ל"ג בעומר: מרד בר כוכבא והביקורת עליו
לפני 50 שנה נחשפו אגרות בר כוכבא ולרגל האירוע מכללת גוש עציון תערוך היום כנס בנושא. יעקב מדן ידבר על המרד ומבקריו
מנהרות בר כוכבא בהרודיון בית ספר שדה כפר עציון
השפעתו של המרד ותוצאותיו לטווח הארוך על האחיזה היהודית בארץ ישראל ובתורה ובמצוות הייתה אף היא קשה מאין כמותה. לא ייפלא, שהיהדות הנאמנה לדורותיה העדיפה להנציח את ל"ג בעומר בעיקר בתורת הנסתר ובכיסופי הגאולה הקשורים עם דמותו של רבי שמעון בר יוחאי, ושמוקד ציון היום נדד צפונה להר מירון. משואות המרד, המדורות בראשי ההרים, שהעבירו תקשורת בין כוחות המורדים בשלטון הרומי העריץ כמעט נשכחו בין שומרי המצוות.
עמם אבד בתודעה גם המוקד האמיתי של ל"ג בעומר- גוש עציון, שהיה ליבו של המרד (ביתר, ההרודיון, ערביא- אל ערוב, כוזיבא, גבעת התמר או שדה בועז- בירת מלכא ועוד רבים). עד לפני דור או שניים היו משואות המרד ותנועת בית"ר עניין לחילונים בלבד. מקבילתה הדתית של תנועת בית"ר בימין הדתי הייתה 'ברית החשמונאים', ולא במקרה! שומרי המצוות ברחו מן ההתמודדות עם שאלת מיליון המדורות האם טעו רבי עקיבא 'וכל חכמי דורו' (כלשון הרמב"ם) בטעות כל כך קריטית, כשעודדו את בר כוכבא במרדו- אל תורת הסוד של רבי שמעון.
ביקורת על המרד
בדורנו התפרסמו דבריו של האלוף (במיל.) יהושפט הרכבי במחקרו מטעם מכון ון ליר, מחקר שלא היה נקי ממגמה פוליטית עכשווית: "הביקורת נגד בר כוכבא היא על שלא היה שקול וזהיר כאשר אפשרות שואה עמדה על הפרק כפי ששומה היה היה עליו לעשות, כחובתו הראשונה של מנהיג...
"לכן הדגישו חז"ל שבר כוכבא 'מת בעוונות'. היש עוון גדול יותר לאדם מישראל מלהמיט שואה איומה על עמו?" (י' הרכבי, בתוקף המציאות, ירושלים תשמ"א, עמ' 47).
ולגבי רבי
עקיבא, שעמד בראש חכמי אותו דור, ותמך בבר כוכבא, כתב: "רבי עקיבא היה גדול בתורה. אולם לתבונה מדינית כמורהו, רבי יהושע בן חנניה לא זכה, וגרר את ישראל לצרה הצבאית- מדינית הגדולה ביותר שעברה עליהם. אולי זקנתו באותם ימים היא שפגמה בכוח הנהגתו" (שם עמ' 35).
לאחרונה הפתיע הרב בני לאו בספרו המרתק (חכמים, כרך ב' ישראל 2009, סוף עמ' 307), כשניסה לגרור גם את בית המדרש לביקורת (מסויגת ומכובדת) על רבי עקיבא ועל המרד כולו.
מרגישים בחסרון פרופ' חנן אשל
פרופ חנן אשל ז"ל יח''צ
אך מולם עומדים היסטוריונים ידועי שם, מבית המדרש ומחוצה לו, ונימוקיהם וראיותיהם עימהם, בהזדהותם עם המרד ועם מוליכיו ובהבנת הרקע המוביל אליו וסיכוייו. היכן אפוא הייתה הטעות שהובילה למפלה? זוהי שאלה הגדולה מכדי מספר המילים המוקצב לי כאן.
מכללת הרצוג שליד ישיבת הר עציון היא מוסד אקדמי מכובד. בהיותה יושבת בלב בגוש עציון, מוקד המרד, לא יכלה לעבור לסדר היום על המחלוקת סביב המרד, ולא רצתה לברוח צפונה למירון. היא מכנסת בל"ג בעומר במתנ"ס בלב גוש עציון חוקרים ואנשי רוח לדון בפרשיות המרד ובתגליות עליו.
מה חבל שלא נזכה לשמוע בו את אחד מגדולי חוקרי התקופה, פרופ' חנן אשל, מדידיה הנאמנים של המכללה, שהלך לעולמו זה עתה בגיל צעיר יחסית. ועדיין נוכל ללמוד שם הרבה על בר כוכבא, על רבי עקיבא רבו ועל תקופה הנוגעת בכאב כה הרבה בחיינו היום.
ליחצו כאן כדי לקרוא את הראיון האחרון של פרופ' חנן אשל ז"ל, ב-nrg יהדות, לפני כחצי שנה בלבד
יעקב מדן ירצה היום בכנס מיוחד שייערך היום לציון 50 שנה לגילוי איגרות בר כוכבא במדבר יהודה. יום העיון יתקיים ע"י החוג ללימודי ארץ ישראל, מכללת הרצוג-גוש עציון ומרכז לימוד וסיור סוסיא .
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם