עדות מצמררת: מסע הייסורים בדרך לישראל
פליטה מאריתריאה גוללה בכנסת את המסע שעברה בדרכה ארצה, במהלכו נחטפה, הוכתה באכזריות, נכלאה ל-3 שבועות ונאנסה
- מוקדם יותר: הח"כים עברו שיעור על הטרדות מיניות

"הדרך מאריתריאה היא קשה מאוד, בטח לאישה ועוד יותר לאישה צעירה", סיפרה בקול רועד. "סבלתי ממכות, מרעב ונאנסתי על ידי ארבעה גברים, מבריחים, שחטפו אותי מהקבוצה שהלכתי איתה", העידה.
"הם החזיקו אותי במשך שלושה שבועות. בשבוע הראשון היכו אותי והתעללו בי בצורה פיזית קשה, ובשבועיים הבאים אנסו אותי פעם אחר פעם. אחרי שלושה שבועות הייתי במצב כל כך גרוע שלא יכולתי לשלוט בצרכים שלי, לא יכולתי לשלוט בגוף שלי", סיפרה.
בתום שלושה שבועות, שלדבריה נראו לה כמו נצח, הודיע לה אחד הגברים כי היא חופשייה ללכת והחזיר אותה לקבוצת הפליטים שאיתה יצאה למסע ברחבי המדבר. "כשחזרתי אליהם הייתי כל כך חבולה ופצועה, שהתביישתי להיות לידם", סיפרה היום מ'.
בגבול בין ישראל ומצרים תפסו את מ' חיילי צה"ל, והיא הועברה למתקן הכליאה סהרונים הסמוך לכלא קציעות. לדבריה, בשלב שבו נתפסה טרם החלימה מההתעללות הקשה שהעבירו
שלושה חודשים וחצי העבירה מ' במתקן הכליאה סהרונים. רק לאחר התערבות של נציבות הפליטים של האו"ם ומוקד סיוע לעובדים זרים הורה בית הדין למשמורת להעבירה למקלט חירום לקורבנות סחר בנשים, שבו היא שוהה עד היום.

"עבור אישה שעברה מה שהיא עברה, להיות כלואה שלושה וחצי חודשים זה נצח", אומרת שרון הראל מנציבות הפליטים של האו"ם. "התיאורים של החיילים שמצאו אותה היו קשים יותר ממה שניתן לומר. צריך להבין שהיא נשלחה לדרכה על ידי הבדואים שחטפו אותה כשהם ראו שהיא במצב ירוד, וראינו גם בעבר נשים שהגיעו לתת תזונה אחרי התעללות מינית קשה, שבקושי שרדו את התופת הזו".
לדברי הראל, הגופים הממשלתיים בישראל אינם מאומנים בטיפול בקורבנות מסוגה של מ'. "עם כל הכוונות הטובות של כל הגופים, בהם השב"ס ובתי הדין למשמורת, הם לא ממש יודעים איך לעכל את התופעה הזו", אמרה. "יושבת אישה במצוקה ובפוסט טראומה מול הדיין, ואין לו את הכלים לראיין אותה. המצב הזה יוצר ביורוקרטיה ועיכובים ממושכים שעלולים לעלות ביוקר לאותן נשים", הוסיפה.
מלבד סיפורה האישי של מ' נחשפו היום בדיון המיוחד נתונים סטטיסטיים קשים באשר להתעללויות הקשות – פיזיות, מיניות ונפשיות – שעוברות מבקשות המקלט מאריתריאה וסודן בדרכן לישראל. כמו כן הוצגו נתונים מדאיגים לא פחות על הטרדות מיניות חוזרות ונשנות מצד מעסיקים ובני משפחותיהם כלפי עובדות זרות, בעיקר בתחום הסיעוד.
אנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגו במהלך הדיון דוח שהוכן לבקשת יושבת ראש הוועדה, ח"כ אורית זוארץ (קדימה), וממנו עולה תמונה קשה שחלקה כבר נחשף בעבר. על פי נתוני משרד הפנים, בישראל שוהים כיום כ-25 אלף מבקשי מקלט ומסתננים שנכנסו ארצה דרך גבול מצרים, רובם מאריתריאה וסודן, מהם כ-3,500 נשים.

על פי עדויות אלה, כמה מהנשים נפלו קורבן למעשה אונס יחיד במהלך שהייתן במדבר, ואחרות הוחזקו במשך זמן ממושך – לעתים גם כמה חודשים – במקום מבודד, בתנאי עבדות למטרות מין, ונאנסו מדי יום בידי גברים רבים. בכמה מהמקרים, שחרורן התאפשר רק לאחר שמשפחותיהן שילמו עבורן כופר.
במהלך הדיון אמרה סיגל רוזן, רכזת פעילות ציבורית במוקד סיוע לעובדים זרים, כי מאז תחילת 2009 העביר ארגון רופאים לזכויות אדם 230 פניות לביצוע הפלה מצד נשים מבקשות מקלט. "ברור לנו שלא כל הבקשות הגיעו בעקבות אונס שאירע במדבר, אבל אנחנו מעריכים שברוב המקרים זה מה שקרה", אמרה רוזן. "נדיר שנשים מבקשות מקלט אשר לא נאנסו וחיות בקהילה פונות לבצע הפלה ללא סיבה מיוחדת. הבושה מהווה מרכיב מרכזי בקהילות שבהן חיות הנשים האלו, ובמקרים רבים הן נרתעות אפילו מלספר מה עבר עליהן".

כמו כן עלה במהלך הדיון כשל העלול להקשות על חשיפתם של מעשי תקיפה כלפי מבקשות המקלט: כל מבקש מקלט שהושם במעצר עובר ראיון שבו הוא מתבקש לפרט את נסיבות הגעתו ארצה. במקרה של מבקשות מקלט מאריתריאה מתברר כי את הראיונות לא עורכים נציגי ממשל ישראלים, אלא עצירות ותיקות מאותו מוצא.
על רקע זה, חוששת ח"כ זוארץ, מבקשות מקלט שהותקפו עלולות שלא לחלוק את סיפוריהן. "נדהמתי לשמוע שנשים עצורות מבקשות מקלט משמשות כמתורגמניות לחברותיהן לקהילה", אמרה ח"כ זוארץ. "מדובר בנשים שאמורות לספר ולשתף באשר לחוויות קשות שעברו, וקיים חשש גדול שלא יעשו זאת מהבושה שהדבר יתגלה בקהילתן. מצד אחד, המדינה מסייעת במלחמה בסחר בנשים למטרות זנות, ומצד שני עוצרת בידה את התהליך".