ראשי » חדשות » חברה

הדתיים נגד אנטיגונה: לא בבית ספרנו

יותר ויותר בתי ספר דתיים מסרבים ללמד רומנים הכלולים בבגרות כי "הם לא צנועים". ברשימה השחורה: אנטיגונה, העבד ומיכאל שלי

הן נחשבות ליצירות מופת בספרות העולמית ולנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית, שנקראו בשקיקה על ידי דורות של בני נוער בארץ ובעולם. אבל כעת מתברר שיותר ויותר בתי הספר המשתייכים לזרם הממלכתי-דתי פוסלים באחרונה את "אנטיגונה", "מיכאל שלי" ויצירות אחרות, ונמנעים מללמדן בשיעורי ספרות. הסיבה: הספרים מעוררים דיון בנושאים שאינם צנועים.

התופעה התגלתה בעקבות תלונות שהגישו מורים למשרד החינוך, שמהן עולה כי חלק מבתי הספר הממלכתיים מסרבים ללמד יצירות הכלולות בבגרות בספרות בטענה לחוסר צניעות. היצירות שבמחלוקת הן: "אנה קרנינה", "מיכאל שלי", "אנטיגונה", "תרנגול כפרות" ו"העבד".

"יש בהחלט מגמה של הסתגרות דתית, וטקסטים שפעם היה ברור שהם חלק מתוכנית הלימודים נחשבים פתאום בעייתיים", הודה אתמול (ד') בכיר במשרד החינוך, "הבעיה היא בעיקר ברומנים ארוכים, שבתי הספר מחליטים להחליף בקטעי מדרש, בסיפורים חסידיים או בפיוטים, במקום לעסוק ביצירות ספרותיות שיכולות לעורר דיון על דברים שמבחינתם הם לא צנועים".

יש לציין כי במשרד החינוך מדגישים כי מדובר בחלק מבתי הספר ולא בכל המוסדות המשתייכים לחינוך הממלכתי-דתי.

"תרנגול כפרות", למשל, הרומן הפופולרי של אלי עמיר העוסק במתח שבין עולם המעברה הישן לעולם הקיבוץ המודרני, מגולל, בין היתר, את סיפורה של נילי, שנכנסת להיריון מבלי שנישאה. ברומן הקלאסי "אנה קרנינה" מנהלת אנה רומן מחוץ לנישואים, וב"העבד" של בשביס זינגר יעקב מתאמץ לשמור על יהדותו, אך מתאהב בבת האיכר.

עלילות אלה ואחרות משאירות בעוד ועוד בתי ספר את היצירות מחוץ לכיתות, אף שלאורך השנים למדו אותן גם תלמידים מהחינוך הממלכתי-דתי. "בתי ספר שרוצים להיות 'תורניים' יותר, מעדיפים לא להיכנס בכלל לדיונים שהספרים האלה יכולים להציף, גם אם הנקודה שנראית להם בעייתית היא לא עיקרו של הספר אלא עלילה משנית בו", הסביר אתמול גורם בחינוך הדתי המעורה בנושא.

"רבים מהמחנכים מעדיפים ללמד רומן 'נקי' של הרב חיים סבתו או סיפורים קצרים של קפקא וצ'כוב,

שבהם אין התפתחות בעייתית של דמות. מאחר שתוכנית הלימודים רחבה ומאפשרת בחירה מתוך מגוון יצירות", הוסיף הגורם, "המוסדות לא נכנסים לעימות מול משרד החינוך ופשוט מלמדים את היצירות החלופיות".

אולם זו לא התופעה היחידה שפושטת על המגזר: יותר ויותר בתי ספר מוותרים בכלל על הרחבת לימודי ספרות ומעדיפים ללמד בכיתות את המקצוע מחשבת ישראל (הגות יהודית). משרד החינוך מכיר בו כמקצוע שניתן להיבחן בו לבגרות, כחלופה ללימודי שתי יחידות ספרות.

התופעה המתגברת, שמיוחסת להתחזקות במגזר, אף עצרה עלייה של עשר שנים במספר התלמידים הדתיים שניגשו לבגרות מורחבת (5 יחידות) בספרות. במינהל החינוך הדתי בניהולו של אברהם ליפשיץ הביעו אתמול שביעות רצון מההישגים בספרות, וטענו כי "הירידה היא מתונה ואינה משקפת תהליך משמעותי".

גורם במינהל הוסיף אתמול כי "היכן שיש מגמות ספרות יש פריחה, ובתי הספר האלה מובילים את ההישגים הכלל ארציים בתחום". במשרד החינוך הסבירו כי "המינהל לחינוך דתי פועל כדי לגבש מענה לשונות הקיימת בקרב האוכלוסייה של מגזר זה, הבאה לידי ביטוי בשיעור התלמידים הניגשים לבגרות בספרות".

בתגובה להורדת היצירות מתוכנית הלימוד נמסר ממשרד החינוך כי "מרבית בתי הספר מלמדים את תוכנית הלימודים במלואה. אשר לבתי הספר המתנגדים לחלק מן היצירות, הרי שלרשותם עומד מגוון רחב של תכנים ואפשרויות בחירה ללימוד".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...