תואר בהשפעה חברתית
האקדמיה לא אמורה להעניק רק קלף רשמי, אלא גם לפתוח את ראשם של הסטודנטים להיות מעורבים יותר, פעילים יותר. יום הסטודנט הלאומי הראשון
אני מניחה שרוב הקוראים לא שמעו על היום הזה, היות שהוא לא זכה לפמפום תקשורתי מספיק. ואולי כי נושא הסטודנטים וההשכלה הגבוהה הוא כבר שחוק ואינו מעניין. לרוב אנחנו נזכרים בסטודנטים יומיים לפני תחילת שנת הלימודים האקדמית, או כשמתפרסם איזה דוח בנוגע לשכר הלימוד או שכר המרצים באקדמיה.
ומה אומר לנו בעצם "יום הסטודנט הלאומי"? היוזמה של היום הזה היא של התאחדות הסטודנטים בישראל, יום זה יפתח למעשה את אירועי יום הסטודנט בקמפוסים השונים בארץ וגם הכנסת תציין את היום הזה בשורה של דיונים בנושא. איזה דיונים? באיזה נושא? אין לאף אחד מושג. הרבה גם בטח לא ייצא מזה, אבל למה להיות שליליים. גם מודעות היא דבר שאין לזלזל בו.
כידוע לכל, מצב ההשכלה הגבוהה בישראל הוא בעייתי מאוד. שכר הלימוד אמנם אינו עצום כמו בארצות הברית, אך עדיין מהווה נטל רב על מי שנאלצים ללמוד ולעבוד ובין לבין גם לעשות מילואים ולגדל ילדים, תנאי הקבלה בפקולטות רבות מוגזמים ואינם משקפים הצלחות מקצועיות עתידיות, סטודנטים רבים נאלצים לנסוע וללמוד בחו"ל ורבים וטובים מהם גם נשארים שם בתום הלימודים, אין מספיק תקנים למרצים חדשים שיכולים לרענן את שורות המחקר וההוראה ועוד רבות הבעיות.
חשוב להזכיר כי ישנן גם מעט קרניים מאירות. השנה נתבשרנו על פתיחת בית ספר אוניברסיטאי חדש לרפואה בצפון, חוקרים ישראלים זוכים להצלחה בינלאומית על תגליות בתחומי המדע והרוח ותוכניות לימוד חדשניות לתארים מתקדמים נפתחות היום יותר מבעבר.
איפה דני האדום הישראלי?
אך היום הזה נועד למטרה נוספת: להעיר את ציבור הסטודנטים. להזכיר לנו הסטודנטים כי יש גם לנו תפקיד מהותי וחשוב בשמירה על ערכה של החברה הישראלית, לא רק בעתיד כעובדים וחוקרים משכילים המשולבים בעבודה במשק הישראלי אלא גם כעת, גם עכשיו כסטודנטים, בשנותינו היפות והטובות כציבור ערכי, אנטילגנטי, צעיר ובעיקר - אחראי לחברה בה הוא חי.
ישנה הקלישאה המוכרת, לפיה המהפכות החברתיות החשובות של המאות האחרונות התחילו מהסטודנטים. בסין, בארה"ב וכמובן באירופה. בישראל עוד לא זכינו לשינוי חברתי משמעותי שצמח מספסלי הקמפוס. הדבר אינו מאוחר, אך עד שזה יקרה יכול כל סטודנט למצוא את דרכו לתרום לחברה ולקהילה בה הוא חי במסגרת לימודיו. נכון, זה
קשה ומתיש, בין שלל המשימות האקדמיות וחיי היום-יום והצורך להתפרנס. אבל זה אפשרי ובעיקר מאוד מספק.
כל סטודנט יכול למצוא את הפלטפורמה המתאימה לו הן באגודת הסטודנטים, הן בפעילות התנדבותית, פוליטית, חברתית, תקשורתית (מעיתוני הסטודנטים צמחו עיתונאים וכותבים רבים) ואפילו ספורטיבית (אס"א) בקמפוס.
תפקידה של האוניברסיטה הוא לא רק להקנות לנו תעודת קלף פורמלית בתום שלוש-ארבע או שבע שנות לימוד, תפקידה בין היתר הוא גם "לפתוח ולפתח את הראש" מבחינה אישית וסביבתית, לעורר בנו מעורבות חברתית חזקה, מכל סוג שנבחר ולהקנות לנו כלים בוגרים להשתלב ולהשפיע על החברה בה אנו בוחרים לחיות. תפקידנו כסטודנטים, בין היתר, הוא לדעת לנצל את זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם