קברים סביב לה: על חרדים, ארכיאולוגיה וגיאוגרפיה
כמעט בכל פינה בירושלים תמצאו קברים מתקופות שונות בהיסטוריה. זאת רק תגובת החרדים שמשתנה בהתאם לזמן ולמקום. ארכיאולוגיה אם כן, היא עניין של גיאוגרפיה
ליד משטח סלע הגיר ומערת הקבורה החצובה משחקים היום ילדי חפץ חיים כדורגל וכדורסל. מתחם הקבר נחסם בגדר במימון הישיבה. אנט נגר אומרת שהמקום נהרס על ידי אנשים שחצבו שם אבן, ומה שנותר אלה רק שרידים וכמה מקומרים וקשתות. בכל מקרה, איש לא העלה בדעתו לפרק את מבנה הישיבה כיוון שייתכן כי היא מונחת על המשך שרשרת הקברים, כפי שמציינת נגר.
מה שיפה לבית החולים ברזילי באשקלון לא תמיד נאה לאזורים אחרים. באשקלון אסור לנגוע בקברים וצריך לבנות חדר מיון במרחק 200 מטר. במקומות אחרים אפשר להרוס או לבנות או להזיז. החרדים, שהודיעו כי יחרימו מעתה את חדר המיון בברזילי, לא מחרימים את סנהדריה. ארכיאולוגיה, בקיצור, היא עניין של גיאוגרפיה.
סיפור חפץ חיים מוכיח את מה שידוע מזמן: כל השכונות בירושלים נבנו על קברים יהודיים ואחרים, כולל השכונות החרדיות. מגלים אותם בקצב של אחד ליומיים, רק התגובה החרדית, כאמור, שונה בהתאם לזמן ולמקום. "יש בעיר הזו קברים של כולם מכל התקופות", אומר ג' ון זליגמן, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות. "יש הרבה קברים מתקופת בית שני. יש קברים בסנהדריה ובשכונת הבוכרים. מצאנו קברים לאורך תוואי הרכבת הקלה. גם בשכונת שמעון הצדיק מצאנו קבר. הפתרונות יצירתיים. אין כאן כללים ברורים. הכל משתנה כל הזמן. הכל נע ונד. בשכונות החרדיות הכל מסתדר איכשהו. בבית בסנהדריה מצאו קבר ועשו שינוי תוכנית בתוך המבנה".
ש', ארכיאולוגית ברשות העתיקות, עבדה במהלך עבודות התואר השני שלה בעבודות פיקוח על אתרים ארכיאולוגיים באתרי בנייה שונים בעיר. "לפעמים עמדתי בסיטואציות מצחיקות מול החרדים", היא מספרת. "בסנהדריה ישבתי מול רב בישיבה והסברתי לו למה אסור לבנות גן משחקים כדי לא לפגוע בקברים יהודיים ".
בקיץ 1992 החלו עבודת התשתית ברכס שועפאת לצורך הקמת השכונה החרדית רמות שלמה. במהלך העבודות נפל אחד השופלים לתוך בור שנפער באדמה. הפועלים שניסו
מ' עבד בשטח מטעם חברת "שמריהו כהןאיגור רוזנר". את החברה שכרו משרד השיכון, ומאוחר יותר חברת מוריה. "מעריך שהיו שם 350 אתרים ארכיאולוגים", נזכר היום מ'. " לא הכל התגלה ולא הכל טופל. אחרי שגיליתי את הבור הזמנתי את רשות העתיקות. הם גילו שם קבר של משפחה יהודית, שקיים מאז תחילת ימי הספירה. הם עבדו שם עם פינצטה במשך שבועיים והוציאו את כל העצמות".
את החפירה הארכיאולוגית ברכס שועפאת ניהל הארכיאולוג הבכיר סמואל וולף. היום הוא אחראי מטעם רשות העתיקות לארכיון במוזיאון רוקפלר. ב-1996 הוא כתב דוח מפורט על הממצאים. "דרך הקבורה היהודית הייתה מיוחדת", הוא אומר. "היו מניחים את הגופות בתוך כוכים. אחרי זמן היו אוספים את העצמות לתוך הגלוסקמאות, קופסאות קבורה קטנות כאלה. על הגלוסקמאות שמצאתי היו סמלים יהודיים מובהקים. מצאנו שם גם מאפיינים של בית שני, כלי חרס, בקבוקי בושם ומנורות".
מערת הקבורה התגלתה בצומת הכבישים 14 ו-15, שהפכו מאז לשני רחובות מרכזיים בשכונה. המהנדס מ' טוען כי "המהנדסים" שחצבו את הקבר בימי בית שני עשו מלאכה לא רעה, ששימשה אותם לעבודת התשתית 2,000 שנה מאוחר יותר. "עשינו שם קו ניקוז, קו ביוב. סגרנו הכל במלט. הקבר לא קיים יותר, יש עליו שכונה עם אלפי יחידות דיור. נדמה לי שממש ליד הקבר נבנה אפילו בית כנסת מפואר".
בימי החפירות ברכס שועפאת התגלו קברים יהודיים במהלך עבודות התשתית לבניית גשר הגבעה הצרפתית. התגובה החרדית הייתה קשה. עשרות חרדים התפרעו מדי יום ליד אתר העבודות. הממשלה שלא נכנעה הפעם התקפלה אז, העבודות עוכבו במשך זמן רב עד שהרימו את מפלס הגשר. את המחיר שילמו התושבים מפסגת זאב ונווה יעקב, שהמשיכו להשתרך בפקקים.
הארכיאולוג וולף והמהנדס מ' מדווחים בשיחות טלפון נפרדות על מחזה הזוי בשטח. בשעה שהם חפרו בתוך מערות הקבורה ברכס שועפאת ובסביבה, פינו קברים יהודיים באין מפריע ובהמשך כיסו את הקברים לחלוטין, הם ראו מול עיניהם את אלפי המפגינים החרדים חוסמים בגופם את הטרקטורים שניסו לפגוע בקברים שהתגלו בגבעה הצרפתית. "אף אחד לא הטריד אותנו/ או שהם לא ידעו, או שהם לא רצו לדעת".
"כל העיר בנויה על קברים עתיקים מכל התקופות", מסכם בחיוך הארכיאולוג וולף. "על פי המסורת אסור היה לקבור את המתים בתוך העיר, אז קברו אותם מחוץ לעיר, בכמה טבעות. כאשר החלו לבנות את השכונות היהודיות מחוץ לחומה, לפני מאה שנה, עלו על רוב הקברים, אין ספק. כך זה נמשך גם אחרי מלחמת ששת הימים בשכונות כמו רמות אשכול, גבעת המבתר, הגבעה הצרפתית ובמקומות אחרים".
בחזרה לימינו. ליד הבית שלי בירושלים, בכביש בגין, ביציאה מגבעת מרדכי, מתנהל מדי יום מחזה מוזר. המכוניות שמגיעות מדרום מתפצלות בהמולה רבה לשני נתיבים, מימין ומשמאל. הנתיב המרכזי חסום. במרכזו מונח סלע ענק שהוא בעצם מערת קבורה. אפשר להרוס את הסלע, כמו את הקברים ברמות שלמה, ולהכשיר את הנתיב השלישי, אבל סגן שר החינוך מאיר פרוש לא מוכן. במקום זה חופרים מסלול עוקף בעלות של שני מיליון שקל.
פרוש גאה מאוד בפרויקט שחסם. בפוליטיקה החרדית הוא אוסף נקודות מול יריבו המר, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שנחשב כמי שכשל בקרב המתוקשר על ברזילי וקומם לשווא את הציבור החילוני על החרדי. שחר אילן, פרשן ותיק לענייני חרדים וסמנכ"ל עמותת חידוש (חופש, דת ושוויון), עוקב זה 30 שנה אחרי המאבקים סביב הקברים. "הסלע הזה בעיני פרוש הוא אנדרטה לקדושה. בעיניי זו אנדרטה לטירוף מערכות", אומר אילן. "אני מניח שאילו התקציב לסלילת הנתיב היה יורד מתקציב הישיבות, החרדים היו מיליטנטים הרבה פחות".
באמצע כביש בגין אסור להרוס את הקדושה. בחניון קרתא כנראה מותר. בקיץ שעבר סערה ירושלים בעקבות ההחלטה לפתוח את החניון בשבת. ההפגנות של החרדים היו הקשות ביותר בשנים האחרונות ועשרות מהם נלקחו למעצר על יידוי אבנים, שרפת רכוש, חסימת כבישים ותקיפת שוטרים. אילו ידעו החרדים כי חניון קרתא נבנה על מערת קבורה גדולה שנהרסה, אולי האלימות הייתה מכפילה את עצמה. אגב, יהודה משי-זהב, שנחשב במשך שנים לקמב"צ העדה החרדית, נהג להגיע למערה לפני שנמחקה ולאיים על כל מי שיעז לפגוע בה.
אבל דרכי התגובה משונות. הכל תלוי כנראה גם בסכסוכים בתוך העולם החרדי. הקברים שנחשפים הם כנראה כלי לניהול המאבק הפנימי בין הפלגים. פרויקט הולילנד, למשל, בנוי גם הוא על מערכת קברים. בסוף שנות התשעים עבד במקום הארכיאולוג יניר מילבסקי מרשות העתיקות. "מצאנו קברים מתקופת הברונזה התיכונה", מספר מילבסקי. "אלה קברי פיר, שהכניסה אליהם דרך פתח צר. מדובר בקברי כנענים".
גם הגילוי הזה לא עורר מהומות בקרב החרדים. האם בגלל שמדובר בגויים? אבל גם באשקלון, כך נאמר, הקברים שייכים לפגאנים. האם השקט סביב הולילנד קשור בקרבת הפרויקט הידוע לשמצה לשכונת בית וגן, שהולכת ומתחרדת במהירות? למה לעורר מתים מרבצם, יאמרו התושבים. אולי הם עוד יאיימו עליך?
אבל ישנם גם מקרים הפוכים. בחודשים האחרונים מתגלגלת הוראה חדשה של משרד השיכון. קבלנים שחופרים לצורך הקמת בתים ברמת בית שמש החרדית ונתקלים בקברים נדרשים להפסיק את הבנייה. אילן אומר כי עד היום הרסו הקבלנים לעתים קרובות את הקברים במהלך העבודות, עכשיו הם עלולים להסתבך עם משרד השיכון והשר אריאל אטיאס. הכל תלוי בעוצמה הפוליטית שמחזיקים החרדים. "משרד השיכון החרדי יכול לעצור בניינים. יש לו כוח. אצל טדי קולק שום דבר לא היה עוצר פרויקטים. הוא לא היה תלוי בחרדים".
סגן השר פרוש העלה את הטענות שבכתבה בפני הרב דוד שמידל, יו"ר אתרא קדישא, שלא הגיב. לגבי מערת הקבורה בכביש בגין מסר פרוש כי "המערה התגלתה כאשר חפרו את הכביש לעומק כדי למנוע רעש מתושבי בית הכרם. הפרויקט התייקר אז בעשרות מיליונים. אלמלא חפרו לא הייתה מתעוררת בעיה, עכשיו הוחלט שלא לפגוע בסלע הקבורה בהסכמת כולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם