מחאת יחיד: מאבקו של סמי מיכאל בגזענות
עם שלט קטן עמד הסופר בכיכר רבין וניסה למשוך את תשומת לב ההמונים לגזענות בחברה הישראלית ששיאה נחשף בביה"ס בעמנואל
סמי מיכאל בכיכר רבין צילום: אריק סולטן
"הקוראים יחכו קצת", הסביר מיכאל אחר כך, כרגע יש משימה חשובה "קצת" יותר - המאבק בגזענות בחברה הישראלית. מיכאל עמד בטבורה של הכיכר לצד רעייתו שרה והניף שלט פשוט: "להתנער מחרפת הגזענות בעמנואל".
בהתחלה חלפו על פניו עוברי אורח, עצרו לרגע, התבוננו בשלט והמשיכו בדרכם. "האדישות היא פשע, אבל הגזענות היא פשע גדול עוד יותר. אני מרגיש צורך עז לטלטל את החברה הישראלית, כי בתחושה שלי הציבור השלים עם הגזענות שקיימת פה", הוא הסביר את הסיבה שלשמה החליט לצאת למחאת היחיד, "כל הכאב שליווה את המאה הקודמת נשכח, בנינו ארץ בעקבות הגזענות שהעם היהודי חווה אבל עכשיו הגזענות צומחת בתוכנו".
אלא שמהר מאוד חלפה האדישות. תוך דקות הצטרפו למחאה גם חבר הכנסת לשעבר רן כהן, ג' ודי שלום ניר מוזס, פעילים ופעילות בקשת הדמוקרטית המזרחית, ואנשים מן היישוב שקראו אתמול במעריב את הטור האישי שכתב, והרגישו צורך להצטרף למחאה.
אחד מהם הוא יצחק תובל, תושב תל אביב, שהגיע למקום עם שתי נכדותיו כשהוא מצויד בשלט: "נגד גזענות בעמנואל ובכל מקום בעולם". " אנחנו אנשים פרטיים שלא יכולים יותר לסבול את הגזענות הזו", אמר תובל למיכאל.
"גזענות שלא מכבים בזמן הופכת לשריפת ענק"
יערה, נכדתו בת ה-12, הוסיפה כי היא הגיעה לכיכר כי "לא יכלה לשבת בחיבוק ידיים". " דיברנו על זה עם סבא, ונורא הפריע לי שיש אנשים ששונאים אנשים רק מכיוון שהם אחרים".
המאבק של מיכאל חצה אתמול מגבולות עמנואל. "אמנם המקרה בעמנואל'שרף לי את הפיוזים' כי הגזענות שם נעשתה בצורה בוטה וללא מסווה, אבל הגזענות בישראל חלחלה לכל החברה הישראלית", הוא אמר. "כל החברה שלנו ספוגה בגזענות, לא רק עדתית, אלא גם נגד החברה הערבית ונגד נשים. החלטתי להיאבק בגזענות בעמנואל, כי ניצוץ האש שם גרם לי להרגיש שאני חייב לכבות אותו, אבל כל גזענות שלא מכבים בזמן הופכת לשריפת ענק".
כעבור רבע שעה, כאשר מסביבו של מיכאל כבר התקבצו עשרות אנשים, הגיעו שני שוטרים
שביקשו מהסופר למחות מחוץ למתחם שבוע הספר. "אתה עשוי לעורר פה פרובקציות", הם אמרו לו. רן כהן ניסה להתערב ולמנוע את דיכוי המחאה: "שיגרשו את סמי מיכאל משבוע הספר זה כבר באמת שיגעון", אמר לשוטר. "האסון שלנו התחיל מספר(' מיין קמפף'), וזו ההוכחה שלספרים יש כוח בלתי מבוטל", הוסיף הסופר.
בסופו של דבר החליטו השוטרים להניח למחאה השקטה, ורגע לפני שמיכאל התפנה כדי לחזור לדוכן הספרים ולחתום לקוראיו המושבעים, ניגשה אליו בחורה צעירה עם עגלת תינוק. "ראיתי את השלט והייתי חייבת לגשת", אמרה הצעירה. "אני עצמי יוצאת בית יעקב, ועד גיל 18 בכלל לא דיברתי עם ספרדים. ההפרדה היא מוחלטת, וזה מזעזע. לצערי הבנתי את זה רק כשחזרתי בשאלה ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם