צונאמי לשוני
אפשר להישאר מעודכנים גם בלי להיכנע לנחשול הגלובליזציה שמאיים, בין היתר, על השפה העברית הייחודית לנו
ראשון לציון מתגאה בכך שבה קמו בית הספר העברי הראשון וגן הילדים העברי הראשון. תל אביב קוראת לעצמה העיר העברית הראשונה. אבל, המאזין לשיחם של העברים בני ימינו או המתהלך בערי ישראל מפקפק שמא התחייה היא ארעית בלבד: הווה עכשיו, על חשבון העתיד, בתחום השפה כבתחומים אחרים.
לצורך ושלא לצורך שולט הלעז בכיפה בתוך השיח הציבורי המתנהל כביכול בעברית. כך, למשל, נדחק השלום רב-המשמעות מפני ה"היי-ביי" הריקני; עיתונאים וסופרים עוסקים ב"אג'נדה" במקום בתוכנית ובסדר יום; קצינים דנים ב"קונספט" ושכחו מהי תפיסה; הספקנים נעשו "סקפטיים" ואילו המעשיים נעשו "פרקטיים", והיעילים – "אפקטיביים"; אנשי השיח מנהלים "דיאלוג" ושכחו מהו דו-שיח; נציגי משרד החוץ מקיימים מגעים "בי-ליטרליים" במקום דו-צדדיים; אנשי התקשורת דנים ב"אייטמים" במקום בנושאים וב"אישואים" במקום בסוגיות; אנשי השיווק עוסקים ב"טרנד"/"טרנדי" במקום באופנה/אופנתי או במגמה/מגמתי; אנשי האופנה מציגים "קולקציה" ואנשי הבידור מארגנים "הפנינג" במקום אירוע; וכן הלאה.
יש "סלבים" ו"טלנטים" המתיימרים להיות ידוענים מוכשרים, העובדים "נונ-סטופ" כלומר מלעיזים ללא הפסקה; יש המתבטאים ב"אנדר-סטייטמנט" במקום בלשון המעטה; יש הנרשמים ב"ווייטינג-ליסט" במקום ברשימת המתנה; והכל משתמשים בתואר האגדי "מיתולוגי", לצורך ובעיקר שלא לצורך.
יש המשתמשים בתחפושות עבריות כביכול לביטויים אמריקאיים. כך השתרבבו לתוך העברית המדוברת ביטויים כמו
"בסופו של יום" במקום הביטוי העברי בסופו של דבר; "על השולחן" בשעה שבעברית קיים המונח על הפרק; "מסביב לשעון" שאינו אלא הביטוי העברי הוותיק יומם ולילה; "פעם אחת" (ואפילו ONCE) במקום ראשית; ועוד.
יש הבוחלים באות העברית והופכים אותה לאות מתה. כך, למשל, צץ לו Café Hillel וקבר את בית הלל; כך נעלמו הצורפים והוחלפו על-ידי Hazorfim; כך צצו ברחובותינו מיט-שופ בצד Meat Shop להולכי על שתיים בצד Pet Buy להולכי על ארבע, ואיש אינו פוצה פה או נובח. מי שמחליף תרבות אמיתית ב"תרבות הקניונים" – כמעט דבר והיפוכו – אינו יודע באיזו מדינה הוא מצוי, שוכח שקניון (ק' פתוחה) אינו Canyon, וש- Grand Canyon הוא אתר טבע מרשים בארצות הברית אך לא מצבור חנויות בארץ ישראל.
כך גם יש קבלנים המשווקים את המיזמים מנקרי העיניים שלהם כ- Vision וכ- Heights, ויש רשת בתחום הבריאות המשווקת כרטיס Life Style במקום סגנון חיים, ומקיימת Good Life Festival בעיר העברית הראשונה.
העולם הפך אמנם לכפר גלובלי, אבל עמים – ש(כמעט) כולם צעירים מעם ישראל – שומרים על ייחודם ושפתם ומשתדלים שלא להיטמע ולהיעלם בתוך נחשול הגלובליזציה המאיים לשטוף הכל במעין צונאמי לשוני, תרבותי כביכול. זה אולי המקום להציע תרגום עברי לגלובליזציה העולמית: העלמה, היעלמות.
גלובלי הוא אמנם עולמי, אבל כאשר הגלובלי דורס את הפרטי הוא מאיים בהעלמתו ועלול לגרום להיעלמותו. בעברית היעלמות מתבטאת לעתים בהיאלמות – או לפחות בעילגות – כאשר השיח העברי נעלם ונאלם מפני העולמי והאלים. ואמנם, יש הקושרים בין אילם, אלים, אלומה, היאלמות – מושגים הלקוחים מאותו שורש – אלם - שמשמעותו קשר בכוח.
ניתן לחיות גם בעולם בן-זמננו בלי להיעלם ולהיאלם. מקומם של אתרי מורשת אינו רק בשטח. מקומם גם בשפה העברית, וגם היא זקוקה להגנה מפני העומדים עליה לכלותה ולהעלימה.
הכותב שימש כיו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2001-2005
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם