איך לטפל בעצים בוגרים?
העץ מהווה סכנה לרכוש או לנפש? כריתה היא לאו דווקא הפתרון. משרד החקלאות מציג הנחיות חדשות להערכת סיכונים בעצים ותיקים
הידע והניסיון שנצברו בארץ מאפשרים כיום התמודדות מקצועית עם הבעיה. באמצעות סקר הערכה ושימוש בגיזום כאמצעי מניעה ניתן למנוע חלק ניכר מהסיכונים הקיימים. הכלים הקיימים בארץ הם מדדים אגרו-טכניים המבוססים על התבוננות שמטרתה אבחון מדדים חיצוניים בעץ ועל ניתוח התנאים הסביבתיים שהוא מצוי בהם. בארץ לא קיימים מכשירים שיאפשרו להעריך מה שמתרחש בתוך העץ, כגון מצלמת אינפרא אדום, רסיסטוגרף, שהוא מכשיר הבוחן ריקבונות אפשריים, כיבים וחללים במרכז הגזע, ו-Tree Pulling Test שהוא מכשיר המודד את התנגדות העץ לכוחות חיצוניים.
שימוש בכלים אלו מקובל במדינות כמו גרמניה, ארה"ב ואנגליה. הערכת רמת הסיכון בעצים (בעזרת מכשירים מסייעים או בלעדיהם) היא בעיקרה סובייקטיבית, ונעשית אך ורק על ידי אנשים מנוסים ומומחים בדבר.
מיני העצים נבדלים בתכונותיהם ומכאן בנטייתם לשבר או לנפילה. ישנם מינים הנוטים להישבר במידה רבה כמו גרווילאה
רגישויות נוספות של עצים יכולות להיות לפצעי גיזום (דוגמת חרוב מצוי (Ceratonia siliqua) באזורים לחים). פצעי גיזום שטופלו באופן לא מקצועי מאפשרים חדירה של פטריות הגורמות לריקבון ועקב כך לשבירה. מיני עצים אחרים נשברים בשל החלשה של הגזע עקב חדירת מזיקים שונים. לדוגמה מיני מילה עשויים להישבר כתוצאה מנבירה בגזע או ענפים של סס הנמר (Zeuzera pyrina).
נוהל הערכת סיכונים שפותח במשרד החקלאות מתבסס על ניסיון שנרכש בארץ ועל מידע שהתקבל מספרות ומכנסים בין-לאומיים, והריהו כדלהלן:
ראשית יש להתבונן בעץ מרחוק כדי להעריך אם קיימת התנוונות שלו או אם הוא נטוי בצורה שעלולה להסתיים בהתהפכות. כאשר מתקרבים לעץ יש לבחון הימצאות ענפים עיקריים וכבדים בזווית חדה אל הגזע, ריבוי ענפים ראשיים היוצאים מאותה נקודה בגזע, ענפים הצומחים על גדות פצע, חתכים לא ישרים ולא נקיים, זיבת שרף, גדילה לא מבוקרת או כזו שאינה עולה בקנה אחד עם תנאי הסביבה, בצבוץ של פטריות מדף, התרוממות הקרקע בסמוך לעץ, וכן פגעים בגזע כגון סדקים, כיבים ופצעים ועוד. בנוסף, מומלץ לקיים בדיקות לגילוי חללים בגזע או בענפי השלד באמצעות דקר ופטיש או מקדח מתאים.
כאשר מבצעים סקר הערכת סיכונים בשטחים ציבוריים ומספר העצים גדול, יש לקבוע סדר עדיפויות בבדיקת העצים בהתאם למיקומם ולמינם. ראשית יש לסקור ולבדוק עצים הממוקמים סמוך לגני ילדים או לשבילים המשמשים למעבר אדם, ורק לאחר מכן עצים המצויים בחורשה או בשולי הגן, וכן לתת עדיפות לסוגי עצים שידוע כי הם שבירים. במסגרת הסקר יש לקיים בדיקות חוזרות של העץ אחת לשנה או יותר על פי אופי הטיפול והחלטת המעריך.
התוצר של סקר סיכונים בעצים הנו תוכנית עבודה המחייבת טיפול בעצים שהוגדרו כמסוכנים – לעתים כריתה של עץ, לעתים טיפול אורטופדי (טיפול בפצעים, תמיכה מכנית של העץ כולו או קשירת ענפים זה לזה בכבלים). פעולות אלה מאריכות את חיי העצים ומקטינות את הסיכון בעשרות אחוזים.
הכותבים: אביגיל הלר, תחום פרחים הנדסת הצומח גננות ולנוף, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר; האגרונומים דני אלמליח ויצחק הל-אור; חיים גבריאל, אגרונום בכיר, עיריית תל אביב.
המאמר באדיבות "אקולוגיה וסביבה" - כתב עת חדש למדע ולמדיניות הסביבה. "אקולוגיה וסביבה" נוסד מיוזמתם של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה בשיתוף קק"ל, רשות הטבע הגנים, החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. הגיליון השני צפוי לצאת לאור בחודש מאי. פרטים נוספים בטלפון: 03-6200025 או באתר האינטרנט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם