עוברים למים מסוננים
הבלוג "ווסאבי" מציע פתרון למיגור תופעת המים המינרליים. כל צרכן בקבוקים מתוסכל יכול להצטרף לרשימת המתאגדים של הבלוג ולאפשר לעצמו ולאחרים מערכת סינון איכותית וחיסכון של יותר מ- 800 ש"ח בשנה
העושק הציבורי והסביבתי, המחיר המופקע, השימוש בפלסטיק שאינו באמת ממוחזר והסיכון הבריאותי הנשקף ממנו למים, זיהום האוויר והפקקים כתוצאה מהובלת הבקבוקים והכדים אל מרכזי הערים, הטעיית הציבור לחשוב ששתיית מים מהברז הינה סכנה בריאותית... כל הטיעונים שבעולם בעד נטישת חברות המים המבוקבקים לא ישכנעו את מי שסבור שאין לו אלטרנטיבה. אך האלטרנטיבה קיימת! והיא רלוונטית בדיוק כפי שהייתה לפני 20 שנה, כשלכולנו היה כזה בבית: סינון מי הברז בנקודת הצרכן. זוכרים?
האם זהו פיתרון אידאלי? בוודאי שלא. אסור כמובן להשלים עם סינון מים כמצב תמידי, אך יש להפנים ששיקום מערכת המים הציבורית תתחיל אך ורק כאשר כל הצרכנים בארץ יחזרו לשתות מים ציבוריים מהברז. במצב כזה ייפסקו הזכיונות השערורייתיים לחברות הפרטיות ומאגרי המים "האיכותיים" שלהם, כולל הדוגמניות החטובות וההרים המושלגים, יתווספו לשאר מקורות מי השתייה "הרגילים" שלנו. בארות מי התהום שזוהמו ע"י מפעלי תעש, צה"ל ואחרים ישוקמו רק אז בצורה נאותה, בעקבות הלחץ שיפעיל הציבור להפסקת זיהום המים שלו. הסכומים היחסית צנועים יימצאו, כי ניתן יהיה לחסוך גם איזה מפעל התפלה או שניים. הצנרת המתפוררת תטופל והחלקיקים החומים כבר לא יהיו מנת חלקם של מי הברז. אולי גם אז יחליט חלק מהצרכנים שאין עוד טעם לסננם.
מערך סינון ביתי
צילום: אלון גנני
המגזר הציבורי חייב להתניע את התהליך הזה. כל עוד אינו עושה זאת, המסר המועבר לאזרח הוא שהמדינה אינה סומכת על שירותיה. מקומם לראות משאית עמוסת כדי פלסטיק של "נביעות" באוניברסיטת תל אביב, או לחלופין מכרז לאספקת מים מינרליים שמפרסם משרד הרווחה. מוסדות אלה, המתיימרים להיות "חברתיים", ימשיכו כרגיל להתלונן על היעדר תקציבים ובמקביל לרכוש מים פרטיים ויקרים פי אלף מהמים הזורמים בברזי המטבחון שבקצה מסדרונותיהם.
האזרח הפשוט חייב לקחת את העיניינים לידיו. בתכלס, אין לו ברירה אחרת. חברות המים המינרליים גוזלות ממנו מים, מזהמות את סביבתו ותורמות להרחבת הפערים החברתיים סביבו. מבחינתן, שימשיך לסחוב בקבוקים בקיץ הארץ ישראלי המטורף ולשלם עלייהם כאילו הוא קונה איזה מוצר בריאות. הוא יכול גם לשלם יותר ולקבל אותם עד הבית על גבי משאית עם תמונה של צבי בשלג.
אין לו ברירה, הוא חייב לשתות מים אחרת הוא ימות. מי הברז, על צבעייהם המשתנים וטעמם הלא ערב, מבאסים אותו.
האזרח הפשוט לא צריך מכשירים יקרים בבית, דוגמת "תמי 4" ובארים אחרים. למען האמת, המכשירים הללו מסננים פחות טוב ממערכת פילטרים פשוטה, משום שהם עסוקים יותר בלהיות מעוצבים ופחות בלעשות את העבודה. הם צורכים חשמל (די מיותר, לא?) כדי שניתן יהיה להגיש מים בטמפ' שונות, אך בדר"כ מסננים באיכות נמוכה. התמונות המצורפות מראות מערכת סינון מים, המותקנת בביתו של כותב שורות אלו. המערכת כוללת ארבעה פילטרים, תפקידו של כל אחד מהם מצויין תחת תמונתו, וברז קטן שמותקן ליד הכיור במטבח. מערכת זו היא הפשוטה ביותר ולכן גם הטובה והזולה ביותר. היא מסננת את המים נהדר ומשפרת את טעמם פלאים. התקנתה עלתה כ- 600 ש"ח ומחיר החלפת הפילטרים השנתית הינו כ- 250 ש"ח. החישוב הזה מראה שניתן לחסוך יותר מ- 800 ש"ח בשנה עבור זוג, לאורך תקופת צריכה של 10 שנים, במעבר משישיות הבקבוקים הידועות לשימצה לשתיית מים מסוננים מהברז. למרות האמור לעיל, ווסאבי מעוניין לייצר אלטרנטיבה עוד יותר טובה ומשתלמת.
מצ"ב טופס למילוי ע"י כל המעוניין בהתקנת מערכת סינון פשוטה בביתו. מטרת ווסאבי היא לאסוף כמה שיותר לקוחות פוטנציאליים ולהכריז על כך בפני חברות הסינון הקיימות כיום בשוק, על מנת לקבל מכל אחת מהן הצעת מחיר "מעניינת" יותר ממה שהיתה נותנת עבור מערכת בודדת. באופן זה קיימת אפשרות להשגת מחיר נמוך משמעותית עבור מערכת סינון המים הביתית. אפשר גם להקשות ולהתנות הרכישה במתן פיתרון למיחזור הפילטרים, או סתם בתמיכה רגשית למכורי הפלסטיק שנגמלו. מה שבטוח, התאגדות רחבה יותר תאפשר תמרון טוב יותר ותועלת סביבתית ותודעתית אדירה. ווסאבי מתחייב לא לעשות כל שימוש לרעה במידע שייאסף על ידו. רשימת המעוניינים תינתן רק לחברה שתזכה במכרז ורק לאחר אישרור סופי של כל אחד מחברי הרשימה. אין פה שום אינטרס פרט לרצון להוביל לפיתרון הבעייה הנקראת מים מינרליים.
כותבי הבלוג הם מהנדסי מכונות העוסקים במחקר אנרגיה סולארית. חברי הבלוג "ווסאבי" מביאים מידע מקצועי ואיכותי בתחומי המים והאנרגיה, ועל הדרך מבצעים חיסול ממוקד של ספינים וחברות מים מינרליים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם