קרב חתולים: הנשיכה שמסכנת את חיות המחמד
נשיכה על ידי חתול אחר מסוכנת במיוחד. הפצעים קשים לזיהוי ועלולים לגרום לזיהום חמור. ד"ר סמדר טל, וטרינרית הבית, מסבירה
בזמן נשיכה חיידקים הנמצאים על פני השיניים וברוק מוחדרים ביעילות רבה לתוך הפצע. במידה והתוקף נגוע במחלות כגון כלבת, הוירוס הקטלני מועבר לתוך בשר החיה שנתקפה. אם הוירוס בא במגע עם מערכת הדם של החיה המותקפת, הוירוס יועבר במהירות לכל הגוף ויתרבה במקומות שונים.
בחתולים היוצאים מחוץ לסביבת הבית המוגנת, קיימת תמיד הסכנה כי יותקפו על ידי חתול אחר. נשיכה על ידי חתול אחר היא מסוכנת לחתולך, לא רק בגלל שיני החתול המזוהמות שחדרו תחת עור חתולך, אלא בעיקר בגלל שאלו פצעים הקשים לזיהוי מפאת הקוטר הקטן של ניבי החתול. חשוב לזהות פצעים אלו מוקדם ככל האפשר על מנת להימנע מסיבוכים אפשריים שיפורטו בהמשך.
אבצס (מורסה) הינו כיס מוגלה בתוך רקמה דלקתית או מתה. אבצס יכול להיווצר כאשר פצעי נשיכה מזוהמים נרפאים על פני השטח ואוטמים את הזיהום שנמצא בפנים. פצעי נשיכה מספקים סביבה מושלמת להתפתחות החיידקים. כאשר הזיהום מתפתח, נוצר חום גוף גבוה. הרקמה החולה והתאים המודלקים (מלשון דלקת) הופכים למוגלה. לבסוף, המוגלה פורצת מתוך הכיס דרך הרקמות והעור העוטפים אותה, וגורמת לכאב, הפרשות, וריח של רקב. יתכן ואזור זה יחלים לבד ויתכן שלא.
במידה והאבצס לא קרע את הרקמות שמעליו עדיין, סביר להניח שהחתול יקדח מחום, מה שיתבטא כחתול תשוש, אפטי וחסר תיאבון. כתלות במשך הזמן שעבר מהנשיכה, העור באזור יכול להפוך לדק ורגיש. בהסתכלות מקרוב, ניתן יהיה לפעמים ניתן לראות את חריר הנשיכה שגרם לאבצס על פני השטח באזור הנפוח.
במידה והמצב לא זוהה וטופל, כיס הנוזלים יקרע לבסוף וחומר מוגלתי מסריח ישתחרר מהמקום. יתכן שכעת כשיש לרקמה הקובה לאן להתנקז, החום הגבוה ירד. תוכל לראות את הרקמה שנקרעה על פני האזור שקודם לכן היה נפוח ורגיש.
חלק מהחתולים
לעתים הפצע קבור מתחת לפרווה כה עמוק שקשה למוצאו ולזהותו. במצבים כאלו ניתן יהיה רק לזהות אזור רגיש למגע ולפעמים לזהות ריח המאפיין זיהום עמוק. אזורים נפוצים להתפתחות אבצסים הם לחיים, רגליים, ובסיס הזנב. אלו הם האזורים בהם חתולים נאבקים מרבים לנשוך אחר את השני.
אם האבצס עדיין לא קרע את הרקמות שמעליו, יש צורך לנקבו. לאחר שהאבצס פתוח, יהיה צורך בניקוי יסודי של הרקמות המודלקות ע"י הזרמה בלחץ של נוזל סטרילי לתוך חלל האבצס. במידה והאבצס גדול או כואב במיוחד, יהיה צורך בטשטוש על מנת לבצע שטיפה זו.
באבצסים שנמצאים תרופה ארוכה יותר, יתכן והעור באזור יחלש מאד והטיפול יכלול הטריה ותפירה של האזור. חלק מהאבצסים גדלים להיות נרחבים במיוחד, ודורשים השארת נקז לעזרה בסילוק המוגלה מהמקום. לעתים תידרש לנקות את המקום בביתך על ידי הזרמת נוזלים דרך הנקז.
בנוסף לטיפול הכירורגי, תידרש לתת לחתולך אנטיביוטיקה בבית. תוכל לבחור בין מתן פומי של כדורים או תמיסה נוזלית על פי אופי חתולך. קיימות גם זריקות המאופיינות בשחרור איטי של האנטיביוטיקה למשך תקופה מספקת.
קומפרסים חמים הינם יעילים מאד לימים הראשונים לאחר פתיחת האבצס. החום מסייע להמיס את הרקמות המודלקות וכך הן יכולות להתנקז החוצה. הקומפרסים צריכים להיות חמימים (להזהר מכוויות!). ניתן להשתמש בשקית חימום או בקבוק חם עטוף בבד מבודד ולהניחם על האזור למשך 5-10 דקות, פעם או פעמיים ביום.
וירוס הלאוקומיה (FeLV) ואיידס של חתולים (FIV) הינם וירוסים הגורמים למחלות קשות ויכולים להיות מועברים בפצעי נשיכה. במידה וחתולכם ננשך, ניתן לבדוק המצאות של וירוסים אלו על ידי ערכה ספציפית למחלות אלו ( FIV/FeLV kit) . ערכה זו קיימת כמעט בכל מרפאה ווטרינרית, ויכולה להתבצע על ידי הווטרינר המטפל שלך. עדיף לבצע בדיקה זו לאחר 60 ימים או יותר ממועד הנשיכה. בחתולים ששוהים מחוץ לכותלי הבית באופן קבוע או חלקי, מומלץ לבצע בדיקה זו אחת לשנה.
אם החתול שלך מחוסן לכלבת, חשוב מאד לבדוק שהחיסון עדיין תקף. כלבת מועברת על ידי נשיכה, וכיוון שזו מחלה ממיתה ואין למחלה זו תרופה לבעלי חיים או לאדם, חשוב להקפיד על מתן החיסון בזמן בחתולים היוצאים מחוץ לבית.
רוב האבצסים ירפאו תוך כשבוע, כמובן שלאבצסים גדולים יותר לוקח זמן רב יותר להחלים. במידה והאבצס בחתולך לא מחלים תוך שבוע, יש להודיע לווטרינר על מנת שיוכל לחפש את הסיבה לכך. בדוק היטב שאתה נותן את התרופות כמומלץ, האץ את התהליך על ידי קומפרסים חמים, וטפל בנקז לפי הוראות הרופא.
הכותבת הינה וטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן. פרטים נוספים באתר. יש לכם שאלה לד"ר טל? פנו אלינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם