פרשת בלק: פירומנים צודקים ולא חכמים
פינוי המשפחות משייח ג'ראח הוא חלק ממסע לגזילת זכויות של משפחות הגרות במקום עשרות שנים. מדובר בצדק שגורם לאי צדק משווע
בלעם מצידו פוחד מאלוהים ולא רוצה להמרות את פיו. הוא צודק. בכל פעם שהוא מתבקש לקלל יוצאות מפיו ברכות. הוא לא מרמה את בלק כי הוא אמר מראש שהוא יעשה רק את אשר יורה לו אלוהים. בלק כועס. בצדק. בלעם מברך. בצדק. מה עושים כאשר כל צד צודק מנקודת מבטו והטרגדיה מתקרבת?
בשבוע שעבר יצאתי עם מכינת בינה לכמה ימי סיור בירושלים. במהלך הסיור התארחנו בביתו של עמיתי הרב נתנאל הראל, ראש מכינת עטרת ירושלים. הבית ממוקם בלב הרובע המוסלמי, לא רחוק מהבית שקנה שם פעם אריאל שרון. המכינה ממוקמת לא רחוק משם.
בכניסה לבית מוצבת אבטחה צמודה והילדים הולכים לבית הספר בליווי מאבטחים. עלות אבטחת כ-70 משפחות היהודים ברובע המוסלמי מוערכת בכמה מיליוני שקלים בשנה אשר משולמים על ידי כספי המיסים שלך ושלי. הנוכחות היהודית בלב שכונה ערבית שם מייצרת מתיחות גבוהה מאוד. יחד עם זאת, הרב נתנאל וחבריו משוכנעים בצדקת דרכם.
לטענת נתנאל הבית בו הוא גר נקנה כדת וכדין בכסף רב מאוד. נתנאל מממש במגוריו שם את זיקתו העמוקה לירושלים, להיסטוריה שלו ולמה שהוא תופס כקדושת המקום וכשליחות היסטורית-משיחית. הוא הסביר לנו כי יש לו חלום לייהד את כל ארץ ישראל, לנקות אותה מגויים. יחד עם זאת, לטענתו הוא מסרב ויסרב להשתמש בדרכים אלימות כדי לעשות זאת ותוכניתם של המתיישבים שם היא פשוט לפתות את הערבים לצאת משם, משפחה אחר משפחה, בית אחר בית.
חזון ניקוי הארץ משאינם יהודים הוא גזעני במובהק ולטעמי פסול מאוד ולא צודק אבל הרי ברור שאין לי כל דרך לשכנע את נתנאל בכך. מבחינתו התורה האלוהית פוסקת שהצדק איתו. מה עושים? בחלק אחר של הסיור יצאנו עם עו"ד דני זיידמן לתור אחר אפשרויות להסדר קבע עתידי בעיר. ביקרנו בשייח ג'ראח שם מבקשים לפנות משפחות פלשתינאיות הגרות במקום עשרות שנים, וזאת בשם מימוש זכות שיבה של משפחות יהודיות שאחזו במקום לפני קום המדינה.
מאחר והמשפחות הערביות לא עמדו במלוא התנאים החוקיים שנדרשו מהם לאחזקה בדירותיהן בית המשפט מקבל את טענת השיבה. צודקים. גם זכות
את הסיפורים הללו על ירושלים ניתן כמובן לספר גם הפוך. מנקודת מבטי, מתיישבי עמותות הימין המנסים לייהד את העיר פועלים באופן אינטנסיבי למען גירוש ערבים מאדמתם, מתרבותם ומקודשיהם. נוכחותם של אנשים עוינים מעין אלו בלב שכונות פלשתינאיות היא פרובוקציה חמורה. הניסיון לשנות בכוח את אופי השכונות הוא מעשה אלים.
הפינוי של משפחות משייח ג'ראח הוא חלק ממסע לגזילת זכויות של משפחות המתגוררות במקום עשרות שנים בשם חוזי קניה ישנים וחלומות משיחיים. קו מחשבה של מימוש זכות שיבה של יהודים לבתיהם מחייב בסופו גם מימוש זכות שיבה של פלשתינאים לבתיהם. זה סוף הציונות. ההחלטה על הרס הבתים בסילוואן היא צינית ומכוערת מאחר וכמות היתרי הבניה שניתנו לאורך עשרות שנים בכל מזרח העיר ואף בשכונתם היא מגוחכת והמדינה ממש דוחפת שם לבניה לא חוקית.
למטבע הצדק יש שני צדדים. גם כשאני משוכנע לגמרי בצדקת דרכי, ישנם אנשים המאמינים בדיוק בהפך הגמור. הם לא אנשים נטולי ערכים המעוניינים רק באינטרסים צרים ואנוכיים אלא אנשי חזון וערכים כמוני.
שלוש ברירות עומדות בפנינו – להיאבק עד זוב דם על הצדק שלנו; לקבוע שיטת קבלת החלטות המבוססת על רוב ולקבל על עצמנו גם הכרעה המנוגדת עמוקות למושג הצדק שלנו; להיכנס לדיאלוג עומק המבוסס על חוכמה ולא על צדק, המנסה לשרטט פשרה השומרת על הקווים האדומים של כל צד ומאפשרת מימוש חלקי מאוד של תפיסות הצדק השונות.
אין דרך להכריע אפריורית בין הברירות הללו. כל אחת טובה לזמן אחר ולסיטואציה אחרת. כך או כך, כאשר כולם מרגישים צודקים חובה לנסות לפחות לפנות מקום גם לחוכמה ולרגישות. בלק לא ניסה לשלוח שליחים למשה ואהרון ולהיכנס עימם לדיאלוג. בלעם לא ניסה לדבר עם אלוהים על מצוקת בלק. הרב נתנאל וחבריו מסרבים לגלות רגישות מעבר לחזונם המשיחי.
עמותות הימין המייהדות את ירושלים לא שוקלות בכלל להיות בדיאלוג עומק עם הפלשתינאים במקום, לפחות לא דיאלוג שמוכן להתפשר ולגלות חוכמה ורגישות. אם בכל סיטואציה של התנגשות צדק א בצדק ב נכריע בכוח הזרוע, אנו נידונים לשנות אלימות רבות.
המסר שצריכה ממשלת ישראל להעביר לברקת הוא פשוט – אנחנו ממשלת ימין ובהרבה מובנים אנו מסכימים שהצדק עימך, אבל התבונה והרגישות בימים אלו דורשים שתשהה את תוכניתך. יש צדק שמייצר חוסר צדק משווע ומוביל לאלימות ומשברים. את הצדק הזה יש למנוע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם