"בלאדי סאנדיי לא היה צריך להתרחש מעולם"
רה"מ הבריטי הציג את דוח החקירה על הרג 14 אזרחים בצפון אירלנד בשנת 1972. המסקנה העיקרית: היה ירי בלתי מוצדק של החיילים
דוח הוועדה, בראשותו של לורד מארק סאוויל, מתפרסם בתום 12 שנות פעילות, במהלכן נשמעו 2,500 עדים. מדובר בחקירה הממושכת ביותר בתולדות בריטניה ואחת היקרות שבהן. הפרסום של עשרת כרכי הדוח היה אמור להתקיים מוקדם יותר השנה, אולם נדחה בשל הבחירות הכלליות בבריטניה.
בנאום בפרלמנט אמר קמרון כי ועדת סאוויל קבעה בבירור כי הרג האזרחים היה תוצאה של "ירי בלתי מוצדק ושגוי". הוועדה, ציין קמרון, קבעה כי הנפגעים לא היוו איום על הצנחנים. "חלק מההרוגים או מהפצועים נפגעו כאשר נמלטו או כאשר ביקשו לעזור לנפגעים", אמר. "אדם אחד נורה בעת שהתכופף כדי להתרחק מהחיילים"
אחת הטענות שנשמעה בעבר היא כי חברי המחתרת האירית IRA הסתובבו באזור עם כלי נשק ואחד מהם אף ירה לעבר החיילים. הוועדה מצאה כי מרטין מקגיניס, אז מפקד המחתרת בלונדונדרי וכיום מבכירי הפוליטיקאים בצפון אירלנד, אמנם הסתובב עם מכונת ירייה אך הוא "לא עשה דבר פרובוקטיבי".
"אין פה דו משמעות – זה היה בלתי מוצדק", הכריז קמרון. "לא ניתנה כל אזהרה מצד החיילים לפני שהם פתחו באש. הם איבדו שליטה ושכחו, או התעלמו, מההוראות שלהם ומהאימונים".
ראש הממשלה, שהיה רק בן חמש כאשר התרחשה התקרית, התנצל על האירוע. "מה שקרה מעולם לא היה צריך לקרות. כמה מאנשי הכוחות המזוינים שלנו פעלו באופן שגוי", אמר קמרון, שהודה כי היה בהלם לנוכח המסקנות. "בשם הממשלה שלנו ובשם המדינה שלנו, אני מתנצל מעומק לבי".

בני המשפחות של הקורבנות והפצועים הגיעו בצהריים לבניין העירייה בלונדונדרי, העיירה שבה התרחשה התקרית, כדי לשמוע את ממצאי הדוח. מחוץ לבניין התאספו אלפי בני אדם, בהם מנהיג השין פיין ג'רי אדמס וזוכה פרס נובל לשלום ג'ון יום.
עוד לפני פרסום הדוח, אמרו קרובי משפחות של ההרוגים כי החיילים שפתחו באש צריכים לעמוד לדין, אם כי לא הכרחי לגזור עליהם עונש מאסר.
"אם הם עשו משהו שגוי, הם צריכים להישפט", אמר ג'ין הגרטי, שאחיה
עם זאת, כל החלטה על המשך הצעדים המשפטיים עלולה להימשך זמן רב, מאחר שהתובע הראשי הכריז כי הוא פורש מתפקידו בספטמבר הקרוב. מאחר שעברו כבר קרוב לארבעה עשורים מאז האירועים הקטלניים, ההערכות הן שישנו סיכוי קלוש כי אכן מישהו מהחיילים יועמד לדין.

כאשר הוועדה החלה את פעילותה, זו הייתה תחילתו של עידן חדש בצפון אירלנד עם סיומו של הסכסוך שנמשך שלושה עשורים וגבה את חייהם של לפחות 3,500 בני אדם. החשש הכבד ביותר הוא כי הדוח יעורר מחדש את המתיחות בין הקהילה הקתולית לקהילה הפרוטסטנטית, דווקא כאשר שני הצדדים שולטים בחבל ביחד.
"בלאדי סאנדיי" ("יום ראשון העקוב מדם" או "הארור") התרחש ב-30 בינואר 1972 ונחשב לאחד מאירועי המפתח בסכסוך בצפון אירלנד. באותו יום נערך מצעד של אלפי תומכי התנועה לזכויות האזרח בלונדונדרי, במהלכו יצאה קבוצת צעירים והחלה להשליך אבנים ופצצות תבערה לעבר כוחות הצבא שחסמו את הנתיב לעבר בניין העירייה.
כוחות הביטחון ניסו לפזר את המפגינים באמצעות גז מדמיע וזרנוקי מים, אולם הצעירים המשיכו להתפרע. בשלב מסוים החלו הצנחנים לירות לעבר המפגינים, וכאשר האש פסקה התברר כי ישנם 13 הרוגים ועשרות פצועים. אדם נוסף מת מפצעיו ימים אחדים לאחר מכן.
בעקבות אירועי "בלאדי סאנדיי", שגם זכו לשיר ידוע של להקת יו-2, פיזרה בריטניה את מוסדות השלטון בצפון אירלנד וקיבלה את האחריות הישירה על המתרחש בחבל. אבל תמונות ההרוגים גם הובילו להצטרפות המונית של קתולים לשורות הצבא האירי הרפובליקני (IRA) ולפתיחת גל טרור נגד מטרות אזרחיות וצבאיות בצפון אירלנד ובבריטניה.

ועדת חקירה ראשונה בראשותו של נשיא בית המשפט העליון לורד וידג'רי, שהוקמה מיד לאחר התקרית, קבעה כי נורתה אש לעבר החיילים וכי "אין סיבה להניח" כי הצנחנים היו פועלים אחרת אם זה לא היה המקרה. משפחות הקורבנות זעמו וטענו כי מדובר בטיוח.
רק בינואר 1998 הודיע ראש הממשלה דאז, טוני בלייר, על הקמת ועדת החקירה החדשה. "המטרה היא לא להאשים בודדים או מוסדות, או לחדש את הטחת ההאשמות, אלא לבסס את האמת לגבי מה שאירע באותו יום", אמר בלייר לפרלמנט.
במהלך 12 שנות עבודתם שמעו שלושת חברי הוועדה עדויות של אנשי צבא, חברי מיליציות, מומחים לזיהוי פלילי, עיתונאים, אנשי דת ושוטרים. חלק מהעדים סיפקו את עדותם באופן אנונימי, אם כי לא ניתנה לאף אחד מהמעורבים חסינות מפני העמדה לדין בהמשך. "זו חקירה, ולא משפט", נאמר באתר ועדת סאוויל. "זה תהליך חקירתי ולא עימות. הוועדה מנסה לברר את האמת".
ארצות הברית, שלה קשר עמוק עם המתרחש בצפון אירלנד, בירכה על הממצאים. "התקווה שלנו היא כי היקף החקירה, איכות החומר הזמין והממצאים יתרמו להבנה גדולה יותר ולפיוס של מה שהתרחש ביום הטראגי הזה", אמר דובר משרד החוץ, פי. ג'יי קראולי. "אנחנו מקווים כי סיום עבודתה של הוועדה ופרסום הדוח יתרמו לשינוי שמתרחש בצפון אירלנד מהעבר הסוער לעתיד שקט יותר".
