שליח ציבור: יואב ללום גיבור פרשת עמנואל
יואב ללום לא תיאר לעצמו שהבג"ץ שהגיש נגד בי"ס בעמנואל יכניס עשרות הורים לכלא, יוציא את החרדים לרחובות ויהפוך אותו לסמל המאבק בין דת ומדינה
כשהיה בן שבע חזרה משפחתו בתשובה ועקרה מכרמיאל לירושלים. אבא שלו לקח אותו לתלמוד תורה של החינוך העצמאי, מרחק יריקה מהבמה הגדולה שעליה נואם משולהב זועק עכשיו חמס נגד בג"ץ. "נכנסנו למנהל ואבא אמר לו, אני בעל תשובה, חדש בירושלים, ומבקש להכניס את הבן שלי לחיידר שלך", מספר ללום. "המנהל הסתכל עלינו ואמר, 'אמנם כיתה ב' עוד לא מלאה, אבל אין אצלנו מקום לשחורים".
"מההלם, אבא תפס לי את היד ומשך אותי החוצה. הוא היה איש חזק, יוצא צבא. בחיים לא ראיתי אותו בוכה, אפילו כשסב בא שלי נפטר. אבל באותו בוקר הוא הלך לידי ברחוב ודמעות טפטפו לו על הזקן. לא ידעתי את נפשי. הלכנו ככה על הגשר עד שכונת גאולה. אישה חרדית מבוגרת עצרה אותנו. אמרה לאבא, אדוני, למה אתה בוכה? אפשר לעזור? אז אבא סיפר לה שבחיים שלו לא חלם שיהודי יגיד דבר כזה ליהודי.
"האישה הייתה כנראה איזו רבנית. לקחה אותנו חזרה אל התלמוד תורה. אני זוכר שישבנו על הספסל מחוץ לחדר המנהל ושמענו אותה צורחת. 'חילול השם! חילול השם!' אחר כך יצאה, תפסה אותי ביד ומשכה פנימה. המנהל עמד מולה אדום ומבויש, שפשף את המשקפיים. והיא הצביעה עליי וצעקה עליו: 'תבחן אותו בגמרא, בפוסקים, במשניות'. המנהל בחן אותי, ואני, ברוך השם, יש לי ראש מצוין. אחר כך שניהם יצאו אל אבא שלי והמנהל אמר, אני מבקש סליחה, אני לוקח את הילד לכיתה עכשיו. בלי ילקוט. אפילו בלי סנדוויץ'".
ללום למד במוסד החינוכי האשכנזי עד כיתה ח' מעולם לא חש שהמנהל מפלה אותו לרעה. "לא יודע מה עבר לו בראש כשב אמר את מה שאמר, והוא גם נפטר, לכן אני לא רוצה לדבר עליו רעות. אבל בחיים, בחיים לא אשכח את הדמעות של אבא".
זו הייתה רק ההתחלה. ללום, נשוי ואב לארבעה, החל לעבוד כראש לשכתו של הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון. "כשהבת הגדולה שלי הגיעה לכיתה א', הלכנו לרשום אותה ל'בית יעקב' בשכונת המגורים שלנו בירושלים', הוא מספר, 'אבל המנהלת אמרה שאי אפשר לקבל את הילדה כי יש ועד הורים אנונימי שהחליט שהמשפחה שלנו 'בסימן שאלה'.
סימן שאלה זה סוג של קוד שאין לו נימוק. התחלתי לשלוח מכתבים למנהלת, למשרד החינוך, לשר החינוך. אפילו למבקר המדינה הגעתי. השרירותיות הפריעה לי אפילו יותר מהאפליה. העובדה שיש למנהל ולמנהלת אפשרות
כשנואש, החליט ללום לפנות לרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף שהורחק מש"ס על רקע מחלוקת חריפה בינו ובין אביו. "הרב יוסף שאל אותי שאלה מאוד פשוטה: יואב, תהיה מוכן ללכת עם זה עד הסוף? אמרתי שכן, אז הרב הוציא נייר מהמכתבה שלו ונתן לי אישור לפנות לבית המשפט. זה היה מאוד יוצא דופן, כי בציבור החרדי לא הולכים לערכאות של חילונים והרב יוסף נחשב לאחד המנהיגים התקיפים ביותר נגד ערכאות. אבל בפסק הלכה שלו הוא כתב שהיות ומנהלי מוסדות החינוך מקבלים הוראה מגדולי ישראל להכניס אל בתי הספר תלמידים ותלמידות שנדחו, והמנהלים מצפצפים על ההוראה וממשיכים לסרב לקלוט את התלמידים, ומכיוון שהם לא 'צייתא דינה' (מצייתים לדין), אפשר לפעול נגדם בבית המשפט".
מאיזו סיבה לא רצו לקבל את הבת שלך לבית הספר?
"רק אחרי שהגשתי עתירה נגד בית הספר ומשרד החינוך עורך הדין הציג לי מסמך שבו המנהלת כותבת שהסיבה לאי קליטתה של הילדה היא הופעתה הלא צנועה של אשתי. כשאומרים דבר כזה לאדם חרדי, טענותיו מסתיימות. מבייש אותו להתעסק בצניעות של אשתו".
אשתך מתאימה להגדרה הזו?
"אשתי צנועה ויראת שמים, לבושה בסטנדרטים שמקובלים במגזר החרדי. מנהלי בתי ספר מנצלים את הטיעון הזה אינספור פעמים כדי לכסות על גזענות. הם אומרים, הפאה של אשתך ארוכה מדי, יש לה עגילים בולטים, הכפתור שבחולצה נמוך באלפית הסנטימטר ממה שצריך. אם הקריטריונים האלו היו חלים על ספרדים ואשכנזים באותה מידה, הייתי שותק. זכותו של בית ספר חרדי לקבוע כללים אחידים. אבל למי שמקורב מגמישים את הקריטריונים ולמי שלא, מקשיחים. ולא מדובר רק בספרדים ובאשכנזים, אלא גם במשפחות אשכנזיות שמכל מיני סיבות סר חנן בעיני מנהל בית הספר".
העתירה של ללום הוגשה ב-2006. תוך חודש נקבע דיון ובאותו היום ניתן פסק הדין שחייב את בית הספר לקבל את בתו. "מדובר בילדה רכה בת שש, צדיקה וצנועה שעולה לכיתה א' ולא מבינה למה החברות שלה מתקבלות לבית הספר והיא לא", תופס ללום בראשו. "איפה המידות הטובות, המוסר וההלכה שהחרדים מדברים עליהם? איך אישה חרדית שמהווה דוגמה אישית לבית ספר שלם ומכנה את עצמה אשת חינוך, מסוגלת לעמוד מול דמעותיה של ילדה קטנה שלא עשתה רע? ואם המנהלת באמת חושבת שאמא שלה קצת יותר מודרנית, למרות שבמקרה שלי זה שקר מוחלט כי אשתי מדקדקת קלה כבחמורה בענייני צניעות - עדיין אפשר לקרוא לה ולדבר על לבה בדרך מכובדת. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, לא?".
הניצחון המשפטי של ללום הפך אותו לכתובת. עשרות משפחות חרדיות, ספרדיות ואשכנזיות, שנפגעו מאפליה על רקע עדתי פנו לעזרתו. כך גם הגיע לפרשת עמנואל.
גפני מכנה אותו "פרחח". ליצמן רואה בו "חצוף ועז פנים". קיצונים בציבור החרדי כתבו עליו "שותה דמם של גדולי ישראל" וכשהקרב על הבג"ץ הבעיר את הרחובות נתלו פשקווילים המעודדים את הציבור לפגוע בו עם שמו, תמונתו, כתובתו, מספר הטלפון שלו והכותרת "צא טמא". אבל יואב ללום בן ה-31 הוא גבר שניחן באומץ לב שאין לו שיעור. הוא החרדי הראשון שהעז לצאת למאבק פומבי ומשפטי נגד הקהילה שבה הוא חי, אליה הוא משתייך וממנה הוא ניזון - כדי להילחם באפליה הקיימת במוסדות החינוך החרדיים.
הוא מתמחה במשפטים ויו"ר עמותת "נוער כהלכה" המסייעת לחרדים מופלים בקהילתם. תחת הכובע הזה ייצג את המשפחות הספרדיות בעמנואל שהופרדו ממשפחות חסידות סלונים ונלחם עבורן על שוויון בבית הספר. המאבק שהגיע אל בית המשפט העליון התפתח להתנגשות אדירה בין דת ומדינה וללום נהפך, שלא בטובתו, לקבלן המריבה.
במוצאי שבת הפר הרב עובדיה יוסף לראשונה את שתיקתו בפרשה. בדרשתו השבועית אמר הרב: "אתם יודעים מה דעתי על בית המשפט העליון. כל מי שפונה לערכאות שפוסקים לא לפי תורה, הדין שלו כמי שמרים ידו על משה רבנו. יש בית דין רבני והם יפסקו את ההלכה, על פיהם יקום דבר ולא חס ושלום ילכו לערכאות לבית משפט חילוני".
בעקבות הדברים החליט הרב יעקב יוסף לפרוש מהמאבק. "הרב יעקב יוסף נוהג להתפלל שחרית עם הנץ החמה", אומר ללום. "ביום ראשון, כשיצא מהבית השכם בבוקר, רעול פנים חיכה לו בחוץ ותקף אותו. נתן לו מכות חזקות. פעמיים הרב הותקף ועמד בגבורה. בפעם הזאת הוא נשבר והתנתק מהעתירה".
במקביל פנו חסידי סלונים לבית הדין הרבני לממונות בתביעה נגד ללום והעמותה שלו. בית הדין נענה לתביעתם לבטל את העתירות נגדם ודרש מללום "להסיר את התביעות תוך שלוש שעות", ולא יוטל חרם חמור עליו ועל בני משפחתו. ללום נלחץ. חתם על כתב בוררות בפני אב בין הדין והתחייב למשוך את העתירות בתנאי אחד: בית הדין יתערב בפרשת האפליה בעמנואל ויקבע בעצמו את סדרי ההפרדה בכיתות. לרגע היה נדמה שללום, היחיד שהעז לעמוד בפרץ, נשבר והתקפל.
העזרה הגיעה מהתקשורת, שפירשה את עמדת בית הדין הרבי ני כאילו הוא תומך בפסיקת בג"ץ לבטל את האפליה העדתית בעמנואל. בית הדין נבהל ומיהר להודיע שהוא מפסיק לדון בנושא ההפרדה בבית הספר והטיל את האחריות לביטול הפשי רה על ללום: "מאחר שללום לא קיים את צו בית הדין מאתמול למשוך את תביעותיו מבית המשפט... ונעשה שימוש פסול בהחלטת בית הדין בתקשורת, על כן רואה בית הדין את הדבר כהפרה של החלטת בית הדין והדיון שנקבע בין הצדדים בטל". ניסיונות הפשרה כשלו, וללום מצא את עצמו שוב בחזית המאבק. "לא ייתכן שבית הדין מסרב לקיים את חלקו בהצעת הפשרה, דורש ממני לנטוש את המשפחות אבל לא מוכן לסייע להן במקומי", הוא אומר בכעס. "גם אם יאלצו אותי להיכנע, לא אפקיר את המשפחות לגורלן.
"אני אומר לך בצורה הכי ברורה, אין לי אפילו נקודה קטנה בלב של שמחה לאיד על מה שקרה, להפך. יש בי צער כל כך גדול שמשפחות חסידות סלונים סירבו לשבועיים, רק שבועיים של לימודים עם הספרדיות עד החופש הגדול, והלכו על זה לכלא. בבית המשפט הצענו פשרה שתגדיר את השבועיים שנותרו עד לסוף השנה כקייטנה, לא לימודים. הבנות ישמעו הרצאות מרבנים גדולים שנביא להם מכל הארץ, שידברו איתן על אהבת ישראל ועל שנאת חינם. ובשנה הבאה הם ייפרדו מאיתנו ויקימו לעצמם מוסד חינוכי אשכנזי פרטי. אבל הם סירבו אפילו לזה והסיפור התפתח להפנינג המוני. ההפגנות הגדולות ומאות האוטובוסים עלו לציבור החרדי לפחות מיליון שקל. וכל זה על מה? בשביל לא ללמוד שבועיים עם ספרדייה".
החרדים טוענים שמדובר באפליה דתית, לא עדתית.
"הטענה הזו היא פשוט רשעות ושקר. חסידי סלונים אמרו שיש אצל הבנות הספרדיות טלוויזיה בבית, שהן מחללות שבת. אפילו השופט העיר לעורכי הדין שלהם שזה לא נכון. אין אף בת אחת שיש לה טלוויזיה בבית. להפך, יש במשפחות הספרדיות בעמנואל אברכים לומדי תורה ואפילו ראשי כולל שיש להם תלמידים שהבנות שלהם לומדות במגמה החסידית האשכנזית בעמנואל. אז איך אפשר להגיד עליהם שהם ירודים רוחנית".
במהלך סיקור ההפגנות התראיינה אם של אחת הבנות המורחקות כשהיא מעשנת סיגריה. בנות של נשים שמעשנות בפומבי לא היו מתקבלות בשום מוסד חרדי.
"איזו אישה מהמשפחות הספרדיות המורחקות הסכימה בכלל לדבר מול מצלמת טלוויזיה? רק אחת, שהבת שלה באמת לא מתאימה לבית ספר חסידי. אישה צנועה ויראת שמים לא תסכים לעולם לדבר מול מצלמת טלוויזיה".
המנהיגים הרוחניים של הציבור החרדי תומכים בחסידי סלונים. כאדם חרדי שאמור לשמוע בקול גדולי ישראל, איך אתה מיישב את הסתירה?
"האדמו"רים שהוציאו המונים לרחובות לא עשו את זה כדי להגן על חסידי סלונים. הם יצאו למאבק נגד בית המשפט שאמר להם, אל תשמעו בקול הרבנים ובקול התורה אלא בקול החוק. ובזה אני מאמין בכל לבי. כאדם חרדי אני יודע שההלכה קודמת לבית המשפט. ההלכה קודמת לכל. על הקטע הזה, רק על הקטע הזה הם התגייסו. אף גדול בישראל, גם לא הרבי מסלונים, היה מסכים למה שהתחולל בעמנואל אם היה שומע דברים כהווייתם ולא את מה שטפטפו לו העסקנים הפוליטיים.
"ההפגנות הסוערות השבוע הן על משפט אחד שאמר השופט אדמונד לוי בדיון. חסידי סלונים ביקשו ממנו, תן לנו שעהי שעתיים להתייעץ עם הרבי מסלונים, אבל השופט אמר, מה פתאום? אף רב לא יקבע לבג"ץ. המשפט הזה הפך את ההחלטה העקרונית על בית הספר בעמנואל למלחמת דת ומדינה. הרבנים החרדים לא יכלו לשתוק על הפגיעה בהלכה. רק שפה עושים שימוש נלוז בהלכה. כי באיזה שולחן ערוך כתוב שצריך להפריד אשכנזיות מספרדיות".
כך שמדובר בספין?
"זה כל כך מתסכל. המאבק באפליה העדתית שהשתרשה בציבור החרדי הוא הכי צודק בעולם, והוא על נפש בנותינו ועל נפשו של כל דור העתיד החרדי, האשכנזי והספרדי. זה מאבק שהתחיל סוף סוף לתת קצת פירות כי תמיד הקפדנו ללכת על הגבול הדק, לקבל הדרכה צמודה של גדולי ישראל ולפתור בעי יות אפליה נקודתיות. ופתאום בא הבג"ץ והפך אותנו מאנשים שאכפת להם לעוכרי ישראל, ל'מוייסרים'".
אתה מפחד?
"כן. ודאי שאני מפחד. לא חלמתי שנגיע למלחמה אדירה כזו. יש עליי איומים ברצח. איומים לפגוע בילדים, לפגוע באשתי, לפגוע בהורים שלי, באחים שלי. אנשים שקוראים לעצמם חרדים והם בעלי אמונה באלוקים מטרידים אותי סביב השעון, מפרסמים תמונות שלי ברחוב עם כתובות נאצה שמעודדות את הציבור החרדי לפגוע בי. אולי חרדים רגילים לא ישלפו סכין מטבח וידפקו לי בדלת. אבל ההסתה שלהם עלולה לגרום לאיזה משוגע קנאי לחשוב שכדי לקדש שם שמים ברבים באמת צריך להרוג אותי".
במשך 18 שנה למדו ספרדיות, אשכנזיות, ליטאיות וחסידיות בכיתה אחת בבית הספר החרדי בעמנואל. בספטמבר 2008, עם תחילת שנת הלימודים, החליטה קבוצת חסידי סלונים שצריך לקיים הפרדה בינם ובין שאר המשפחות. מדובר בכ-50 משפחות מתוך 500, עשרה אחוזים מכלל הקהילה.
"ראש המועצה אשכנזי ורוב חסידות סלונים מורות בבית הספר", מבאר ללום. "במקום לעזוב את המוסד, היה להם קל לנצל את הקשרים עם החינוך העצמאי, לקחת את בית הספר ופשוט לבצע בו הפרדה לנוחיותם. בנו קיר גבס גדול בתוך הבניין באופן שאי אפשר יהיה לעבור דרכו או מסביבו. התקינו גדר באמצע החצר. מתחו עליה יריעת ברזנט שהבנות האשכנזיות לא יצטרכו להסתכל, חלילה, על הבנות הספרדיות, החליפו תלבושות רק לבנות האשכנזיות והפרידו את שעות ההפסקה. על בנות שהיו חברות טובות נאסר לדבר האחת עם השנייה או להיפגש אחרי בית הספר.
"כדי להיות מוכנים ליום הדין, הזמינו גם כמה משפחות חסידות ברסלב, חוזרות בתשובה, חצי ספרדיות וחצי אשכנזיות, למגמה החסידית, שישמשו עלה תאנה ואפשר יהיה להציג אותן בחזית כדי להראות שהמאבק לא עדתי אלא דתי. עכשיו המשפחות הספרדיות מתראיינות בתקשורת. אומרות, מה רוצים מאיתנו? אנחנו ספרדים ובכל זאת הולכים לכלא. החסידים אומרים, למה מאשימים אותנו בגזענות, הרי יש אצלנו 20-30 אחוז ספרדיות. ואני רותח מזעם. 30 אחוז ספרדיות זה לא גזענות? למה לא 50 אחוז? או 70 אחוז?".
איך הם הגיעו אליך?
"יש חסיד גור אחד בירושלים, בעל חברה גדולה לגבס שהגיעה אליו קבוצת חסידים מעמנואל וביקשה ממנו לתרום לבית הספר קיר. וזה יהודי בעל צדקה שתורם בשמחה. רק שהוא זכר לשאול בשביל מה צריך קיר גבס. אז החסידים אמרו לו, 'חייבים להפריד את הבנות שלנו מהפרענקיות'. האיש הזה בא לרב יעקב יוסף מזועזע עד עמקי נשמתו. הרב יוסף קרא לי וביקש ממני לבדוק מה קורה בעמנואל. הגעתי למשפחות, קבעו פגישה והתחלנו ללוות אותם.
"רוב הציבור החרדי בעמנואל מפחד. לכן רובו שותק. אבל אנחנו הגשנו עתירה בשם ההו? רים בלי להביא אותם אל בית המשפט. היינו להם לפה. ניתן צו על תנאי ובהוראת בית המשפט פירקו את הגדרות, הרסו את קיר הגבס וביטלו את שעות ההפסקה הנפרדות. ובכל זאת הבנות למדו במגמות נפרדות. בכל שנתון יש כיתה לספרדיות וכיתה לאשכנזיות. 24 בנות בכיתה כללית ושבע בנות בכיתה חסידית שהצוות שלה מקבל משכורת מלאה מהמדינה".
איך הגיבו המשפחות הספרדיות להפרדה?
"מדובר בהורים שנפש הבנות שלהן נרצחה. שאיב? דו אמון באהבת אדם. הצי? בור החילוני שומע על המאבק בקווים כלליים כי ניסינו לשמור על כבודו של הציבור החסידי בעמנו? אל. אבל מתוך התצהירים שהוגשו לבית המשפט עולה תמונה קשה. תלמידה אשכנזית קראה לחברה שלה 'ספרדג'וקית' והמורה שמעה, חייכה ושתקה.
"תלמידות אמרו שבנות ספרדיות מלוכלכות. אמרו להן, אתן לא מתקלחות, לא מצחצחות שיניים. אלו אמירות ילדותיות, אבל זו הייתה האווירה. ילדות סיפרו שגם אחרי שהסירו את הקיר, המנהלת הקפידה שהבנות החסידיות לא יעברו את הקו שהפריד בין החלק הספרדי לאשכנזי. ואני לא בא בטענות אל הילדות, רק אל ההורים שלהן. מה אמורה בת חסידית לחשוב ולאילו ערכים מחנכים אותה כשמפרידים אותה מבנות אחרות באמצעות קיר גבס וגדר עם יריעות אטומות ואומרים לה שהבנות מעבר לגדר נחותות יותר".
חסידות סלונים טוענת בתוקף שלא מדובר בנחיתות עדתית אלא בנחיתות רוחנית.
"גם שופטי העליון אמרו לחסידי סלונים, אם אתם טוענים שיש הבדל רוחני ביניכם, מה כל כך קשה להציג קריטריונים ברורים כדי לבדוק מי מתאימה ומי מתאימה פחות? אבל אין קריטריונים כתובים, והחוקים גמישים וחלים רק על מי שלא רוצים אותו בבית הספר. זה כל כך נוח. אתן לך דוגמה. אינטרנט אסור לפי התקנון. יש הרבה משפחות חסידיות שיש להן אינטרנט בבית. איך הן התקבלו? או שיש קריטריון והוא גורף, או שהוא תירוץ שבגללו יזרקו ילדה".
ההורים החסידים מוכנים לנסוע יום-יום לבני ברק, כדי שבנותיהם ילמדו בבית ספר על פי בחירתם. אי אפשר להכריח הורה לשלוח את בנו לבית ספר שלא מקובל עליו.
"זכותו של כל אחד להוציא ילד מבית ספר אבל על פי תקנון העברה. על פי בקשה מסודרת למשרד החינוך. אם קבוצה שלמה יוצאת כמקשה אחת בלי לשאול אף אחד, בית המשפט חש מבוזה".
לא עדיף היה לשלוח אותם לדרכם אבל להפסיק להם את ההקצבות ממשרד החינוך?
"כולם פה עלו על עצים גדולים מאוד. לשלוח הורים לבית סוהר זה עונש קיצוני מדי. אבל בג"ץ יכול לעשות מה שהוא רוצה, החרדים מתקוממים והנה התוצאה".
אפילו הרב יעקב יוסף נשבר ונסוג.
"פעמיים הרביצו לרב יעקב יוסף. באמצע שיעור תורה שמסר נכנסה קבוצת חסידים גדולה ופשוט התנפלה עליו. נתנה לו מכות, דחפה וקיללה אותו. תלמידיו גוננו עליו בגופם. הרב יוסף כל כך עצוב שהמצב הגיע לידי כך שיהודים הולכים לכלא כי הם לא יכולים לחיות האחד ליד השני".
למה הרב עובדיה יוסף לא עוזר לבנו?
"עברי לשאלה הבאה".
איך הרב יעקב יוסף יוצא נגד אביו?
"הרב יעקב הוא פוסק גדול אבל עצמאי. נכון, הוא בנו הגדול של מרן, אבל הוא הולך בדרך אמיתית וחזקה משלו".
למה הוא מורחק מהחצר של הרב עובדיה?
"לא יודע, לא בקיא".
למה הרביצו לו?
"כי יודעים במפורש שאני עושה את כל הצעדים בהנחייתו ובאישורו".
רוב בוחרי ש"ס שתמכו במפלגה שהבטיחה לפעול נגד אפליה עדתית כועסים ומאוכזבים עכשיו. יש מצב שאתה והרב יוסף מנסים לגזור קופון פוליטי מהפרשה הזו?
"אני לא מחפש להיות בכנסת. אני לא רואה שם את פסגת מאוויי. אני מאוד מקווה שלא יטילו עליי משימה פוליטית".
ואם הרב יעקב יוסף ישלח אותך לכנסת?
"אני בהחלט מודע לזה שלפעמים כשאין אנשים השתדל להיות איש".
הכתבה המלאה מופיעה היום במוסף "סופשבוע" של "מעריב"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם