מי כאן הנחשל
תחת מעטה של סודיות מפלה המדינה נשים יוצאות אתיופיה במטרה לצמצם את הילודה במגזר. האמצעי: זריקות של תכשיר שנוי במחלוקת בשם דפו-פרוורה, הגורם לשורה של תופעות לוואי מסוכנות
החומר, דפו-פרוורה, הוא תכשיר שנוי במחלוקת המתבסס על הורמון הפרוגסטרון. בעולם הוא ניתן בעיקר לנשים במדינות אפריקה ולנשים עם מוגבלות שכלית, במחשבה שאינן מסוגלות ליטול אחריות בעצמן למניעת היריון.
לדפו-פרוורה יש יתרונות. הוא מאפשר להסתיר מבן הזוג את השימוש באמצעי מניעה, הוא מוריד באופן ניכר את הסיכון לסרטן הרחם, והוא מונע תסמינים של גיל המעבר כמו גלי חום. אבל הוא גם גורם דימומים בין וסת לווסת, ירידה בכולסטרול ה"טוב" ופגיעה במסת העצם שמגבירה את הסכנה לשברים. בישראל התכשיר אינו מומלץ לשימוש בגלל תופעות הלוואי, אלא רק כברירת מחדל.
לפני שנתיים וחצי פורסמה ידיעה על אודות השימוש בתכשיר כאמצעי להגבלת ילודה בקהילה האתיופית. חדוה אייל מארגון "אישה לאישה" החליטה לבדוק. לשם כך פנתה למוסדות הבריאות הרשמיים, ורואיינו כמה עשרות נשים. הממצאים בדוח שפרסם הארגון באחרונה היו חד משמעיים: כמחצית הנשים יוצאות אתיופיה משתמשות באמצעי מניעה, והחלק הארי אכן משתמשות בדפו-פרוורה.
חלק מהנשים לא ידעו שיש אמצעים אחרים, ולא הוסברו להן תופעות הלוואי. אחרות קיבלו מידע במסגרת סדנאות לתכנון המשפחה שהעבירו נציגי הג'וינט העולמי והסוכנות במחנות המעבר באתיופיה. היו שבחרו בכל זאת בזריקה לפי המלצת האחות או הרופא.
בשנה
בארץ, לעומת זאת, מספר המשתמשות בדפו-פרוורה בשירותי בריאות כללית צמח פי שלושה בין 2005 ל-2008 - התכשיר ניתן ליותר מ-5,000 יוצאות אתיופיה בקופה. קופות אחרות לא סיפקו מידע.
זו אינה הפעם הראשונה שבה המדינה מבקשת לשלוט באיברי הרבייה של נשים. דוד בן גוריון עודד ילודה ונתן מאה לירות לנשים שילדו עשרה ילדים. ד"ר יוסף מאיר, מנהלה הרפואי של קופת חולים כללית, התרעם על כך.
"אין לנו עניין בילד עשירי ואפילו לא בשביעי במשפחות העניות יוצאות המזרח (...) במציאות כיום יש להתפלל תכופות לילד שני במשפחה הנמנית על האינטליגנציה", כתב בכתב העת "איתנים" ב-1952. במילים אחרות, ילדים מזרחים אאוט-ילדים אשכנזים אין. בשנות ה-50 וה-60 אכן חולקו התקנים תוך-רחמיים לנשים יוצאות אפריקה ואסיה.
מספר הלידות לכל אישה אתיופיות ירד באופן חד - מ-4.6 לידות בממוצע ב-1996 לכשלוש כיום. יש להניח שהדבר היה קורה גם ללא מדיניות מכוונת, אם כי בקצב יותר איטי, כתוצאה מתהליכים טבעיים המתרחשים כשמהגרות למדינות מפותחות מתערות בחברה הקולטת ומסגלות את אורח חייה.
במקום שהמדינה על שלוחותיה תעצים נשים יוצאות אתיופיה באמצעות מידע - שהרי מידע הוא כוח - היא מונעת אותו מהן בדרך כלל, ומסכנת את בריאותן כתוצאה מתופעות הלוואי ואי-שימוש בקונדומים למניעת הדבקתן במחלות.
ההצדקה שנותנים אנשי מקצוע למתן הזריקות היא נחשלותן של הנשים. הם טועים. הנחשלות היא של השלטונות, כמו גם הפטרנליזם והגזענות. אפשר רק לדמיין מה היה קורה אילו המדינה הייתה מנסה לנקוט מדיניות דומה לצמצום ילודה במגזר החרדי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם