ביטול הקצבה לאברכים היא צודקת אך פסולה
בהחלטתו לבטל את קצבאות האברכים התייצב בג"ץ לצד הרוב. אך הרוב צריך לבצע את השינויים דרך הקלפי ולא בזכות בית המשפט
ההחלטה שקיבל אתמול בג"ץ היא הצודקת ביותר שאפשר להעלות על הדעת. בג"ץ ביטל אפליה. אלא שהאפליה הזאת היא פוליטית. יש עוד אלף ואחד סוגי אפליות שהן פועל יוצא של אילוצים פוליטיים. כלומר לחצים. כלומר כניעה למיעוט, שיש בו צורך כדי להקים קואליציה.
זה החטא הקדמון של השיטה, ועם הזמן זה רק הולך ומחמיר. הרוב דורש לימודי ליבה, המיעוט כופה את דעתו. הרוב רוצה גיוס חרדים, המיעוט כופה את דעתו. הרוב רוצה חינוך ממלכתי, המיעוט כופה את המסלולים הבדלניים. והרשימה ארוכה. לא דמוקרטיה. מיעוטוקרטיה.
ההחלטות המקוממות הללו הן פוליטיות. הן ראויות לשינוי, אבל לא על ידי בג"ץ. אם הרוב הישראלי מצביע למפלגות שבוחרות מראש להיכנע למיעוט הסחטני, אז מגיע לכולנו העונש הזה. יש עוד אלף ואחד עניינים שמועצת חכמי המשפט שקרויה בג"ץ תמצא כבלתי ראויים.
מוטב השופטים יעסקו במשפט, ולא בפוליטיקה
אלא שהבוחרים החליטו משהו אחר. הם הלכו לקלפיות. הם אינם זקוקים לגננת שתשנה את ההחלטות וגם לא למועצת פילוסופים. העיקרון הדמוקרטי איננו אומר שהרוב מקבל החלטות נכונות. ממש לא. אנחנו לא חיים במשטר אפלטוני. לא הפילוסופים קובעים מה ראוי, מה שוויוני, מה צודק. הבוחרים קובעים באמצעות הנבחרים. גם שיטת המיסוי הישראלית מעוררת זעם אצל רבים. האם לבג"ץ יש זכות להתערב? ודאי שלא.
הרוב הישראלי צריך להתקומם. זכותו להתקומם. אבל הוא מוזמן לעשות זאת באמצעות הקלפי. לא באמצעות קיצורי דרך. בג"ץ, במקרה דנן, הגן על הרוב מפני אפליה לטובה של המיעוט. הרוב באמת זקוק להגנה. לא באמצעות בג"ץ. באמצעות מחאה פוליטית
והצבעה פוליטית.
על שולחנו של בג"ץ מצויים עוד עניינים פוליטיים בוערים. למשל, חוק האזרחות. הרוב החליט שלא להתיר זכות שיבה באמצעות נישואים. בבג"ץ, לפי החלטות בנושאים הללו, מתגבש רוב לפסילת חוק האזרחות ולהתרת זכות השיבה. הרי מי שמוחא כפיים היום משום ש"דפקו את החרדים" יעלה על בריקדות מחר משום ש"התירו את זכות השיבה".
כך שההחלטה שקיבל אתמול בג"ץ היא צודקת מאין כמותה. כשתקום מפלגת בג"ץ, נשקול להצביע לה. לשם כך, יתכבדו נא שופטי בג"ץ להתמודד לכנסת, ולשכנע בעמדתם. עד אז, יעסקו השופטים במשפט. לא בפוליטיקה. אין צורך בכך, לא לטובת החרדים או לרעתם, ולא לטובת זכות השיבה או לרעתה.
