האוקיינוס השחור

אסון הפיצוץ בקידוח הנפט בארצות הברית הוא גם הזדמנות לשינוי, הזדמנות להיזכר שנפט הוא מזהם קטלני לא רק בעת השרפה אלא גם בעת ההפקה

אביב לביא | 16/5/2010 5:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אסון אסדת הנפט במפרץ מקסיקו הולך ונדחק לשולי סדר היום התקשורתי, ודאי בישראל. זה טבעי: החדשות מדווחות על מה שחדש, וכותרת כמו "גם היום זרמו לאוקיינוס מאות אלפי ליטרים של נפט" לא עונה להגדרה. הקטסטרופה הפכה לשגרה, והחדשות האמיתיות יגיעו כשמישהו יצליח לעצור אותה. לפי שעה, הצלחה כזו לא נראית באופק.

לקראת סוף השבוע שחררה "בריטיש פטרוליום" תמונות ראשונות של הצינור הפרוץ, המזרים בלי הפסקה נפט סמוך לקרקעית הים. ייתכן שהפרסום נועד לרכך ביקורות שהוטחו בתאגיד, למשל על ידי גרינפיס, על כך שהוא מקשה על צלמים ופעילי סביבה להתקרב לאזור התאונה ומסתיר את המתרחש מהציבור.

התמונות של הנביעה העניקו ממד מוחשי לגודל האסון. אחרי שמתבוננים בהן קשה להימנע מהמחשבה המטרידה על כך שבכל שנייה ממשיכה להיפלט כמות אדירה של זיהום למערכת ימית שנמצאת בקרב הישרדות. בהקשר הזה, התפרסם לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" מאמר של פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה.

קרוגמן תהה אם ההיבט הוויזואלי של האסון-הכתם החום שמתפשט בים, בעלי החיים המצופים בנוזל שחור שבקרוב יככבו על מסכי הטלוויזיה בעולם - יחזיר לקדמת התודעה האמריקאית את מה שכה נוח להדחיק: ההשלכות ההרסניות של תעשיית הנפט והשפעתה על התחממות כדור הארץ.
ייתכן שהבית הלבן הגיב באיטיות לתאונה

לפי הניתוח של קרוגמן, המאבקים הסביבתיים שהתליחו בארצות הברית הם אלה שעסקו במפגעים שניתן לראות ולהריח: הערפיח בערים הגדולות זהום הנהרות, מותם של אגמים. התחומים הללן, התנועה הסביבתית הצליחה להגיע להישגים בעשורים האחרונים. אבל כשמדובר בסכנה ערטילאית, כזו שאינה נוגעת באופן מיידי בחייו של כל אמריקאי, כמו פליטת גזי חממה - זה הרבה יותר קשה. שם מלאכת הבלימה של תאגידי הנפט והספינרים שהם מעסיקים נושאת לא מעט פירות.

תאונה קטלנית כמו זו שאירעה בקידוח "דיפ ווטר הורייזן" הן, לצד הטגדיה האנושית והאקולוגית, גם הזדמנות לשינוי. הזדמנות להיזכר שנפט יוצר זיהום קטלני לא רק בעת השרפה, אלא גם בעת ההפקה, בהקשר הזה, הביקורת שמוטחת בנשיא אובמה מהכיוון הרפובליקאי מגדירה

מחדש את הציניות.

ייתכן שהבית הלבן הגיב באיטיות לתאונה, אבל משזו התרחשה, ספק אם היה או יש ביכולתו לעשות הרבה כדי לשפר את המצב. לעומת זאת, הרפובליקאים קידמו ומקדמים את האינטרסים של תעשיית הנפט והרי איש לא חושב שתעשייתענק כזו יכולה לעבוד באפס תקלות.

בשולי הדברים, יש כאן לקח מעניין על מקומה של הטכנולוגיה בעולמנו, שמזכירה לעתים סרט מדע בדיוני שבהם הרובוטים יוצאים משליטה. הטכנולוגיות המתקדמות של BP אפשרו לה לקדוח קילומטר וחצי מתחת לפני הים, אבל לא יודעות לתקן את עצמן בשעת תקלה. האו"ם כידוע, הכריז על 2010 כשנה המוקדשת לשמירה על המגוון הביולוגי בכדור הארץ. בקצב שבו הנפט ממשיך לזרום במפרץ מקסיקו, זו עלולה להפוך לשנה לזכרו של המכוון הביולוגי.

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אביב לביא

צילום: דעות

כותב במעריב על ענייני איכות סביבה וכדורסל. מגיש את התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל. פרסם ספר על אוכל אורגני

לכל הטורים של אביב לביא

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים