מסר אחרון מרבי נחמן: בתי, סייעי בגביית חוב
איגרת שכתב מייסד חסידות ברסלב לפני 200 שנה חושפת טפח מהדאגות שהיו על לבו 3 חודשים לפני מותו: "זמן הפירעון הוא ראש חודש"

מכתבו של רבי נחמן מברסלב, העוסק בחובות כספיים שביקש מבתו לגבות למענו, התגלה על ידי הד"ר אסתר ליבס בעת עבודת ההכנה לתערוכה. שפת הדיבור היומיומית בקהילה היהודית באומן שבאוקראינה, שם התגורר בחצי השנה האחרונה לחייו, הייתה יידיש. ולמרות זאת, כותב הרבי אל אדל בשפת הקודש, ופונה אליה בעברית בגוף שלישי מתוך לשון של כבוד.
"בעזרת השם יתברך, ראש חודש תמוז", הוא מציין בראש המכתב את מועד כתיבתו, אך לא כותב את השנה. "לכבוד אהובתי, בתי הצנועה והחסודה החכמה, אשת החיל מרת אדל שתחיה", כותב ר' נחמן אל בתו, ונוהג גם בכבוד כלפי חתנו: "בעלך הוא חתני הרב המופלא, הנגיד מורנו הרב יוסף שיחיה".
"בעזרת השם אני בקו הבריאות, כה ייתן השם וכה יוסיף, אמן", כתב הרב לבתו, אך שלושה חודשים בלבד לאחר מכן הלך לעולמו, והוא בן 38. בהמשך המכתב הוא מבקש מבתו לסייע לו בגביית החוב: "כאשר תראי כתב זה, סעי עם ידיד ר' משה בהרב אל הפריץ למפרסקי, לגבות את החוב המגיע לי, כי זמן הפירעון הוא ראש חודש.
"ואם ר' משה נמצא במחלוקת עם הפריץ הנ"ל, תבדקי את האפשרות לנסוע עם איש אחר ותגבי חובות נוספים, כלומר אצל ר' מרדכי בהרב ואצל ר' קלמן, גם בעד היין שרף בלשכת החשבונת וגם אצל ר' משה בן העני. תביאי הכל אלי לקהילה קדושה באומן, ותזדרזי עם הדבר הזה, וגם תשלחי אלי את חפצי".
רבי נחמן נולד בשנת 1772 בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שם התגורר אבי סבתו, הבעל שם טוב. כשהיה בן 13 התחתן ועבר לגור בבית חותנו בהוסיאטין, שבה נמשכו אליו ראשוני חסידיו. בשנת 1798 נסע לביקור בארץ ישראל, ולאחר חזרתו התיישב בזלטופול, שם התחיל לנהוג כאדמו"ר. לנסיעה זו יצא בלוויית חסידו ותלמידו הקרוב, רבי נתן שטרנהרץ, שהקדיש את כל חייו להפצת תורת רבו - שאותה שמע לא פעם ישירות מפיו.
לרבי נחמן היו שמונה ילדים, שש בנות ושני ובנים. על יחסיו הקרובים עם בתו אדל ועל יחסו המכבד לנשים בכלל ניתן ללמוד מהביטחון המוחלט שבו הוא מפקיד בידיה את משימות גביית הכספים בשמו, במכתב שנחשף זה עתה. בקיץ תקס"ב (1802) עבר ר' נחמן עם משפחתו
במשך שנות דור סבלו הרב, תלמידיו וממשיכי דרכו מרדיפות, וזכו ליחס עוין מצד חשובי האדמו"רים. לאחר שבית מדרשו בברסלב עלה באש והוא חש כי מותו קרב - עבר לעיר אומן, שם נפטר ובה נקבר. לאחר מותו החליטו חסידיו שלא למנות לו יורש, אולם תלמידיו הפיצו את מורשתו הרוחנית והנהיגו חסידות ללא אדמו"ר. מדי ראש השנה עשרות אלפים מהם פוקדים את מקום ציון קברו באומן.
התערוכה יוצאת הדופן, שתיפתח ביום שני הבא בחלל הכניסה לספרייה הלאומית, תעוצב כעיירה יהודית, עם פינות מיוחדות שיוקדשו לבית המדרש של הבעל שם טוב, לשולחן הסעודה השלישית, למחקר החסידות ועוד.
