הכל בדולר: כנסו כנסו

במסך הטלוויזיה שלכם יש שתי פרסומות שרותמות את האינטרנט לטובתן. זאת של טעמי נאטס עושה את זה טוב, זאת של שנדי - לא

רחלי רוטנר | 1/5/2010 16:11

פרסומת שנדי צילומסך

מאז שבמקאן אריקסון גילו את היוטיוב אין לנו מנוח. האתר הנ”ל כה “מגניב” ו”עכשווי” ו”מדבר לצעירים” שהם פשוט מוכרחים לייצר עוד ועוד סרטוני “אין לנו משהו מעניין להגיד כרגע אבל תיכנסו ליוטיוב ותבינו הכל!” מסתוריים בתקווה שהאינטרנט כבר יטפל להם בענייני הבאזז (הרי האינטרנט כה מגניב שכל דבר יהפוך בו לשוס. לול).

זה התחיל עם המנון החומוס של צבר, ועכשיו אושרי כהן והחבר’ה לצים שלו עושים כל מיני שיגועים באינטרנט: בראשית היה סרטון יוטיוב שבו השובבים צובעים את פניו של אושרי המעולף משכרות (הו, לו רק היה שותה שנדי, המשקה הגזעי עם 1.9 אחוז אלכוהול בלבד, כל זה לא היה קורה!), ואז הגיעו סרטוני הנקמה שלו באתר של שנדי.

הפרסומת הטלוויזיונית מתפקדת רק כהפניה אגבית לחגיגת האינטרנט, עם אושרי שט בבריכה (איזה בליינים מדליקים, יש להם אפילו בריכה!), מדבר בסלנג גזעי של צעירים (“סחבק לא פראייר!”) ושולח אותנו לצפות בסרטוני הנקמה. אז נשלחתי. בשביל המדור.

הסרטון של שנדי

אחסוך לקשישים שבכם את טורח ההקלקה: אושרי דוחף ברנש אחד למים ומגלגל ברנש שני בתוך שטיח. לא משהו שהיה מצליח לעניין אלמלא הגימיק האינטרנטי שבו, ואפילו בחסות הגימיק התוצאה חיוורת למדי. דור היוטיוב שלנו כבר לא מתרגש מכמה פרחחים שדוחפים זה את זה. הוא צורך סרטוני רשת הרבה יותר פרועים, מצחיקים ונועזים. בייחוד אם הוא כבר יודע שכל העסק מבוים רק בשביל שהוא יקנה סודה מתוקה בטעם אייטיז.

ובצד השני של המפה הוויראלית, באומן בר ריבנאי יוצאים עם קמפיין לטעמי נאטס ששולח אותנו גם הוא למקלדת. אלא שבניגוד למקאן, שרקחו סרטון מעפן בתקווה שבאינטרנט הוא כבר

ייראה יותר טוב, החיבור של הטעמי לרשת מנומק ומדויק יותר: יקום הפארמוויל גויס (מעט באיחור אופנתי, יש להודות) לפעילות חקלאית ייחודית לחטיף הטעמי, והוא מספק יבול בוטנים בחסות עלית לכל איכרי הפייסבוק באשר הם. ניצול חכם של יקום פיקטיבי והפעלה אמיתית של גולשים.

וכמובן, הפרסומת הטלוויזיונית של טעמי לא מסתפקת רק בלצרוח “טוב, תראו כבר באינטרנט, ביי”, אלא עשויה כמו שצריך, עם כבוד למדיום, חמודה פלוס גבעטרון. בתוך כל ההתלהבות מהיקום הווירטואלי ומאפשרויות האינטראקטיב הענפות, הם לא שכחו שצריך גם תוצר אינטליגנטי בסופו של דבר. לייק עליכום.

19 אחוזים לא טועים!

פרסומת פנדור צילומסך

שעה הבחורה בפרסומת לפנדור חופרת לנו על כמה נפלאות הדלתות שלהם, ואז מציגה כהוכחה את סקר דעת הקהל המפרגן.

אלא שבתחתית הסקר מבהירים כי 67.6 אחוזים מהנשאלים כלל לא הביעו דעה. אתם אולי הכי טובים, אבל לאף אחד לא ממש אכפת.

הפרסומת הזאת? עובדת אצלי

חמודה, הפרסומת של לשכת הפרסום הממשלתית לעידוד רכישת כחול-לבן. גם אם קצת מדכדך להפנים את העובדה שהדרך היחידה לגרום לישראלי המצוי לקנות תוצרת הארץ היא לשכנע אותו שזה הופך את כולם לשפוטים שלו. מה, אני אשכרה אוכל להפטיר בהתנשאות לעבר קשיש בחליפה “חמוד זה, עובד אצלי”? למה לא אמרתם קודם. נעלי גלי, היר איי בא.

פרסומת כחול לבן צילומסך

לא ברור אם מקרה הוא או שמא יד מכוונת (מכוונת, מכוונת), אך צמד החמדמדים שמככבים בסרטון - יוסי מרשק ועידו מוסרי - שיתפו פעולה עוד לפני כן, בסרט “אל תתעסקו עם הזוהן”. הסרט, בכיכובו של אדם סנדלר, יצק בלבבות לא מעט גאווה לאומית בזמנו.

ועכשיו הם מבקשים שניקח את אותה גאווה עמנו למכולת. מהלך הגיוני ואפקטיבי. ניתן בהחלט להמשיך לשגרר את השניים לכל הפעילויות הפטריוטיות הבאות, באמינות גמורה. משרד ההסברה, לטיפולכם.