דוח תלונות על שופטים: סחבת, עומס וחוצפה
17% מהתלונות על שופטים ב-2009 נמצאו מוצדקות. ביניהן: שופטת שקראה לעו"ד מותק וסחבת של שנים. ומיהי שופטת העליון היחידה בדוח?
17% מהתלונות שהוגשו לנציב נמצאו מוצדקות. מדובר ב-131 תלונות מתוך 768, שמחצית מהן נגעו להתמשכות הליכים ועיכובים במתן פסקי דין והחלטות. ב-2009 נרשמה ירידה משמעותית של כ-200 תלונות במספר התלונות שהוגשו נגד שופטים, אך חלה עלייה קלה בשיעור התלונות המוצדקות.
"השעה להפעלת אמצעים שהם 'טיפולי שורש' דוחקת ואין לדחותה", אמר גולדברג. "הבעיה הקשה של עומס התיקים ועינוי הדין לא תיפתר בבירור תלונות פרטניות, שכן לא ניתן לנתק בין הסחף באמון הציבור בבתי המשפט לבין האכזבה של הציבור מהשירות שהמערכת נותנת לו".
בין היתר, תומך גולדברג בהצעת שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, למנות עורכי דין כשופטים בתיקי תביעות קטנות וכן לאפשר לנשיא בית המשפט להעביר תיקים מתאימים לבוררות בפני עורכי דין. "כשאני מסתכל על כמות התיקים במערכת, אני לא רואה איך אפשר להתגבר עליה. שופט שרואה את כמות התיקים מולו נכנס ללחץ", אמר גולדברג, שהדגיש: "צדק מאוחר הוא צדק נכה".
רק אחת מבין 27 התלונות על שופטי
נושא הסחבת ולצדו העומס עובר כחוט השני בתלונות הציבור. בין המקרים שהוזכור - קורבן עבירה התלונן על כך שתיק פשוט שבו שישה עדי תביעה בלבד, נמשך למעלה מארבע שנים וטרם הוכרע. "התמשכות כזו היא בלתי סבירה וגורמת עינוי דין לקורבן העבירה", קבע נציב התלונות.
במקרה אחר, תובע שביקש צו מניעה זמני חיכה למעלה מארבעה חודשים עד לקבלת ההחלטה, ותלונה נוספת נוגעת למקרה בו עיכב שופט משפחה למעלה משנה פסק דין מבלי שהיה לו כל הסבר לכך.
"אכן, העומס על השופטים רב ואף בלתי נסבל", קבע גולדברג, "ואף על פי כן אין בו להצדיק תמיד את הסחבת".
נושא בוער נוסף הוא עימותים בין שופטים לעורכי דין באולמות המשפט. לדברי גולדברג, מבירור תלונות הפרקליטים עולה כי פעמים רבות דווקא עורכי הדין אשמים. "לא אחת חצה עורך הדין את הגבול שהיה קיים זה דורות בכל הנוגע להתנהגות עו"ד באולם המשפט ולכיבוד בית המשפט. זילות כלפי בית המשפט אינה עוד מעשה חריג ויוצא דופן".
אולם, מתברר כי לעתים גם השופטים אינם מכבדים את המעמד. כך התבררה כמוצדקת תלונה נגד שופטת שבתום הדיון פנתה לעו"ד בכינוי "מותק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם