אפקט המשט: העולם נוהג כלפינו בצביעות
בשבוע שבו השתלטו חיילי צה"ל על המשט נהרגו עשרות אפגניים במתקפה אמריקאית והעולם שתק. אז איפה הפרופורציות? שטח צבאי
ומה עם כל אותן התקפות קטלניות של כוחות הקואליציה בעיראק ואפגניסטן נגד ארגוני הטרור? בדרך הם הרגו מספר חסר פרופורציה של אזרחים ביחס לפעילי טרור. איפה הזעם הבינלאומי? איפה הביקורת של מדינאים בעולם? הס מלהזכיר. צביעות וציניות חסרת פרופורציה.
צרת רבים היא לא נחמת יחיד ועלינו לתחקר כל אירוע בו נהרגים אזרחים עם פרופורציה אבל נוצר מצב שבו הפכנו למבקרים העיקריים של עצמנו.
בחיל הים ידעו היטב על הימצאות נשק חם על ה'מאווי מרמרה' ואף דובר על אקדח שנמצא על הסיפון. בהתאם לכך אומנו לוחמי השייטת במודל לפני המבצע ולשם כך גם צרפו את יחידת 'מצדה' ושוטרי היס"מ. בשל רגישות המבצע מפקד טייסת המסוקים היה במסוק הראשון שהנחית את הלוחמים וכך עם מפקדים בכירים נוספים במעגלים השונים של המבצע.
אחרי שירדו ראשוני הלוחמים אל הסיפון בו המתינו להם הפעילים הקיצוניים אך היה קושי בהורדה מאסיבית של לוחמים בשל האזור הצר של הסיפון אבל מהרגע שבו נקלעו הלוחמים לסכנה, ירדו שאר הלוחמים כאילו הם מסתערים לתוך הר געש גם במחיר שיהיו הרוגים בצד הישראלי. מה עוד היה צריך לעשות? לצרף צלפים על מסוקים שהיו עשויים לפגוע בבלתי מעורבים? נדרשה כאן פעולה כירורגית בגלל הימצאות מאות מפגינים על הספינה וזה מה שנעשה.
בצה"ל, תוקפים בחריפות את מבקריו של מפקד חיל הים האלוף אליעזר (צ'ייני) מרום. גורם ביטחוני בכיר אמר בשיחה סגורה, כי לא ניתן לדבר על תרומתו הרבה לביטחון המדינה בשנים האחרונות בשל הרגישות והחשאיות שאופפים את המבצעים עליהם פיקד, אך ציין כי נוכחתו במבצע על כלי שיט קרוב מאוד לאירוע מעידה על כך שלא הקל לרגע במבצע וייחס לו חשיבות רבה.
אפשר לומר דברים רבים על האלוף מרום גם על היותו גס רוח לעיתים וביקורתי באופן חסר פרופורציה, אך את אומץ ליבו, הגיבוי ללוחמיו והדמיון המבצעי המרחיק לכת לא ניתן לקחת ממנו. עד הרגע האחרון ניסה האלוף מרום למנוע באופן חריג את המשט על ידי שיחות עם נספחים זרים שהמדינות שלהם היו מעורבות במשט, הסביר הגורם הביטחוני הבכיר והוסיף "מדינת ישראל חבה לו חוב גדול על מה שעשה לחיל הים בשנים האחרונות".
בשבועיים האחרונים התנהלו שיחות בין גורמי ביטחון בכירים בישראל למקביליהם במדינות
מדינת ישראל צריכה להבהיר באופן חד משמעי כי פעולת בידוק האוניות מקבילה לבדיקת כל אזרח שנכנס לארה"ב ועובר בידוק ביטחוני קפדני כולל בדיקת נעליו אותן הוא נאלץ למסור לבדיקת שיקוף. אף מדינאי רוסי, בריטי, אמריקאי או צרפתי יגן על תושבי שדרות כשישוגרו לעברם טילים מתקדמים שיכולים להיות מוברחים מהים.
מדינת ישראל צריכה להכיר בעובדה שנקלענו לתקופה בה הנשיא האמריקאי לא אוהב אותנו בלשון המעטה והוא חשוד בניסיונות לבנות קואליציית אנטי איראנית על חשבון האינטרסים הברורים של מדינת ישראל.
בדרך אנחנו צריכים לזכור שלוש נקודות עיקריות: הראשונה. בישראל יש מיליון יועצים ואדמירלים שנזכרים להרים את הראש כל פעם שיש תקלה או כאוס זמני אבל בפועל יש רק יחידה אחת שצריכה לבצע את המשימה.
השנייה. ההסברה נכשלה כישלון חרוץ ולא יעזור כל ניסיון להטיל את האשמה זה בזה צריך להתעורר ולקבוע מדיניות ברורה. השלישית. די להתרפסות ולהתנצלות בפני ציניקנים.
מדינת ישראל צריכה להגן על האי הדמוקרטי היחידי במזרח התיכון אחרת העולם המערבי יראה אחרת אך מצד שני עליה לתחקר כל אירוע כדי ללמוד ולהפיק לקחים.
מה שחשוב לזכור ארבע וועדות חקירה: וועדת אגרנט, וועדת כהן, וועדת שמגר הראשונה והשנייה ואני לא חושב שמי מהן שינתה במאומה מעבר לטראומה ולקיפאון שהיא גרמה. אהה כמעט שכחתי. ווינוגראד. הצבא לא חיכה למסקנות והדרג המדיני ממשיך להיעלם מתרגילי עורף לאומי. שום דבר לא ישתנה במדינה אחרי וועדת חקירה למעט תחקיר צבאי אמיתי שיצביע את התקלות ויחדד נהלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם