שובם של כלבי הים
כלב-הים הנזירי הים תיכוני חוזר לחופי ישראל אחרי 50 שנה. ציד, צמצום מקורות המזון וזיהום הים עלולים להפוך את הביקור שלהם לקצר במיוחד
במאה הקודמת היו עדיין שלושה מינים שנכללו בסוג הזה: כלב-ים ים תיכוני (M. monachus), כלב-ים קריבי (M. tropicalis) שנכחד במאה ה-20, וכלב-ים הוואי (M. schauinslandi) שאוכלוסייתו מונה כאלף פרטים. כלב-הים הים תיכוני היה נפוץ בעבר בכל רחבי הים התיכון, לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי בצפון-מערב אפריקה ובאיים הקרובים ליבשת. במאה ה-16 דיווח חוקר הטבע הצרפתי Pierre Belon de Mans שראה במסעו קבוצות רבות של כלבי-ים בין קהיר לארץ ישראל, אך בתחילת המאה ה-20 כבר נעלמו כלבי-הים כמעט לחלוטין.
תצפיות בודדות העידו כי מדי פעם עדיין חלפו באזורנו: בשנות ה-20 של המאה הקודמת ניצודו שני כלבי-ים סמוך לטנטורה, ונקבה גדולה נלכדה באל-עריש ומתה בדרך לגן החיות בקהיר. בשנת 1934 ניצודו נקבה וגורה באזור טנטורה, בשנת 1940 דיווח פקיד הדיג בממשלת המנדט על כלבי-ים באל-עריש, וב-1953 דווח על פרט בודד במערה תת-מימית מצפון לראש הנקרה. הפעם האחרונה שכלב-הים נצפה בישראל הייתה בשנת 1958, אז דיווח דייג מנחשולים על פרט בודד בים, סמוך לחוף דור. בלבנון עדיין נצפו בשנת 1976 כשישה פרטים באזור נמל ביירות, אך כיום האוכלוסיות הידועות הקרובות ביותר לישראל נמצאות בדרום-מזרח תורכיה ובקפריסין והן מונות פרטים בודדים בלבד.
הסיבות להיעלמותם של כלבי-הים הן רבות: ציד שמטרתו הפקת שמן ובשר ושימוש בעור ובפרווה; הריגה בידי דייגים, שכלבי-הים גורמים נזק לרשתותיהם ואוכלים מהן את הדגים, והילכדות בלתי מכוונת ברשתות
נקבה הרה או מיניקה, אם תחוש מאוימת, עלולה להפיל את העובר, להפסיק את ההנקה או לנטוש את הגור הצעיר. בעבר אכלס כלב-הים גם חופים חוליים, אך בשל הפרעות האדם נדחק אל חופים סלעיים, מצוקיים ומבודדים, וכן אל מערות. מערות עם פתח תת-מימי אמנם מוגנות יחסית מהפרעת האדם, אך חשופות להצפות במזג אוויר סוער, וסובלות מזיהום המצטבר בהן (כתמי נפט וזפת) ומקריסת תקרות המערות. מסיבות אלה יש בהן תמותה גבוהה יחסית של כלבי-ים.
לאחר יותר מחמישים שנה, חוזרים אלינו כלבי-הים. תחילה הגיעו במהלך קיץ 2009 דיווחים משונים על "בתולת ים" בחופי קריית-ים, שנתפסו כגימיק שנועד למשוך תיירים. אך החל מנובמבר הלכו והצטברו עדויות מהימנות על תצפיות בכלבי-ים לכל אורך חופי הארץ – מאשדוד והרצליה, דרך קיסריה, עתלית וחיפה, ועד לנהריה וראש הנקרה.
ההוכחה הסופית הגיעה ב-7 בינואר 2010 מצמד דייגים שצילמו כלבת-ים על שובר הגלים במרינה בהרצליה. כשבועיים מאוחר יותר, נצפה שוב כלב-ים בראש הנקרה. הדיווח הגיע לידי אנשי רשות הטבע והגנים ולארגון מחמל"י (מרכז חקר, מידע, וסיוע ליונקים ימיים בישראל), שתיעדו בווידאו את כלב-הים. עד כה התקבלו במחמל"י למעלה מחמישים דיווחים, ומניתוח הצילומים והתצפיות סבורים החוקרים כי מדובר כנראה בשני פרטים – זכר ונקבה. בחודשים הקרובים מתוכנן סקר כלבי-ים לאורך החוף הישראלי, שיקבע באופן מבוסס יותר את כמות הפרטים.
פעולות רבות נעשות בשנים האחרונות בעולם במטרה להציל מין נדיר זה, וביניהן גם סגירת חופים מסוימים לכניסת אנשים. מרבית הפרטים מרוכזים באיי יוון, בתורכיה, ובמערה על גבול מאוריטניה וסהרה המערבית, שמאכלסת את הקבוצה הגדולה בעולם (כ-130 פרטים). ישראל נמצאת במסדרון מעבר חשוב בין האוכלוסיות האירופאיות לאוכלוסיות הצפון-אפריקאיות, וחיבור ביניהן חשוב מאד להתאוששות המין. כיום, אף מקום לאורך קו החוף בארץ, כולל מערות ראש הנקרה, אינו סגור בפני מבקרים. כל עוד לא מוגדרת שמורת טבע ימית הסגורה לחלוטין לכניסת אדם (דוגמת אלו שהוגדרו ביוון, בתורכיה ובאיי מדירה), קיים ספק רב אם יצליחו הפרטים הבודדים שהגיעו אל חופי ארצנו להתגבר על כל הגורמים שהביאו להיעלמותם מלכתחילה, למצוא מחסה מפני האדם ולהתרבות.
הכותבים: אמיר פרלברג - אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע; אביעד שיינין - מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל
הידיעה באדיבות "אקולוגיה וסביבה" - כתב עת חדש למדע ולמדיניות הסביבה. "אקולוגיה וסביבה" נוסד מיוזמתם של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה בשיתוף קק"ל, רשות הטבע הגנים, החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. הגיליון השני צפוי לצאת לאור בחודש מאי. פרטים נוספים בטלפון: 03-6225222 או באתר האינטרנט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם