פיצוי על הכפשה באתר היכרויות: 5,000 שקל
ביהמ"ש העליון הורה לבעלי אתר היכרויות לשלם פיצויים לגבר ששמו הופיע בו כמי ש"מציע שירותי מין בתשלום לנשים, ולנערות בחינם"
אך המתלונן לא הסתפק בהסרת פרטיו מהאתר, ופנה לבית משפט לתביעות קטנות בדרישה לחייב את שפירא לפצות אותו על הפגיעה בשמו הטוב. בפסיקה שניתנה בחודש אוקטובר 2008 קיבל בית המשפט לתביעות קטנות את טענתו של התובע, וקבע כי שפירא אכן התרשל בניהול האתר, שהופעל ללא מנגנון לסינון תוכן או בדיקה של זהות הנרשמים. על כן חייב אותו השופט לשלם לתובע פיצויים בסך 400 שקל.
ואולם, התובע לא הסתפק בסכום שפסק לטובתו בית המשפט לתביעות קטנות, וערער על הפסיקה לבית המשפט המחוזי. בקשתו התקבלה, והפיצוי הוגדל ל-2,500 שקל – וזאת לאחר שבית המשפט השתכנע כי שפירא ניהל את האתר באופן רשלני וללא כל מנגנוני הגנה וביקורת, ובהתחשב בכך שמדובר באתר למטרות רווח.
עם זאת, גם לאחר פסיקת בית המשפט המחוזי סבר התובע כי הפיצוי אינו משקף את חומרת הפגיעה, ועל כן הגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון. שפירא, מנגד, טען כי הפיצוי שחויב לשלם מכסה כל נזק שנגרם לשמו הטוב של התובע, מה גם שדאג להתנצל בפניו.
כמו כן הוסיף שפירא כי אינו יכול להבטיח שמקרים מסוג זה לא יקרו בעתיד, שכן האתר מיועד לאנשים המחפשים "ריגושים מסוגים שונים", וכי במניעת האפשרות לאנונימיות יש כדי לסכל מטרה זו. "מחירם של מערכי סינון ווידוא יעילים גבוה
"מצער שישנם אנשים המשתמשים באתרים מסוג זה לניצול קטינים וביצוע עבירות אחרות, אך אי אפשר למנוע את כל המקרים כל הזמן, וכל פסק דין שיינתן על ידי בית משפט לא יכול לשנות את הדחפים של אנשים להתנהג בדרך לא חוקית", הוסיף שפירא. "אין להפוך בעלי אתר אינטרנט לשוטרים על התכנים המתפרסמים אצלם מאחר והדבר יפגע בחופש הביטוי ובפרנסה שלהם ויהפוך את חוויית הגלישה באינטרנט לבלתי נסבלת".
חרף טענותיו של שפירא החליט השופט רובינשטיין לקבל את הערעור, בנימוק ששיעור הפיצוי שנפסק אינו משקף את הנזק שנגרם לשמו הטוב של התובע. ראשית, חזר וציין כי הפסיקה בישראל הכירה באחריות החלה על מפעילי אתרים, בנסיבות מסוימות, לתכנים שהעלו צדדים שלישיים לאתרים אלה.
שנית, הוסיף השופט, דבריו של בעל האתר שלפיהם מקרים כאלה מתרחשים מספר פעמים ביום הם "נתון קשה מאוד" שיש בו כדי להשליך על אמצעי הזהירות והסינון שעל אתרים לנקוט, ובאופן מיוחד כשמדובר בפרסום פרטים בנוגע לקטינות.
"אין ספק כי מודעות מסוג זה, הכורכות הזמנה לקטינות, טעונות יחס 'סינוני' מיוחד, הן מבחינת הנזק שהן משקפות בראש וראשונה לקטינות העלולות להיענות להן, אך גם באופן ברור למי שמודעה כוזבת מתפרסמת בשמו והן מבחינת עלות מניעתן, שהרי הטקסט מדבר בעדו ואין צורך במאמץ סינון מיוחד ובטכנולוגיה מתקדמת", פסק רובינשטיין.
אשר לגובה הפיצוי קבע השופט כי מודעה מסוג זה, אפילו אם הוסרה בתוך זמן קצר יחסית, פוגעת פגיעה קשה מאוד בשמו הטוב של מי שפרטיו מתפרסמים בה. לנוכח טענתו של שפירא, שלפיה מדי יום מתקבלות תלונות אחדות בגין שימוש לרעה באתר (כלומר, מאות רבות של מקרים בשנה), וכי רק חלק זעיר מהן מבשיל לכדי תביעה משפטית, סבור השופט כי פיצוי מינימלי לא ימריץ מפעילי האתרים לנקוט באמצעי זהירות. על כן החליט רובינשטיין להכפיל את סכום הפיצויים ל-5,000 שקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם