יש חיים בנגב
פסטיבל קולנוע דרום הוא תזכורת לכולנו שהנגב אינו רק קסאמים ואבטלה, אלא גם חיי תרבות, יצירה ואמנות
הדרום עדיין נאבק לקבלת תקציבי פיתוח ותמריצים כדי לפרוץ ולשגשג כמו יישובי המרכז, הנהנים מעושר כלכלי תרבותי וחברתי יחסית אליו. אך טעות היא להסתכל רק על הצדדים המבריקים המבדלים בין המרכז והדרום, ויש להסתכל על הדרום במשקפיים אחרות ולהן דוגמה אחת מיני רבות.
מזה כעשור מלבלבים בנגב מפעלי חינוך ותרבות ייחודים שאין להם מתחרים בשאר חלקי המדינה. בקצה המרוחק של המפה בעיר שדרות מתקיים אחת לשנה פסטיבל קולנוע דרום שמארגנת המחלקה לקולנוע במכללת ספיר. מדובר ביוזמה בעלת שיעור קומה שאין אף בית ספר, מוסד להשכלה גבוהה או מוסד תרבותי הנתמך ישירות על ידי הממשלה, המסוגל להקים. שותפים לזה אין ספור ארגונים כלכלים, רשויות טלוויזיה ותקשורת, שבשגרה אי אפשר לצפות לראותם
נותנים כתף משותפת להצלחת פרויקט מעין זה.
לדידם של רבים זהו פסטיבל עם חזון תרבותי וחברתי שמעז לצאת את גבולות האקדמיה ולהפגיש בין פריפריות. בין שדרות לדרום אמריקה, הפיליפינים וקאמרון. לתת במה לקהילות נחבאות בארץ, הכרה, כבוד וחיזוק הקשר היהודי נוצרי – כמו יצירת גשר תרבותי בין קולנוע ישראלי לקולנוע ארמני והזמנת ראשי הקהילה לשאת דברים ולהדיין על עברם ושואתם.
לצרף תרבות גבוהה לנמוכה – מופעי חוצות לצד הרצאות אורח של טובי הבמאים הדוקומנטריים בעולם השלישי, מעצבי פסקול ואנימציה – והכל בחינם. יתר על כן, להעיז ולהוציא החוצה את היצירות מגבולות חדרי ההקרנות והסינמטקים ולהקרין אמנות קולנועית במקומות לא שגרתיים ונגישים לכלל האוכלוסייה. כזוהי עבודתו של האמן הבינלאומי המוערך (הציג לא מזמן את יצירותיו בלובר בצרפת) יליד אופקים ז'וזף דדון, שיצירתו "אופקים" תוקרן במערת הפטיש ביישוב ותהיה יריית הפתיחה למינוף אופקים המתחדשת.
ועכשיו, כשתיארתי כל זאת, הפנו בבקשה מבט דרומה ורשמו לפניכם: יש חיים בנגב. יש ועוד איך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם