פרדוקס המשט: ישראל לא האמינה לספין של עצמה
ישראל נפלה קורבן למקרה של "זאב זאב" של עצמה ומדיניותה – למרות שהתריעה כי זה משט טרור, התכנון הצבאי היה רחוק מהתמודדות עם גורמי טרור
דווקא מבין המצולות, בלב הים נחשפה ישראל במלוא ערוותה: מדינה שבשנה האחרונה פועלת על אוטומט שלעיתים היא עצמה לא מאמינה בו. פרדוקסים רבים ישנם בעולם הפילוסופיה ועכשיו הנה מגיע פרדוקס המשט.
במשך ימים רבים, תחת כל מיקרופון רענן ובכל שפה היטיבו לתאר מנהיגי ישראל ודובריה את השקר שבמשט: זהו אינו משט זכויות אדם, זהו משט טרור, זהו משט של תעמולה אלימה נגד ישראל. בכירים בצה"ל אף צוטטו כאומרים "יש לנו חשש גדול מאוד מפעולת טרור". גם באתר דובר צה"ל ניתן למצוא ציטוטים וסקירות המעידים על כך שעל הספינה נמצאים פעילי חמאס רדיקליים המתחזים לפעילי שלום וזכויות אדם.
מדהים לגלות שבתוך חדרי התכנון של פעולת ההשתלטות על "מרמרה" לא ניתן ביטוי לאמירות וסקירות האלה. עדויות חיילי השייטת שהולכות ומצטברות מוכיחות כי למעשה תודרכו החיילים לעימות עם פעילי זכויות אדם רדיקליים, אך לא כאלה שיכולים לפגוע בחיילי ישראל. הסכנה שישראל ניסחה כל כך טוב בראיונות שריה התאיידה מתוכניות הביצוע.
מה מלמד כל זה? שהאיוולת היא כפולה ואולי אפילו מכופלת. אם מערכת הביטחון חשבה שמדובר במשט טרור ושלחה את חיילה להשתלשל אל גורלם בספינה, חמור הדבר ומראה על זילות חיים בעיני מקבלי ההחלטות. ואולי דווקא ישראל לא האמינה לספין של עצמה?
אפילו אנחנו לא חשבנו שאנחנו צודקים
האם קיימת אפשרות לפיה כל תיאורי הטרור, האיסלאם הקיצוני שעל הספינות והסכנה האלימה היו חלק מטיעון חלוד של בני אור מול בני חושך, שישראל לא באמת האמינה בו?
ליברמן, ברק ונתניהו דיברו על משט טרור אך ברגע האמת הוכיחו שלא באמת חשבו כי זהו משט טרור, אחרת היו מכינים את חייליהם להשתלט על ספינת הטרור לשיטתם כפי שאנו יודעים לעשות כל כך טוב. גם הגמגום ההסברתי שנחשף ביום הפעולה מצביע על כך שלא באמת היה בסיס מחשבתי לכך שהרוע שאנו מתארים באוטומטיות כזו מול העולם, אכן נשקף.
מה זה אומר לגבי הטיעונים שלנו מול העולם בדרך כלל? האם מישהו בודק אותם? האם קלף הסכנה הביטחונית
לקיומנו שנשלף בקלות כל כך גדולה נבחן מדי פעם? האם ישראל בהנהגתם של נתניהו, ליברמן וברק מציגה סד קבוע ואוטומטי של טיעונים שכל תכליתו להדוף כל סיכוי אמיתי להתקדמות? במילים אחרות: האם אנחנו מאמינים לטענות שלנו? מקרה המשט מוכיח שאפילו אנחנו חושבים שאנחנו מחרטטים פה ושם.
חשוב להגיד, טוב עשו החיילים שהגנו על עצמם, מי מאיתנו לא היה עושה כך? אך מקרה המשט מוכיח כי ישראל נפלה קורבן למקרה של "זאב זאב" של עצמה ומדיניותה. משט האיוולת חשף שאפילו אנחנו לא תיארנו לעצמנו שאנחנו כל כך צודקים. דברים שאומרים מכאן הם כנראה לפעמים מה שרואים משם, כשגילינו את זה היה מאוחר.