חי בסרט: 71 מ"ר של איכות
אילון גולדשטיין ממליץ בחום על סרט שיוקרן בת"א בפסטיבל סרטי הסטודנטים והוא משוכנע שזה לא בגלל שהבמאי יושב לידו בביכנ"ס
הסרט 71 מטר מרובע צילומסך: יוטיוב
סרטי סטודנטים תמיד נראו כמו האח הקטן והלא מפותח שכלית של הסרטים הארוכים. הם תמיד נתפסו בעיני כבעלי עלילה יותר שטחית, שבאופן כללי ערוכים פחות טוב ומצולמים בתזזיתיות מציקה. אמרתי לעצמי, שאם אני מגיש כל עבודה בלימודים ברישול מסוים, למה שככה לא ייראו סרטים של סטודנטים אחרים.
הדחייה התעצמה כאשר היה מדובר בסרטי סטודנטים מבית הספר לקולנוע "מעלה". הרי את המגרעות, הסטיות, והדיכוי של החברה הדתית אני מכיר מספיק טוב. הדבר האחרון שבא לי לשרוף עליו ערב הוא מסכת התייסרויות שתגרום לי לרצות להטמין את הכיפה עמוק בתוך המגירה, בוש ונכלם בהשתייכותי לציבור שמעדיף לטייח ולא להוציא.
אז למה הלכתי לראות את סרטי הבוגרים בהקרנה האחרונה? ובכן, הבמאי של אחד הסרטים, בכבוד ובעצמו, ביקש ממני. גם אם מוסיפים לתיאור המינימאלי הזה את הפרטים הקטנים, המגלים כי מדובר בבחור בן 29 שיושב לידי בבית הכנסת,
זה עדיין משהו. הלכתי.
אז היו שם כמה סרטים שלא הפתיעו אותי יתר על המידה, ושענו על הציפיות הנמוכות שלי מסרטי מעלה. אבל היה גם משהו אחר. בעיני, סרט אחד בלט מעל כולם, והוא "71 מטר מרובע", של אלירן מלכה.
הוא משקף בצורה מקסימה את תחושותיו של בחור דתי שחייו מובילים אותו לחיק המיינסטרים האשכנזי, והתמודדותו עם המסורת הספרדית שהוא משאיר מאחור. בנוסף לכל, הוא מתוחכם, משוחק להפליא, מרגש עד דמעות, ומצחיק מאוד.
האם למבקר קולנוע נהייתי? כנראה שלא צריך להיות מבקר קולנוע כדי להתרגש מסרט מצוין. ואם אתם לא סומכים עלי, תסמכו על המבקרים. הסרט הזה מועמד בתחרות הישראלית בפסטיבל, וכבר סומן כאחד הסרטים הבולטים השנה. אני ממליץ בחום: תשימו את כל מה שחשבתם על סרטי סטודנטים בצד, ותעשו מקום בלו"ז ליום שני בערב, בסינמטק תל-אביב. מי יודע, אולי תזכו לצפות בסרט שלבסוף יוכרז כסרט הסטודנטים הטוב ביותר בפסטיבל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם