כך הקמנו בית ספר בשביל ילדינו
ביום שני ייערך כנס פתיחה לביה"ס האנתרופוסופי הראשון בת"א. אם לשניים וממקימות המקום מספרת מה, כמה ובעיקר למה
ואז, בהמלצת אמא אחת עם אור בעיניים, הגענו לגן האנתרופוסופי שבכרם התימנים. אווירה רגועה, נינוחה ושקטה. ילדים קטנטנים ממש עוזרים בהכנת האוכל – עורכים את השולחן, אפילו חותכים פירות וירקות. בזמן אחר, משחקים הילדים בצעצועי עץ, בבובות בד וצמר, בבדים צבעוניים, בעלים, ענפים ובלוטים, בעוד הגננות יושבות בשקט, שותפות שקטות ליצירות שנבנות בחלל הנעים. כשהגיעה השעה לאסוף את הילדים לא צווחה גננת: "ילדים!" או: "חבריה!", אלא הזמינה בשירה שקטה והרמונית את הילדים להצטרף אליה.
כשבתנו זוהר, תל-אביבית מיום היוולדה, הסתובבה כפעוטה ברחבי עירנו האהובה, היא הייתה אוספת כל מה שנקרה בדרכה ממדרכות עירנו ובמיוחד – בדלי סיגריות. בגיל שנתיים, זמן קצר לאחר שהחלה את דרכה בגן האנתרופוסופי, שמנו לב שזוהר החלה לאסוף, להפתעתנו ולשמחתנו, עלי שלכת. היום, בת ארבע וחצי, כמעט ואין יום ובו זוהר לא מלקטת מן המדרכות עלים יבשים, ענפים ופרחים שנשרו.
אני אוהבת בחינוך האנתרופוסופי, שאני חווה עד כה, את השירה, השירים, החיבור לטבע, האמנות, המשחק, הסיפורים. בחינוך האנתרופוסופי, שאומרים עליו שהוא קשוח, אולי כי מקורו בגרמניה של ראשית המאה שעברה, יש סדר יום מסודר, יש מקצב ושגרה שהופכים למעין טקסים יומיומיים, שהילדים לומדים לכבד, להבין ולאהוב. לזוהר בתי חשובים מאוד הגבולות, היא צמאה למסגרת שתחבק אותה ואני מרגישה שהיא נמצאת במקום הנכון עבורה.
ומה הלאה לגבי החינוך של זוהר ושל אחותה שירה, שהחלה השנה את דרכה בגן הפצפונים האנתרופוסופי? האם אני רוצה שילמדו בבית ספר כמו שאני ובעלי למדנו בו? 40 ילדים בכיתה? הישגיות, תחרותיות, מרדף אחר הצלחה, ציונים, לשנן וללמוד בעל-פה?
האם אני מתדפקת על שעריהם של בתי הספר הייחודיים האחרים בעיר? האם אני מתחננת שיקבלו את בתי בבתי הספר האנתרופוסופיים בערים השכנות, שבהם כבר אין מקום לתל-אביביים (לא ב"זומר" ברמת-גן ולא ב"אורים" ברמת השרון)?
החלטנו להקים בית ספר אנתרופוסופי בתל-אביב. כבר כמה שנים שהורי הגנים מנסים והפעם זה הולך לקרות. עכשיו אנחנו מקימים עבור בתנו זוהר (ועבור כל ילדי תל-אביב, בין אם למדו
כן, בחרנו לגדל ילדים בתל-אביב. דווקא כאן בתל-אביב, אנחנו רוצים שילדינו יתחנכו במסגרת, שתהווה גורם מאזן - לרעש ולהמולה, לאוויר ולאווירה. אנחנו לא רוצים ילדים שהם אנשים קטנים, אנחנו לא רוצים לזרוק אותם למרדף הישגי אחר ידע.
אנחנו רוצים לאפשר לילדינו להתעורר לאט, בנעימות ובשמחה מחלום הילדות. אני רוצה לפתח את עולם הרגש של זוהר, כך שתוכל להכיל את כל חוויית הגדילה וההתבגרות שלה. אני רוצה שזוהר וחבריה יהפכו להיות אנשים טובים ומועילים לעצמם, לסביבתם ולעירם, תל-אביב. ואני יודעת שזה אפשרי.
קיימים 15 בתי ספר אנתרופוסופיים יסודיים בארץ, הוותיק שבהם הוא הרדוף בן כ-20 שנה. הגיע הזמן שתל-אביב, מעוז הפלורליזם והליברליות, תקבל בית ספר מזרם חינוכי זה, שמוכר כבר שנים על-ידי משרד החינוך. אנחנו מתכוונים להכניס אל בית הספר את הרוח התל-אביבית, לתרום לקהילה, לשלב ילדים מעוטי יכולת באמצעות מלגות מרובות ולהנחיל לילדים את רוח התרבות הישראלית והיהודית.
אין לנו רצון להיבדל, או לייצר חלופה לחינוך הציבורי, מטרתנו לקבל הכרה כבית ספר ממלכתי. אנחנו מקווים כי עיריית תל-אביב תאמץ אותנו לליבה, כמו שעשו עיריית רמת-גן, רמת השרון, באר-שבע, ירושלים, נס-ציונה ואפילו עיריית שפרעם.
מצאנו מבנה, בתפר שבין תל-אביב ויפו, ובו אפילו חצר, חורש קטן ובוסתן. אנחנו מקימים חטיבה צעירה של שתי כיתות גן ופותחים כיתה א' וכיתה ב'. בשנים הבאות יגדל בית הספר יחד עם תלמידיו ("בית ספר צומח"). בימים אלו אנו רושמים משפחות לעמותה שהקמנו ושמה "אביב". שכר הלימוד יהיה כ-1300 שקלים, הנמוך שבטווח בתי הספר הפרטיים.
קראו לי אופטימית חסרת תקנה, אבל אני מקימה לבנותיי בית ספר, כי אני רוצה עבורן את הטוב ביותר. גם לבנות שלי, "למרות" שהן תל-אביביות, מגיע חינוך אנתרופוסופי. אני לא רוצה לנטוש את תל-אביב עבור חינוך ילדותיי, אני רוצה להביא את הטוב והיפה והנכון בעיניי אלינו לעיר הגדולה. אני, ולא אף אחד אחר, מחליטה בדבר עתיד בנותיי וכיצד הן יחונכו ויעוצבו ויהפכו להיות נערות, בחורות ונשים יהודיות, ישראליות ו-תל-אביביות.
ביום שני הקרוב, ה-17 למאי, בשעה 20:00 , במתנ"ס נווה צדק, ברחוב שבזי 22 (הכניסה ברחוב נווה שלום), ייערך כנס פתיחה והרשמה של בית הספר האנתרופוסופי הראשון בתל אביב. בכנס פותח בית חינוך אביב את שעריו, למפגש היכרות בו ניתן להירשם ולהתרשם מתוכנית ותכני הלימוד לשנה הקרובה.
הכותבת היא תל-אביבית, אמא לשתיים, ממקימות "אביב" בית חינוך, בית הספר האנתרופוסופי הראשון בתל-אביב. להרשמה לעמותה ולפרטים נוספים: antrotelaviv@yahoo.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם