בדיקת אולטרה סאונד לקרקע? לא בישראל
פיתוח ישראלי לזיהוי קרקע מזוהמת פועל בכל העולם. אפילו אל אוזבקיסטן הגיעו החוקרים הישראלים. לפני כשנה פנו גם למשרד להגנת הסביבה, אך מאז לא קיבלו תשובה. המשרד להגנת הסביבה: "אין לנו כלים מקצועיים לבדוק יוזמות ופיתוחים טכנולוגיים"
שילוב שיטות של טכנולוגית השיקוף התת קרקעי עם הצנתור והלפרסקופיה הרפואיות לאבחון ומזעור נזקים לקרקע פותחו על ידי הגיאולוג ד"ר נפתלי גולדשלגר ממשרד החקלאות (התחנה לחקר הסחף שבמדרשת רופין ומרכז המחקר-והפיתוח שומרון ובקעת הירדן) יחד עם הגיאופיזיקאי ד"ר אורי בסון מחברת "גיאוסנס" ופרופ' אייל בן-דור מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. הם חשפו את המערכת שלהם והדגימו את פעולתה, בכנס מיוחד שהוקדש לטכנולוגיות הדמיה וחישה מרחוק אותו יזם המכון למחקרי בטחון (Homeland Security) במרכז האוניברסיטאי אריאל.
"אחת הבעיות הקשות בתחום איכות הסביבה בישראל כיום הן זיהומי דלק שחדרו לעומק הקרקע, תוצאה של זליגת דלקים ממכלים ישנים ומצנרת בתחנות דלק, מתקנים ובסיסים צבאיים, וכן זיהומים אחרים ממתקנים שפונו מהשטחים שבהם פעלו שנים רבות", מסביר ד"ר גולדשלגר. לדבריו, זיהומי הסביבה הטורדניים הללו, שקשה לעקוב אחריהם, מאיימים ישירות על מי התהום. ד"ר גולדשלגר הציג את המערכת שפיתח עם עמיתיו לבכירים במשרד להגנת הסביבה לפני יותר משנה, אבל מאז לא שמע מהם.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי "על מנת לבדוק את ישימותם של פיתוחים טכנולוגיים סביבתיים מעין אלה, דרושות יכולות מעבדתיות נרחבות ויקרות. למשרד להגנת הסביבה אין את הכלים המקצועיים – כוח אדם ומעבדות, כדי לבחון את מאות הפניות המציגות יוזמות ופיתוחים טכנולוגיים סביבתיים מדי שנה".
לפיכך, החליטו במשרד להגנת הסביבה כי קיימת הצדקה להקים מסלול עצמאי לבחינה והערכה של טכנולוגיות סביבתיות והם נמצאים
על פי הערכתו של ד"ר גולדשלגר היקף הבעיה בכל הארץ משמעותי. "באמצעות מערכת השיקוף ניתן יהיה לבדוק ולפקח על מצבם של מאגרי הדלק התת קרקעיים בתחנות וגם בשדות התעופה". שיטת אבחון הזיהום בדרך הזאת יכולה להיות יעילה גם לאיתור נזקים לקרקע שנגרמו ממפעלי תעשייה שפונו ממקומם, כמו שלוחות של התעשייה הצבאית (תעש) שפעלו עד לפני כמה שנים ברמת השרון ובהרצליה.
לצד אלו, ניתן באמצעות שיטות העבודה שפותחו, לאתר בעיות אחרות בעומקי הקרקע הקשורות באיכות הסביבה כמו זיהומים הנובעים מדישון יתר והמלחה. "תופעות אלו פוגעות באיכות הקרקע שבישראל היא משאב יקר, מצומצם, ומצוי בשנים האחרונות בהידרדרות רצופה, איכותית וכמותית", הוסיף ד"ר גולדשלגר.
במשרד להגנת הסביבה מודים שהיקף זיהומי הקרקע מתחנות דלק בארץ גבוה. לדבריהם, עד היום הושלמו סקרי קרקע ב-134 תחנות תדלוק, מתוכן נמצא זיהום ב-125. זיהום מי תהום נמצא ב-43 תחנות. רק 9 תחנות נמצאו ללא זיהום קרקע ו/או מים.
סינדקו (גוף המשותף למשרד החקלאות ולמשרד החוץ) שיגר את ד"ר גולדשלגר לבנות שיתוף פעולה בנושא ניטור קרקעות עם אוזבקיסטן. "שם משקים בהצפה (גידולי כותנה, חיטה) אלא שהקרקע נעשית מלוחה מאד. נתבקשתי לייעץ לגופים החקלאים באוזבקיסטן, ובעבר בצעתי שם בדיקות של תת הקרקע עם ד"ר אורי בסון באמצעות ציוד מיוחד של חברת גיאוסנס שהובא מהארץ, לאבחון מליחות בתת הקרקע ופגיעה בחקלאות".
פיתוח שנעשה על ידי פרופ' אייל בן דור מאוניברסיטת תל אביב, באמצעות שימוש בסיב אופטי, מאפשר לקבל תמונה ספקטראלית, של הרכב הקרקע באותו אזור. "בעצם", ציין גולדשלגר, "מדובר בשילוב כל שיטות העבודה שממקד אותנו לפעולה כירורגית לזיהוי זיהומים בקרקע וכך לפתור את הבעיה. הכול נעשה בזמן-אמת ותוך חסכון עצום בעלויות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם