בנות ספרדיות הן לא איום על תורת ישראל
לא ברור איך אנשים שרוצים להתחסד כלפי שמיים מוכנים לפגוע בבנות ממשפחות קשות-יום ולפגוע בכבוד התורה ובכבוד הבורא
"חסידות" הפכה להיות שם נרדף להדרה. בין אם ההדרה הזו היא עדתית, ובין אם היא דתית (כי בנות ומשפחות לא הסכימו לקבל על עצמן אלא את תקנון בית יעקב הארצי, אבל לא את התקנון הקיצוני של חסידות פלונית, שממנת את מוסדותיה מכספי משלם המסים), היא לא במקום. נניח כעת לחוק ולבג"ץ, שכבודם במקומם מונח. אבל כבוד שמיים איה הוא? כבוד התורה, הוראותיה המפורשות ביותר – אין להן מקום?
אין יראת שמיים בלי אהבת ישראל! זה לא חידוש שלי, כמובן, זה כתוב בתורה. בכל חמשת המקומות בתורה בהם כתוב "ויראת מא-להיך" מצויה קודם לכן תקנה חברתית תובענית. בין אם זה "לא תקלל חרש ולפני עוור לא תתן מכשול", בין אם זה "ולא תונו איש את עמיתו", ובין אם זה לא תרדה בו בפרך", תמיד אותה סיומת – "ויראת מא-להיך, אני ה'"!
אולם, כאשר התורה מצווה על יראת שמיים ואהבת ישראל היא מדברת על עזרה כלכלית, על חמלה וחנינה, היא לא מדברת על תלמוד תורה וחינוך הילדים. שם התמונה נחרצת הרבה יותר! אין לאף יהודי בעולם בלעדיות על התורה. אין לאף אחד זכות לקבוע מי ראוי ללמוד תורה ומי לא! התורה היא נחלת כלל ישראל, ניתנה לכולנו בסיני (ולא לחסידות כזו או אחרת), וגם לא למגזר החרדי גרידא.
התורה היא כללית. מי שמצמצם את התורה לשכונתו שלו ולמקורביו עושה שירות רע לעצמו, ופוגע בכלל ישראל. הדברים כל כך ברורים ומפורשים, שלא ברור מנין הגיע אלינו ליקוי המאורות בו אנו חוזים משתוממים.
אמנם, תקדים כבר
יש. כבר מצאנו את אחד מגדולי הדורות, שאין בדורנו קרוב לו בדעת ובהנהגה, שנכשל כשלון חינוכי דומה. הגמרא במסכת ברכות מלמדת אותנו שרבן גמליאל, נשיא ישראל, היה קפדן, ותבע שכל תלמיד בבית המדרש יעמוד בתנאי הסף של "תוכו כברו". כלומר, שתהיה אצלו זהות מוחלטת בין השקפותיו ורמתו הלימודית לבין התנהגותו החיצונית.
בקיצור, הוא החתים כל תלמיד ומשפחתו על תקנון התנהגותי תובעני ומחמיר. מטרתו של רבן גמליאל היתה טובה, הוא רצה לוודא שהתורה לא תינתן לכל מיני "ארחי פרחי", אנשים שאינם ראויים. הגמרא מספרת שעם הדחתו של רבן גמליאל מנשיאותו, עקב קפדנותו, נוספו באותו יום מאות ספסלים בבית המדרש (בין ארבע מאות לשבע מאות). נעשה נא חשבון, ונלך על מספר מצומצם. בהנחה שעל כל ספסל ישבו רק ארבעה-חמישה אנשים (יש מקום להניח שישבו על ספסל עשרה אנשים) הרי שמדובר בקליטת למעלה מ-2000 תלמידים חדשים ביום אחד! האם כולם היו "ראויים", האם כולם הסכימו לחתום על התקנון הקדוש? ברור שלא.
הגמרא מספרת שלנוכח מחזה זה חלשה דעתו של רבן גמליאל, שמא מנע תורה מישראל. על אף שהראו לו בחלום איתות הרגעה, מספרת לנו הגמרא שהיה זה רק לפייס את דעתו של אדם זקן, שבכל זאת שמורה לו פינה חמה כמנהיג ישראל. אבל האמת הקשה צריכה להאמר, וכך הנחילו לנו חכמי ישראל התנאים לדורות: רבן גמליאל מנע תורה מישראל!
אני קורא בקול גדול לגדולי הדור, ולכל מי שרוח ישראל ותורת ישראל חשובים לו וקרובים לליבו. אל תתנו יד למניעת תורה מישראל! פיתחו את שערי בית המדרש, הפיצו את אור התורה, תורת אמת, בכל קהילות ישראל, גדולות כקטנות, חותמי תקנונים ואלו שאינם חותמי תקנונים. תורת ישראל שמרה על עצמה די הצורך שלושת אלפים שנה. כמה בנות ממשפחות קשות-יום בעמנואל לא מאיימות עליה.
הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ מכהן בתפקיד שר המדע ועומד בראש מפלגת "הבית-היהודי"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם