החרדי לא יושב לכם על הווריד

אחוז העובדים בציבור החרדי גבוה. אז למה הוא נשמט מטווח הראייה הסובייקטיבית של מחברי הדוחות? עיתונאי חרדי מתעצבן מהעליהום

יוסי אליטוב | 3/5/2010 9:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מכנה משותף אחד יש לכל אותם אנשים שחברו להם לספר את סיפורה של החברה החרדית שלוקחת ולא נותנת: כולם, ללא יוצא מן הכלל, מאמינים שהתפיסה החרדית מסכנת את קיומה של מדינת ישראל. הדיאגנוזות מונפקות כאילו ביובש אובייקטיבי תמים למראה. התקשורת מריצה אותם לכותרות כאילו סתם כי זו העבודה שלה. רבבות אזרחים שמתפרנסים מכספי המסים ותקציבי ההשקעות של אילי הון, כמו לב לבייב ושלום פישר (החרדים), נוחי דנקנר ואילן בן דב (המסורתיים), מתחילים להאמין שהחרדי יושב להם על הוורידים ומנפח להם את המשכנתה.

אבל לומר שהחרדים לא עובדים זה פשע שנאה. מתוך 135 אלף בתי אב החיים בישראל החרדית, רשומים פחות מ-50 אלף ראשי בתי אב כלומדים. כל השאר - עובדים. "כולם לומדים בכוללים", מייללים האקדמאים. אבל מי שביקר פעם בערים החרדיות רואה מרכזים מסחריים סואנים. אלו לא מלאכי מרום שמפעילים את הכלכלה החרדית המשגשגת. הרי כל חילוני הגון יודע מניסיונו כי הציבור החרדי מכיל מנהלי רשתות קמעוניות, סנדלרים וחייטים, פקידי דואר ובנקאים, אינסטלטורים ומוכרי ביצי משק. תמצאו אותנו עובדים סוציאליים, נהגי אוטובוסים ומשאיות, מתווכים וסוכני חברות סלולריות. אין לכל אלו זכר בתקשורת.

אלפי חרדים רכשו השכלה אקדמית בעשור האחרון. הם עושים זאת ככלי להבאת פרנסה לבית המקדש הקטן הפרטי שלהם. מאות עורכי דין, רואי חשבון ואנשי מינהל עסקים הנפיקה הקריה האקדמית אונו בשנים האחרונות. במכוני המחקר עוד לא הספיקו לשמוע על כך. בענף ההיי-טק לבדו שובצו בעשור האחרון אלפי נשים חרדיות, במיזמים שכולם מצויים בבעלותם של אילי הון חרדים. לא מדברים עליהן.

בכל אותם דוחות שטנה אין ביטוי לתזוזה הזאת לכיוון שוק העבודה. כל אותם 70 אחוז עובדים מקרב הציבור החרדי נשמטו מטווח הראייה הסובייקטיבית
של מחברי הדוחות רק בגלל סיבה אחת: הנתונים האלו יפריכו את התוצאה המשורטטת מראש.

ותרשו לנו גם לשאול: מה עשתה המדינה כדי לשנות את המצב הזה שאתם טוענים לו? מה עושה החברה הישראלית החילונית כדי לאפשר לחרדי לעבוד? השירות הצבאי, התואר האקדמי, תנאי העבודה, כל אלו הם חסמים נוקשים. לבני המיעוטים חוקקו את ההעדפה המתקנת. לשכת עורכי הדין, למשל, פועלת לשלב עורכי דין ערבים במגזר הציבורי והממשלתי. את החרדים לא צריכים.

קחו שתי ערים חרדיות מתקדמות: מודיעין-עלית וביתר. בשתי הערים יחד מתגוררים קרוב למאה אלף איש. האם המדינה הקצתה תקציב להקמת מפעל אחד בערים האלו? ולמה שתעשה זאת? הרי החרדים אינם עובדים. הרי צריך לשמר אותם כשמורת טבע מושמצת.

האדם החרדי הוא הצרכן הטוב ביותר של הכלכלה המקומית. הוא רוכש את דירתו כאן. הוא מאכיל את זאטוטיו כאן. הוא מעסיק בכספו גדודים של חילונים. מוסדות המופעלים על ידי הציבור החרדי מייבאים ארצה מאות מיליוני דולרים בשנה. אלפי חרדים בעלי ממון מגיעים לישראל, ממלאים עד אפס מקום את בתי המלון ומתפיחים את הכיסים החילוניים כאן בארץ. את הדירות השניות שלהם רוכשים אילי הון דתיים בירושלים ובתל אביב ולא בפנמה. איננו מצפים שידליקו לנו משואה, אבל גם לא ניתן שיבעירו לפיד של משטמה. אנו נושאים על כתפנו כמו יתר האזרחים את הכלכלה הישראלית.

צאו ושאלו את התעשיינים המקומיים מי השוק היציב ביותר שלהם. תבררו במי כדאי להשקיע כלכלית. משפחות ברוכות ילדים הזוכות לבוז וסלידה במדינת תל אביב הן הנותנות תקווה לעם הזה. הן בונות את עם ישראל, את עוצמתו, את שגשוגו וגם את כלכלתו. כי זה מה שאנחנו. מגזר יצרני שגם מייצר ערכים, גם נותן תקווה לארץ, גם שומר על אמות המוסר וגם יוצר כלכלה בריאה שמפרנסת רבבות חילונים.

הכותב הוא חבר מועצת הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, סגן עורך העיתון החרדי "משפחה"
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים