ומתנחלים מותר להטריד מינית?
המעשה הפרובוקטיבי של יסמין וגנר – להסיר את חולצתה בלב ההתנחלות עתניאל – הוא הטרדה מינית לכל דבר. אך במקום להיעצר, היא זכתה בראיון
אנשי עתניאל, ישוב שלו בדרך כלל, יצאו והתעמתו עם החבורה. "מדוע הם פוגעים ברגשות הדתיים של אנשיו ומחללים שבת?" הם דרשו לדעת. הראשונה להתעשת הייתה יסמין וגנר, אנרכיסטית צעירה ונמרצת שבהשראה פוליטית מבריקה, הסירה את חולצתה למול עיניהם ההמומות של תושבי עתניאל.
וגנר נותרה במצב זה ולא שמה על עצמה חולצה גם כשלמקום הגיעה כיתת חיילים צעירים. היא המשיכה להסתובב צודקת ועירומה על הגבעות הכבושות. לחופש נולדה ולא תיתן לשום צבא כובש ומדכא ולשום קולוניאליסטים גזלנים להגיד לה ללבוש חולצה.
עד כאן מה שקרה ומכאן מתחיל החלק ההזוי באמת. וגנר לא נשלחה למעצר בשל התנהגותה ולא הועמדה לדין. היא הוזמנה לראיון בקול ישראל, בתוכנית "נקודת מפגש". כאילו העובדה שהתרוצצה ביישוב מלא אנשים נטולת חולצה הופך אותה לשועת עולם.
"ביקשתי להמחיש למתנחלים את כאבם של הפלסטינים", אמרה וגנר למראיין שלה. "אם אפשר להקים יישוב יהודי בלב חברון למה אי אפשר להקים מושבה נודיסטית בלב התנחלות?". אבל נעזוב לרגע את וגנר ולנימוקים שהיא רוצה שנאמין שהיו הסיבה היחידה שלה להסתובב לפני גברים וחיילים צעירים בלי חולצה.
החוק מגדיר "הטרדה מינית", בין השאר: "מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו - 349 לחוק העונשין". סעיף 349 (א) לחוק העונשין מגדיר מעשה מגונה "מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו" והעונש שהחוק מטיל על מעשה כזה הוא
יש מקרי הטרדה מינית מורכבים מאוד. המקרה של וגנר הוא לא אחד מהם. כאן ברור לגמרי שהיא הטרידה את יתר הנוכחים באירוע. ועם זאת, נכון למועד כתיבת שורות אלו לא רק שהיא לא נעצרה, אלא היא עוד זכתה לראיון ברדיו. ראיון שפתח פתח מסוכן בכך שנתן לעבריינית מין במה להצדיק את מעשיה ולהציג אותם כמחאה לגיטימית. עבירת מין היא תמיד עבירת מין והיא מונעת מהפרוורטיקה של העבריין ומדה-ההומניזציה שהוא מבצע לקורבן שלו. במקרה של וגנר, שצעקה לעבר חייל, שביקש ממנה להתלבש "אתה בטח רוצה לאנוס אותי כמו שאתם עושים לכל החיילות", קיימת סיבה טובה להניח שדה-ההומניזציה הזו נובעת מההסתה נגד חיילים ונגד מתנחלים שהגברת וגנר נשטפה בה בחוגים האנרכיסטיים שהיא חברה בהם.
עכשיו בואו נדמיין שהמצב היה הפוך ואחד מתושבי עתניאל היה מתערטל מול האנרכיסטים, או שאיזה חייל במחסום היה משלשל מטה את מכנסיו, אל מול קבוצת נשות ווטש חמורות סבר, כשהוא חושף בפניהן רכוש צה"לי חבוי. הו אז, היה אחמד טיבי אומר שהדיכוי הישראלי נתפס במערומיו וארגון "בצלם" היה דורש ועדת חקירה ונשות קואליציה לשלום היו מביעות זעזוע ואומרות שהכיבוש הוא תופעה מתפשטת.
זהו המוסר הכפול, שפושה במדינת ישראל ושתלמידתו הנאמנה, יסמין וגנר, הסיקה ממנו שהיא יכולה לצאת בשלום מכל מעשה תועבה, כל זמן שהיא מקפידה לדקלם תוך כדי כך, שזה בשם המלחמה נגד הכיבוש.
עו"ד תמר הר-פז היא חברה בפורום נשים ציוניות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם