף לחצי גומלין על חמאס? כשזה יהיה כבר מאוחר מדי.
שנים אנחנו מטיפים כאן, בעמודים הללו, ללכת לכיוון הזה, ואין שומע. כולם עסוקים בקמפיין, מתחרים אחד בשני בסופרלטיבים, ממציאים מיתוסים שלא היו מעולם ונערכים לחטיפה הבאה. ככה בדיוק נראית חברה מעורערת בנפשה.








