מצילים את העצים העתיקים

עשרות עצים מרשימים בעלי משמעות היסטורית וסביבתית זקוקים לטיפול דחוף, אחרת ייפגעו או ימותו. כעת מציע שר החקלאות שמחון לרשויות שבשטחן הם גדלים: שקמו את העצים, ואנו נעזור לכם במימון

דליה מזורי | 30/5/2010 10:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כבוד לוותיקים: משרד החקלאות קורא לרשויות המקומיות לשקם עצים עתיקים ומונומנטליים הגדלים בשטחן, ואף מבטיח לסייע להן במימון המבצע. מדובר בטיפול שיוענק לעצים לריפוי הפצעים שנוצרו בהם במהלך השנים, לשיקומם ולהארכת חייהם, בין היתר באמצעות גיזום מיוחד ותמיכה בענפים חלשים או מסוכנים.

ברשויות רבות ברחבי הארץ ישנם עשרות עצים עתיקים בעלי משמעות היסטורית, נופית וקהילתית, אשר בהיעדר תקציב ראוי אינם מקבלים את הטיפול לו הם ראויים. לדברי ד"ר ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות, עלות טיפול ושיקום עץ עתיק, המחייב שימוש בטכנולוגיות יקרות ובמיומנות של אנשי מקצוע, יכול להגיע עד 50 אלף שקלים - סכום שרשויות רבות אינן ששות או יכולות להשקיע. היקף התקציב שהעמיד המשרד לצורך הפרויקט מסתכם ב-250 אלף שקלים, כשהשתתפות המשרד תהיה עד 50 אחוזים מעלות השיקום הכוללת, ועד סכום של 25 אלף שקלים לעץ.

במסגרת הפרויקט ייערך גם מיפוי ותיעוד העצים העתיקים, כשליד כל עץ יוצב שלט עם הסבר עליו ועל סיפורו ההיסטורי. כן תוקם פינת ישיבה כדי שהמבקרים יוכלו ליהנות מצלו.  "מדובר בעצים בעלי חשיבות אסתטית והיסטורית", הסביר שר החקלאות שלום שמחון, "וכן תרומה נופית חשובה לחברה ולסביבה. זהו, מבחינתנו, תחילתו של תהליך שימור שיימשך גם בשנים הבאות ביוזמת המשרד".

במשרד החקלאות נקבע כי העצים

המיועדים לשימור יהיו משמעותיים בנופם ובנוכחותם, בעלי השפעה סביבתית גבוהה, הנמצאים בשטחים ציבוריים בתחומי הרשויות המקומיות ואשר מצבם מחייב התערבות חיצונית כדי שלא ייפגעו או ימותו. הגשת הבקשות מצד הרשויות מותנית בהצגת תוכנית שיקום של אגרונום מומחה לעצים לכל עץ ואומדן תקציבי מפורט. העבודה תלווה בייעוץ של אגרונום או הנדסאי נוף שיאושר על ידי פקיד היערות במשרד החקלאות.

בין העצים העתיקים בישראל:

צילום: אלי דסה
פיקוס השקמה בנתניה צילום: אלי דסה

אין ילד נתנייתי שלא מכיר את פיקוס השקמה, שגילו מוערך באלף שנה. כבר במאה ה-17‬ צייר אותו התייר וילסון שסייר בארץ, והוא גם תועד עשרות שנים אחר כך על ידי אנשי צבאו של נפוליאון, שהיו בדרכם מיפו לעכו. גם הנדיב משה מונטיפיורי ופמלייתו תיארו באמצע ה‭19-‬ את יופיו של העץ המרשים. לפני כשנתיים שיקמה העירייה את כל האזור, והקימה גן נאה שהפיקוס ניצב במרכזו.

צילום: אלי דסה
עץ אקליפטוס חצר החאן בכפר סבא צילום: אלי דסה

בשנת 1908 ניטעו עצי האיקליפטוס על ידי המתיישבים הראשונים של המושבה כפר סבא, שהביאו אותם לארץ מאוסטרליה כדי לייבש את הביצות באזור. במקום היה חאן, המשמש כיום את משרדי העירייה. בשל גובהם של העצים היה חשש כי הענפים העליונים יישברו. לכן ערכה העירייה לפני כשנה מבצע גיזום ותמיכה של העצים, אותם היא משמרת כחלק מההיסטוריה של העיר. 

צילום: פלאש 90
האלון הבודד באלון שבות צילום: פלאש 90

עץ האלון בן החמש מאות שנה באלון שבות הוא חלק בלתי נפרד מהמיתוס של גוש עציון. לאחר נפילת הגוש במלחמת השחרור, כשתושביו נאלצו לנטוש את בתיהם, נשאר האלון הגאה נטוע עמוק באדמה. כיום, אחרי שחרור הגוש במלחמת ששת הימים, משמש האלון כסמלה של המועצה האזורית גוש עציון. לפני כעשר שנים הוא שוקם לאחר שהתברר כי הגזע שלו חלול, אך עליו לעבור בדחיפות שיקום נוסף.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים