פרשת הולילנד: הגרסה ההפוכה של עד המדינה
מאחורי פרשת הולילנד והחשדות החמורים נגד רה"מ לשעבר ניצב אדם אחד: עד המדינה שטוען כי שיחד אישים רבים ובראשם אהוד אולמרט. אולם כעת מתברר כי כאשר זומן למשטרה לפני 3 שנים הוא מסר גרסה שונה לגמרי והכחיש שהעביר שוחד לאולמרט באמצעות עו"ד אורי מסר: "זה היה שכר טרחה לגיטימי". מסמך
לעד המדינה היתה כבר הזדמנות לספר את סיפורו. בדצמבר 2007 הוא זומן למסור עדות ביאח"ה במסגרת חקירת פרשת מרכז ההשקעות, בה התמקדו החוקרים ביחסים בין שר התמ"ת אולמרט למסר. עד המדינה נשאל בעיקר ביחס לפרויקט צוק מנרה, שם עיכבה המדינה מענקי השקעה שמרכז ההשקעות אמור היה להעביר לפרויקט.
עד המדינה התייצב מול החוקר צחי חבקין, המשתתף כיום בחקירת פרשת הולילנד, ובמשך שעתיים מסר גרסה הפוכה ביחס לגרסת השוחד שמסר לחוקרים באחרונה. לא רק שעד המדינה הכחיש שפנה דווקא למסר בשל קשריו עם השר אולמרט, הוא אף טען שכל הכספים ששילם למסר היו שכר טרחה עבור שירותיו בפרויקטים השונים.
לדבריו, אולמרט כלל לא יכול היה להשפיע על העברת המענקים לפרויקט, שכן האוצר הוא שעיכב אותם. אם כבר רציתי להשפיע בצורה לא הוגנת, טען, הייתי צריך לקחת עו"ד שמקושר לשר האוצר דאז, בנימין נתניהו.
יש לשים לב שעד המדינה נשאל באופן נקודתי רק על היבט מסוים בפרויקט צוק מנרה - הפעילות מול מרכז ההשקעות. הוא אמנם נשאל גם על מעורבותו של מסר בפרוייקטים הולילנד וחירייה, אך החוקר לא העלה טענה על כשרות ההתנהלות באף אחד מהם.
מה שברור הוא שאחת הגרסאות של עד המדינה שקרית. על פניו, יש לו הסבר מדוע לא סיפר אז את האמת: באותה תקופה בדיוק החל הלל צ'רני (אחד מנותני השוחד לכאורה) לכסות חלק מחובותיו הכבדים בשוק האפור, והסכסוך ביניהם פרץ רק אחר כך.
עד המדינה: "בשנת 1994, במסגרת הזו (הכוונה בהיותו של עד המדינה יזם ויועץ בתחום הנדל"ן - נ"ש) התחלתי לעבוד עבור הלל צ'רני, הבעלים של מתחם הולילנד בירושלים. כשהוא החליט להיכנס ולהקים בקריית שמונה את "צוק מנרה", אז כמובן שעזרתי לו גם בתחומים הקשורים בהקמת המתחם הזה. אני המשכתי עד שנת 2007 להיות קשור עם הפרויקט גם בצוק מנרה וגם בהולילנד עבור המשפחה - צ'רני. כשהגעתי לגיל 70, בחודש מרץ השנה, אז החלטתי להקטין את קצב הפעילות שלי, ואז הפסקתי גם להיות קשור באופן צמוד לפרויקטים האלה. כיום, רק אם יש להם שאלות ספציפיות אני מעורב".
חוקר: פרט על פרויקט צוק מנרה.
עד המדינה: "הפרויקט של צוק מנרה הוחל לבנות אותו בשנת 96' או 97'. בהתחלה הפרויקט היה של קיבוץ מנרה ושל החברה הכלכלית של עיריית קריית שמונה. בשנת 98' או 99' הקיבוץ והחברה הכלכלית נקלעו למשבר עמוק מאוד. מאחר שצ'רני הוא באמת ציוני, ואני אומר זאת לא במרכאות, פנו אליו לעזרה, והוא רכש שני שלישים מהפרויקט והשקיע למעשה את כל הכסף שהיה צריך לסיים את זה וגם נתן את כל הערבויות לבנקים.
צ'רני השקיע בפרויקט בין 10 ל-12 מיליון דולר. המדינה התחייבה להכיר במפעל כמפעל מאושר ולהעניק מענקי השקעה בהתאם לחוק עידוד להשקעות הון. בהתחלה הם שחררו חלק מהכסף שאישרו ואחר
"באיזשהו שלב נוצר מצב שהפרויקט לא היה מסוגל לעמוד בהחזרי הלוואות שקיבל בערבות המדינה במסגרת חוק עידוד השקעות הון, ואז הפסיקו להזרים לו את מענקי ההשקעה. בשלב הזה הלל צ'רני והמנהל אבשלום צדוק פנו אליי ושאלו אם אני יכול לבדוק עם משרד האוצר אפשרות שישחררו את מענקי ההשקעות. הבקשה אליי הייתה בסביבות 2003. שר האוצר היה אז בנימין נתניהו למיטב זיכרוני, ואולמרט היה אז שר המסחר והתעשייה.
"אני פניתי אז למשרד מסר-ריבלין ושות' בירושלים, כיוון שידעתי שאורי מסר התמחה בטיפול במרכז השקעות ובמענקים, וביקשתי ממסר שיבדוק אם ניתן לשחרר במשרד האוצר את הכספים שהגיעו לפרויקט. הכספים, קרי מענקי המדינה, היו מאושרים לתשלום על ידי מרכז ההשקעות, אבל המדינה עד היום מסרבת לשחרר את הכסף כי החברה, צוק מנרה, מפגרת בהחזר חובות לבנקים שיש עליהם ערבות המדינה.
"אז מר מסר, לאחר עוד ניסיון אחד או שניים, אמר שלמעשה בלי תביעה משפטית הדבר לא יקודם. מר צ'רני הודיע שהוא לא מוכן לשום צעדים משפטיים נגד המדינה, בייחוד שהפרויקט עצמו אינו עומד בתנאי החזר ההלוואות. אני יודע שקיימנו מגעים עם ד"ר ירון זליכה (אז החשב הכללי - נ"ש) עוד מספר פעמים, לפני כמה חודשים, לאחרונה, כדי להגיע להסדר החובות, ובמסגרת זו תשלום המענקים כנגד החזר החובות. ככל הנראה, לאור התפתחויות במשרד האוצר לאחרונה - אני מתכוון לעזיבתו של זליכה - טרם קיבלנו תשובה על הבקשה. אני מקווה שלאחר מינוי חשב כללי חדש, הנושא יובא להחלטתו.
"היו לנו גם הרבה מאוד בעיות בזמן מלחמת לבנון השנייה. הייתה פגיעה ישירה בכבלים של רכבל צוק מנרה ונגרם נזק של כמה מיליוני דולרים. אני מוכרח לציין לזכות משרד האוצר, שתוך תקופה קצרה ביותר שמאי המשרד אישרו את הנזק ואת התיקונים על חשבון המדינה, ולקח כעשרה חודשים עד שהנזק תוקן. הנזק עמד על סך שלושה-ארבעה מיליון דולר. היה צריך למעשה לבנות את כל הרכבת מחדש. מה שהייתי צריך הוא שנציג משרד האוצר במרכז ההשקעות יאשר את שחרור הכספים.
"אורי מסר נשכר כדי לבדוק אם מבחינה משפטית - על אף שאנחנו מפגרים בתשלום החזרי ההלוואות שהם בערבות המדינה - ניתן לקבל את המענקים ואם מבחינת חוקית יש להם, למשרד האוצר, האפשרות להתנות את שחרור הכספים בהחזר ההלוואות קודם על ידי צוק מנרה.
מסר אמר לנו שהחוק לא ברור ובלי פנייה לבית המשפט שייתן פירוש לחוק לא ניתן ללא הסכמת משרד האוצר לקבל את הכסף, אלא אם תהיה הכרעה בתביעה משפטית. למעשה החלטנו לא לעשות שום צעדים, אלא להמשיך במשא ומתן מול החשב הכללי באוצר, וזאת עשינו לבד ללא עורך דין, כי זו כבר שאלה מסחרית למעשה ולא שאלה משפטית".
חוקר: פרט על היכרותך עם אורי מסר.
עד המדינה: "הכרתי אותו לראשונה בשנת 2000 בערך, כשהוא הביא אליי, ואח"כ להלל צ'רני, לקוחות שלו שרצו לקנות חלק מהקרקע של הולינד השייכת לצ'רני. לבסוף הוחלט למכור את הקרקע לקבוצה אחרת שנתנו מחיר גבוה יותר. לאחר מכן נשארנו לא בידידות, אלא בהיכרות, אפשר לומר, והיו עוד כל מיני דברים שניסיתי לעשות איתו, עם מסר.
"אני מתכוון שייצגתי קונים מולו ככונס נכסים של מלון טירת בת שבע. היה פרויקט נוסף בשנת 2006 כשצ'רני ביקש למכור עוד חלקה בהולילנד, ומסר הביא את הלקוחות שקנו את החלקה ב-30 מיליון דולר. היה לי עם מסר קשר כשהוא היה כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים של מלון טירת בת שבע בירושלים. לי היו קונים שהיו מעוניינים לקנות את המלון, אבל בהליך ההתמחרות המחיר היה כה גבוה שהמלצתי לקונים שלי לרדת מהנושא.
"בשנת 2000 או 2001 אורי מסר סיפר לי שהוא עושה הרבה פעילות מול מרכז ההשקעות והוא מייצג הרבה חברות תעשייה מולו. אני אפילו חושב שמסר לא הגיש חשבון על העבודה מול מרכז ההשקעות והסיבה היא שהוא לא הצליח מולם.
"בשנת 2003 או 2004 ייצגתי את חברת הזרע בכפר שלם, שרצתה אז להגיש שינוי תב"ע על 1,000 הדונם שלה על יד חירייה. הייתה אז מלחמה על פארק איילון. פנינו למספר משרדי עורכי דין, ובהם משרדו של אורי מסר, כדי לקבל הצעות על שכר הטרחה ועל אילו צעדים לנקוט. בסוף בחרנו במשרד ד"ר משה ויינברג ואלי זהר, ולמעשה עד היום הנושא נמצא בדיון בבג"ץ. עכשיו הגשנו תביעה למחוזי על פיצויים על הנזק שנגרם לחברה. ניסינו את האפשרות להעסיק את משרד אורי מסר, אבל לא הגענו לעמק השווה על שכר הטרחה.
"אתה שואל אותי על מעורבותו של אורי מסר בפרויקט חברת הזרע ואני משיב שהתחייבנו בפני עורכי הדין השונים-אלי זהר, בלטר-גוט-אלוני ועוד משרד אחד או שניים, שעל העבודה המקדימה שעשו הם יקבלו שכר טרחה. אני זוכר שמסר קיבל שכר טרחה על עבודת ההכנה, נדמה לי שכ-10,000 דולר . העבודה עצמה, שקיבל עו"ד אלי זהר, היא בשווי של הרבה מאות אלפי דולרים. אתה שואל אותי על שכר הטרחה שקיבלו משרדי עורכי הדין האחרים, ואני משיב שאינני יודע, כי חלקם ייצגו את חברת הזרע בעניינים נוספים.
חוקר: האם במהלך עבודתך בשנים האחרונות כיועץ לחברות שונות, פנית למרכז ההשקעות, בעצמך או באמצעות אחרים בחברות, בבקשות למענקים או להטבות?
עד המדינה: "לא. אף פעם לא. רק בפרויקט צוק מנרה. לכן גם פניתי לעורך דין שעוסק בכך. אם הייתי מכיר את התחום, הייתי פונה בעצמי. למשל, בבנייה אני עובד לבד כי אני מכיר את התחום. אני לא מכיר את חוק עידוד השקעות הון, הוא השתנה לגמרי, לכן החלטתי שעדיף לפנות לעו"ד במקום להתעסק במשהו שאין לי בו מושג".
חוקר: האם תסכים לוותר על חיסיון עו"ד-לקוח בעניין פרויקט צוק מנרה שטופל אצל עו"ד מסר?
עד המדינה: "אין בעיה. אני מסכים. לבקשתך, אני חותם על מסמך ויתור על סודיות עו"ד-לקוח בעניין צוק מנרה".
חוקר: האם היה פרויקט של ניקוז שאורי מסר ייצג בעניין את צוק מנרה?
עד המדינה: "לא. לא מוכר לי דבר כזה".
חוקר: כשפנית למסר בעניין הטיפול בצוק מנרה, האם פנית לעורכי דין אחרים במקביל?
עד המדינה: "לא. האמת היא שלא חשבנו שזה דבר כזה גדול. גם הסכומים המעורבים לא היו גדולים. היה מדובר בכמה מאות אלפי שקלים שהגיעו לנו מהמדינה. לא חשבנו שיש סכומים גדולים כמו שהיה בפרויקט של הזרע, שהיה בהיקף של 600 מיליון דולר. גם במקרה של צוק מנרה הרגשנו קצת אשמה, כי ידענו שאנחנו לא בסדר בכך שאנחנו מפגרים בתשלום הלוואות".
חוקר : אם כך, מדוע פנית דווקא למסר?
עד המדינה: "רק בגלל שהכרתי אותו, ידעתי שמסר עובד מול מרכז ההשקעות, לא הכרתי את התחום הזה בעצמי, וגם מאחר שהלל צ'רני גר בירושלים, והייתי הרבה בירושלים בתקופה הזאת, אז פניתי אליו".
חוקר: אני אומר לך שהקשרים של מסר עם השר אהוד אולמרט עזרו להחלטה שלך לשכור דווקא את שירותיו של אורי מסר. תגובתך.
עד המדינה: "לא. לא נכון. באותה עת, כששכרתי את שירותיו של מסר, הייתי צריך לשכור את קשריו של עורך דין שהיו לו קשרים עם שר האוצר נתניהו, כי היה ברור שמי שייתן את ההכרעה על שחרור הכספים יהיה משרד האוצר. כאן לא היינו צריכים אישורים או החלטות של משרד התמ"ת, כי כל האישורים וההחלטות ניתנו עוד בימי השרים הקודמים.
"גם משרד התמ"ת פה, לא יכול היה, גם אילו רצה, לשחרר כסף, כי הדבר היה בסמכותו הבלעדית של משרד האוצר, למעשה החשב הכללי. אם הייתי רוצה לפעול בדרך שאמרת לי, הייתי צריך לשכור מישהו שמכיר את השר נתניהו או את החשב ד"ר זליכה.
אני יכול להוסיף ולומר שהעובדה היא שכשאולמרט מונה לאחר מכן כשר אוצר, אני מתכוון לאחר שסיים כהונתו כשר התמ"ת, לא חזרנו לעו"ד מסר ולא פנינו אליו בעניין זה, והכסף לא שולם לנו עד היום, כיוון שהיה ברור לנו שעד שלא נגיע להסכם כללי עם החשב הכללי ביחס לכל החובות שלנו, או עד שנחליט לנקוט בצעדים משפטיים, אין טעם לעורר שוב שאלה זו".
"גם משרד התמ"ת פה, לא יכול היה, גם אילו רצה, לשחרר כסף, כי הדבר היה בסמכותו הבלעדית של משרד האוצר, למעשה החשב הכללי. אם הייתי רוצה לפעול בדרך שאמרת לי, הייתי צריך לשכור מישהו שמכיר את השר נתניהו או את החשב ד"ר זליכה.
חוקר: האם נחתם הסכם בינך, יחד עם אנשי צוק מנרה, ובין עו"ד מסר?
עד המדינה: "לא. ביקשנו ממסר שישתתף בפגישה הראשונה עם אנשי צוק מנרה ביחד עם אנשי האוצר ואנשי מרכז ההשקעות, בשנת 2003 או תחילת 2004. אמרנו , אני וצ'רני, וגם התייעצנו (בכך) עם מנהל צוק מנרה אבשלום צדוק, שבעקבות הפגישה מסר יודיע לנו כיצד יש להמשיך את הטיפול. מאחר שמסר רצה, למעשה, לפעול בדרכים משפטיות, החלטנו שאין טעם להמשיך בכך ולא סיכמנו שכר טרחה. בפגישות נכח גם אבשלום צדוק. לשאלתך, גם לא סוכם עם מסר שכר טרחה כלשהו".
חוקר: מה היה שכר הטרחה ששולם בפועל?
עד המדינה: "למיטב ידיעתי וזיכרוני, לא שולם למסר שכר טרחה על כך. היה שכר טרחה ששילמתי למסר בסך 50 אלף שקל עבור פרויקט הזרע שסיפרתי לך עליו. אני קיבלתי מהזרע את דמי הייעוץ ושילמתי למסר על כך. שילמתי למסר גם דמי שכר טרחה עבור עבודה שביצע עבורי ביחס לחברת הולילנד. מסר תיווך לנו להעביר את "מודל הבית השני" מהולילנד עצמה למוזיאון ישראל. מדובר בכ-40 אלף שקל.
"שילמתי למסר גם ביחס לפרויקט מקרקעין של חברה בשם נידר, בה עבדנו במשותף וייצגנו מוכרים של המקרקעין. את נידר ייצג עו"ד גד ויסקינד, ואנחנו ייצגנו את האנשים, בעלי המקרקעין, מול הפרויקט. שם שילמתי לו כ-70 או 80 אלף שקל. זה היה בשנת 2006 או 2007. עוד 20 אלף שקל בערך שילמתי למסר עבור סטאז' של אחות של עובד שלי, בחורה חרדית שלמדה משפטים ולא מצאה התמחות, והיא עושה התמחות אצל מסר, לבקשתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם