ראשי » רייטינג » ברנז'ה » תקשורתגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

בשביל החלב: פרסומות לחג השבועות

במקום עוד קיטור על שבועות ומתכון לעוגת גבינה, אנחנו מקטרים על הפרסומות שהציפו את המסך לרגל החג (וגם נזכרים בהאשם תמיד)

  בגלל שבועות הציפו את המסך פרסומות למוצרי חלב. תקראו לי דביל חסר תקנה, אבל יש משהו חינני בפרסומת החדשה של מנשה נוי לטרה (פרסום JWT ישראל). נכון, שימוש בילדים חמודים (או כלבים), הוא אחד הטריקים הכי משומשים בספר התנ"ך למפרסמים, בשורה התחתונה זה יצא מקסים.

בתנובה לעומת זאת החליטו לא לרגש ולא להצחיק אותנו אלא לגרום לנו לזכור. לכן ב"מקאן אריקסון" גייסו את מבצע של "משכנתא לשנה במתנה"  ובסקר שערכה גיאוקרטוגרפיה התברר שזו היתה פרסומת זכירה במיוחד. לדעתנו הצופים זכרו את הפרסומת כי הם סבלו במיוחד עד שהיא נגמרה (אגב, לא שכחנו את הפרסומת של תנובה על "גבינה בטעם של פעם", רק שהאסוציאציה שלנו לטעם של פעם זה משהו מקולקל).  

אבל הפרסומת של תנובה עוד הגיונית לעומת הפרסומות של מולר ("יהושע TBWA") שכוללות ההולנדיות שרצות באחו ועיניהן בורקות אחרי כל כפית יוגורט. זה טיפשי, זה לא מצחיק, זה לא מרגש, זה לא זכיר ולא בטוח שזה מה שיגרום לנו לקנות.

אחרונה בקטגוריה היא שטראוס

אחרי שבשנה שעברה הם שינו את האריזות לגמרי ואיבדו אוטומטית נתח שוק של לפחות 5 אחוז, עכשיו הם משיקים את היוגורט שלהם עם צבע כחול בולט ועם חבורת קוקסינלים, סליחה אנשי "ווקאל פיפל". שוב, זה נחמד, אבל זה לא מה שיגרום לנו לקנות את היוגורט הזה.

שמישהו ילשין כבר לריצ'רד גולדסטון ולאו"ם על לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) ועל הפרסומת החדשה שלהם לרשות המיסים. נכון שמס הכנסה זה לא נושא מצחיק, אבל משחקי מילים כמו "זה פתוח? הדוח? בטוח!", הפסיקו לשעשע את אבשלום קור בשנת טרח"ן. נכון לעכשיו הפרסומת הזו עלולה להרוס את שרידי ההומור היחידים שאולי יש לכם. 

לאותה לפ"מ דווקא הצליח קמפיין "כחול-לבן" של משרד התמ"ת והתאחדות התעשיינים. לא, זה לא יגרום לנו לקנות כחול לבן, אבל לפחות זה מצליח להעלות חיוך על הפנים בזכות איחוד כוחות של הבמאי דרור שאול ("מבצע סבתא"), השחקנים יוסי מרשק ועידו מוסרי ("אל תתעסקו עם הזוהן") ואווירת הפאן שעוטפת את הכל.

לקראת סיום לא הערה על פרסומת אלא קיטור על פרומואים - מה זה השטויות האלו של עדי אשכנזי ועידו רוזנבלום משייטים על הקטנוע בתל אביב, לקראת העונה החדשה של "מונית הכסף" ו"מה זה השטויות האלה". המחזאי האוסטרי תומאס ברנארד אמר פעם שאסור להתייחס ברצינות למי שאינו יודע לצחוק.

ובכן, עדי אשכנזי הבהירה רשמית שהיא אמנם יודעת להקריא בדיחות, אבל אין לה טיפת הומור. אחרי שהמשטרה מצאה אצלה מיקרון וחצי חשיש, אפשר היה לשבץ בפרומו שלה "פופ אפים" שבו היא מסתלבטת על עצמה ועל המשטרה. גם במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר שבו היא סירבה להגיב על הנושא היא בעיקר העליבה את עצמה ופחות את העיתונאים שהוזמנו.

 

לסיום קצת נוסטלגיה - לאור הקרב המעצבן בין שופרסל למגה, מי הרשת הזולה יותר (רמי לוי כמובן), אי אפשר שלא להתגעגע ל"האשם תמיד", הלא הוא יאיר ניצני שלפני כ-20 שנים פרסם את הריבוע הכחול, עם המון חן ועם הסלוגן הצולע "בוא להיפר היפר, משהו מיוחד ולא תצא פה פראייר של אף אחד".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...