מאבד את הצפון: החולות נעלמים לגרביל החוף
פיתוח מואץ של תשתיות, הסבת שטחים פתוחים לחקלאות ושימוש מוגבר בחופים מקטינים את שטחי המחייה של הגרביל. כיום כבר אי אפשר למצוא את חיית הבר צפונית לקיסריה. זן נדיר
גרביל החוף הינו קרוב משפחה של הגרביל הנמכר בחנויות חיות המחמד, אשר מוצאו מערבות מונגוליה. אך אל תבלבלו, את הגרביל החמוד הזה שמסתובב חופשי בטבע אל תטעו ואל תקטפו! הגרביל בישראל היא חית בר מוגנת ולכידתה או איסופה הביתה, אסורה בתחלית האיסור.
אילן יוחסין: גרביל החוף משתייך למשפחת העכבריים מסדרת המכרסמים. בני המשפחה נפוצים בכל המקומות בעולם חוץ מאזור אנטרטיקה והאיים באוקיינוסים, ובכל אקלים כמעט. בני המשפחה נמצאים בתחתית שרשרת המזון והם חובבי צומח. לעומת זאת, העכבריים משמשים כמזון זמין לסוגים רבים של עופות, זוחלים ויונקים. אבל כדי לעמוד בקצב, הם משתדלים להתרבות בקצב מסחרר – ההריון קצר מאוד, פחות מחודש ימים, וההמלטות מרובות – 121 ולדים במכה, זה לא רחוק מהמציאות.
מאפיינים חיצוניים: גרביל החוף (Gerbillus andersoni allenbyi) הוא מכרסם קטן במשקל כ-24 גרם ולילי. לגרביל פרווה צהובה קצרה על גבו ולבנה על גחונו. על שולי אוזניו הוא מגדל פרווה עדינה וכהה. זנבו ארוך מאוד ובקצהו מברשת פרווה לבנה. עיניים גדולות העוזרות לו למצוא את דרכו בחשיכה, שכן הוא מעדיף לצאת ולחפש מזון בלילות נטולי ירח בהם הסכנה מפני טורפים כשועלים ותנשמות פחותה. אוזניו הגדולות וחוש השמיעה המפותח שלו עוזרים לו להימנע מטורפיו הרבים. שפמו הארוך עוזר לו לנווט בצמחיה ולחוש את סביבתו המיידית.
הרגלים וגינונים: הוא ניזון בעיקר מזרעים, אותם הוא מוצא במקומות מוגנים שם הם נאספים כל ערב כתוצאה מהרוח. הוא חופר את המטמון ושומר בכמויות גדולות במחילתו לזמנים שיבואו. הרביל ניזון ממעט חרקים וצמחים ירוקים. לגרביל חוש ריח מפותח העוזר לו למצוא זרעים קבורים בחול, והוא מתמחה בחיים באזורים דלים במזון.
לגרבילים חיים קצרים ואינטנסיביים. במהלך חייהם הקצרים, כשבעה חודשים בממוצע, עליהם להתמודד עם טורפים רבים, עם בני-דודם הגדולים ועם אחיהם הגרבילים בניסיון לאסוף מזון ולגדל גורים. הגרבילים הם יחידאיים ולא ששים לפגוש גרבילים אחרים מבני מינם המתחרים איתם על מזון. אם ייפגשו שני גרבילים, יכו זה את זה עד שאחד מהם ייכנע וימלט. רק בעונת הרבייה נפגשים הזכר והנקבה לזמן קצר. כאשר התנאים מתאימים והנקבות מוכנות להזדווג, הן תצאנה ותחפשנה זכר קרוב שיזדווג
הגורים גדלים במחילה במשך כמה שבועות ויונקים מחלב האם בטרם יתחילו לצאת בעצמם ולחפש מזון בסביבתם. גודלו הקטן והתמחותו בחיים בבית גידול דל במזון מאפשרים לו להתמודד בתחרות העזה מצד בן-דודו הגדול יותר, גרביל החולות (Gerbillus pyramidum). שני הגרבילים אוהבים את החולות המיוצבים למחצה, אך גרביל החולות החזק מסוגל לגרש את גרביל החוף אל החולות הנודדים. כדי ליהנות מחיים בחולות המיוצבים למחצה, מחכה גרביל החוף לשעות הקטנות של הלילה, לאחר שגרביל החולות חזר למחילתו, על מנת לצאת ולחפש מזון.
תקיעת יתד: גרביל החוף חי בחולות ומעדיף חול מיוצב למחצה, המכוסה בצמחייה מעטה המספקת לגרביל מחסה וחלק ממזונו. על מנת לנוע היטב על החול כפות רגליו מכוסות שערות המונעות ממנו לשקוע, בדומה לאדם הנועל נעלי שלג. תפוצתו העולמית של גרביל החוף משתרעת מטוניס ועד ישראל. בישראל הגיעה בעבר אוכלוסיית הגרביל מחולות הנגב המערבי בדרום ועד לחולות אכזיב בצפון, ומזרחה עד למישור ימין.
הגרביל יוצא ממחילותו בשעות הקטנות של הלילה. ניתן לפעמים לראותו בשעות החשיכה, מקפץ בין הדיונות על חוף הים או בחולות הנגב המערבי. קל לזהותו בשל עיניו השחורות הגדולות וצבע פרוותו הזהוב. בנוסף ניתן לראות גרבילים במספר פינות חי של רשות הטבע והגנים, למשל בחי-רמון במצפה רמון. את עקבותיו הקטנות ניתן למצוא בבוקר, מעטרות את הדיונות.
גורמי סכנה: פיתוח מואץ, שימוש מוגבר בחופים והתייצבות החולות (כתוצאה מפלישת צמחים כשיטה מכחילה וטיונית החולות) דחקו את גרביל החוף דרומה וכיום אין מוצאים אותו צפונית לקיסריה. בחולות הנגב המערבי השתנו התנאים בעשרות השנים האחרונות עקב התייצבות החולות בהעדר רעייה של עדרים, אך אוכלוסיית גרביל החוף באזור לא סבלה מפגיעה ניכרת בשל כך.
פיתוח מואץ של תשתיות וכבישים וכן הסבת שטחים פתוחים לחקלאות, המקטינים את שטחי המחייה של הגרביל ויוצרים מחסומים בין אוכלוסיות באזורים שונים, מהווים איום על המכרסם הקטן. בנוסף הוא סובל ממיעוט המשקעים בשנים האחרונות הפוגע בכמות המזון הזמינה.
איך נסייע לגרביל החוף לשרוד? שימור בית הגידול הטבעי של הגרביל הוא האפשרות הטובה ביותר להגנה על המין, אשר אינו מתרבה היטב בשבי. בנוסף, שיקום דיונות מישור החוף על ידי סילוק המינים הפולשים ייתכן ויביא לשיקום אוכלוסיות הגרביל, אך הטיפול המערכתי במיני צמחים פולשים ועקשנים אלה מורכב ומסובך מאד.
באוניברסיטת בן-גוריון בנגב נחקרים אורחות חייו של גרביל החוף במשך למעלה משלושים שנה. המידע הרב שנאסף עליו במהלך השנים וכן ממצאים חדשים הנוגעים לגנטיקה של המין ומחקר נוכחי ועתידי יתנו בידי החוקרים כלים להתמודדות עם האיומים על קיומו.
סייע בכתיבת הכתבה: עשהאל רווה, סטודנט במחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם