שינוי שמרני: קמרון לא מוותר על דאונינג 10
השמרנים היו בדרך לניצחון חלק בבחירות בבריטניה, אך הליברל-דמוקרטים טרפו את כל הקלפים. מנהיג המפלגה ממשיך לשמור על אופטימיות
אילו היו הדברים מתרחשים כפי שקמרון ציפה, הרי שבעוד שבוע וחצי היה לשמרנים הרוב פרלמנטרי הדרוש להקמת ממשלה, אחרי 13 שנים ארוכות באופוזיציה. אחרי הכל, זה לא אמור להיות עד כדי כך קשה לנצח ממשלה עייפה שמובלת על ידי ראש ממשלה עם מיומנויות תקשורת השואפות לאפס, ובזמן המיתון הקשה ביותר שידעה בריטניה מאז שנות השלושים של המאה הקודמת.
אלא שבינתיים הגיחה המפלגה הליברל-דמוקרטית בהנהגתו של ניק קלג. תקוותיהם של השמרנים התבדו, והקמפיין שלהם נקלע לסחרור שקמרון מנסה להסתיר, אך לא לגמרי מצליח. מה שבטוח, קמרון לא העריך שיקבל בשלב זה של הקמפיין רק קצת יותר מ-30 אחוזי תמיכה.
"לרגע לא חשבתי שזה הולך להיות קל", הוא מתוודה. "מעולם לא חשבתי שיש דרך קלה להצלחה בבחירות. אבל מערכת הבחירות עברה טלטלה, ללא ספק", והוא מוסיף: "אני עדיין חושב שזה בהחלט אפשרי לנצח, וזאת המטרה שלנו".
אף על פי כן, מדובר בהתאמה חדשה של הציפיות. רק לפני חודש נערכו השמרנים לניצחון הבלתי נמנע, ואילו היום מנהיגם חושב שזאת מטרה "די אפשרית". "המפתח הוא שינוי בחשיבה", אומר קמרון בהתייחס לפרץ התמיכה בליברל-דמוקרטים. "השאלה היא אם אתה יכול לחשוב מהר ולהגיב לכל מה שקורה".
ואכן , תגובתם של השמרנים מעניינת: במקום להפנות עוד משאבים למלחמה באיום הצהוב (צבעם של הליברל-דמוקרטים), הם ממשיכים להתמקד בלייבור.
בבחירות בבריטניה מצביעים לפי מחוזות בחירה, כך שכל מחוז שולח נציג מטעמו לפרלמנט, ובמפלגה השמרנית מעריכים שהירידה החדה בתמיכה בגורדון בראון תעניק לנציגיה
שמרנים רבים טוענים שהטעות הגדולה של מנהיגם הייתה בכך שהסכים לעימות הטלוויזיוני ונתן לניק קלג את ההזדמנות להבריק. יתרה מכך: אם קמרון לא ייבחר לראשות הממשלה, ההיסטוריונים יכנו את ההחלטה לא פחות מפאשלה אדירה. "ידעתי שאנחנו הולכים'להקפיץ' את המפלגה השלישית", אומר קמרון, אך הוא מוסיף שאינו מתחרט על כך משום שההחלטה "טובה לדמוקרטיה".
אתמול הציג לפתע קמרון הצעת חקיקה חדשה לפיה אם בין שתי מערכות בחירות מתמנה ראש ממשלה חדש (כפי שבראון התמנה במקום טוני בלייר), תהיה בריטניה חייבת ללכת לבחירות חדשות בתוך שישה חודשים. הכוונה היא לסנדל את הלייבור. במפלגה השמרנית חוששים שאחרי הבחירות הלייבור ינסו להיפטר מבראון ולהחליפו במנהיג חדש שיוכל להרכיב קואליציה עם הליברל-דמוקרטים בקלות רבה יותר. "ייתכן מצב שראש הממשלה הבא אפילו לא יופיע בעימותים הטלוויזיוניים", אומר קמרון.
הצעתו של קמרון משנה לחלוטין את כללי הדמוקרטיה הבריטית, שהיא, כפי שאנחנו מזכירים לו, מערכת פרלמנטרית ולא נשיאותית. מה גם שלהצעתו אין כל זכר במצע המפלגה השמרנית. האם שינוי החקיקה לא מרמז על פאניקה מצדו?
"לא חשבתי שיש חוק שאוסר על הצהרת מדיניות במסגרת בחירות", מתגונן קמרון. "המדיניות הזאת היא בעצם המשך לוגי של המדיניות הרגילה שלנו, שלפיה היו צריכות להתקיים בחירות כשבראון החליף את טוני בלייר. זהו רק יישום של משהו שאני מנסה לומר כבר הרבה זמן. בעולם המודרני אנשים מרגישים די מרומים אם הם לא הצביעו לראש הממשלה שלהם".
בינתיים , בעצרת, קמרון נושא את הנאום שאותו הוא משמיע באחרונה שוב ושוב - נאום המתריע מפני אפשרות של "פרלמנט חצוי", או במילים אחרות, שוויון בין שתי המפלגות הגדולות שיאפשר ללייבור להקים קואליציה עם הליברל-דמוקרטים. הטיעון הזה נועד לגייס את תומכי השמרנים לדגל "מחשש שניתקע עם גורדון בראון לעוד חמש שנים".
הוא גם שב על הצהרתו, לפיה "העולם רוצה לראות את בריטניה נחלצת מהגירעון שלה, מקבלת החלטות ומניעה את כלכלתה. "אני חושב שכל הדברים האלה קשים מאוד עם פרלמנט חצוי. עבורי זה אתגר, משום שחלק מהאנשים חושבים שפרלמנט כזה הוא שינוי חיובי".
ואכן, יש אמת בדבריו של קמרון. על פי חלק מהסקרים, לא פחות ממחצית המצביעים רוצים להגביל את כוחה של מפלגה אחת ולא חוששים משוויון פוליטי. קמרון מצדו מבטיח שהשמרנים ינהגו בצורה אחראית במקרה שאף מפלגה לא תזכה ברוב, אך הוא לא מבטיח שיימנע משיתוף פעולה עם הליברלדמוקרטים.
מוקדם במהלך הקריירה הפוליטית שלו, עשה קמרון ניסיון לחזר אחר בריטניה הליברלית. במהלך הראיון העיתונאי הראשון שלו, לאובזרבר, הוא דיבר בשפה שונה מאוד מקודמיו, בעיקר בנוגע להגירה, לזכויות הפרט ולזכויות הומואים ולסביות. אולם מאז ועד היום, אנשים רבים שתחילה נמשכו לשינוי הזה בתפיסה החלו יותר ויותר להטיל ספק בכך שמפלגתו הימנית של קמרון יכולה להיות להם בית אידיאולוגי נוח.
ועם זה, קמרון מתעקש שמפלגתו יכולה להיות להם בית חם. לדבריו, מדובר במפלגה ליברלית-שמרנית-מודרנית, וכל אדם שמגדיר עצמו כליברל, שואף לטיפול טוב יותר באיכות הסביבה ובחינוך וגם מאמין בממשלה שדואגת לזכויות הפרט במקום לרמוס אותן - בהחלט יכול לתמוך בה.
אבל יש גם קולות אחרים במפלגה השמרנית. למשל, כריס גריילינג, שר הפנים בממשלת הצללים, שטען שלבעלים של בית מלון הזכות לסרב לארח זוגות הומוסקסואליים. הקולות האלה מזינים את הספקות באשר ליכולתה של המפלגה השמרנית לרוץ קדימה, לעבר הקדמה.
"אני מסכים לחלוטין עם הקביעה שבכל הנוגע לשוויון להומוסקסואלים ולסביות המפלגה השמרנית פעלה לאט מדי ומאוחר מדי", אומר קמרון. "מפלגות שמרניות ברחבי העולם כבר יצאו למסע הזה, ולדעתי התקדמנו הרבה יותר מאחרות. אבל האם אני חושב שהיינו צריכים ללכת רחוק יותר ומהר יותר? כן". בינתיים , קמרון מסרב להתייחס לאפשרות שגריילינג ישמש כשר הפנים במקרה שהשמרנים יזכו בבחירות. "לא הבטחתי ג'ובים", הוא אומר.
מקור נוסף לחוסר נחת בקרב הבוחרים הליברלים, הוא התמיכה של קמרון בהקלות מס שיינתנו רק למשפחות שבהן ההורים נשואים, וייצרו למעשה אפליה נגד משפחות חד הוריות, משפחות שבהן אחד מבני הזוג הלך לעולמו, או תא משפחתי שבו ההורים בוחרים לא להינשא. איך אפשר להסביר את המדיניות הזאת למישהו שאיבד את בת זוגו בלחימה באפגניסטן? "אף אחד לא מפסיד מהקלות המס האלה", אומר קמרון.
כן, הם כן מפסידים, כי יש מישהו שמקבל יותר.
"ובכן, נותנים הטבת מס לזוגות נשואים כי נישואים זה מוסד מוצלח. יש הקלות מס לאנשים שרוכבים על אופניים לעבודה. האם זה אומר שאנחנו מפלים את מי שלא רוכב על אופניים?".
אחרי ההשוואה התמוהה הזאת חוזר קמרון למסלול ומדגיש שמדובר ב"מדיניות מתקדמת מאוד", כיוון שאת ההקלה בת שלוש הליש"ט מדי שבוע יקבלו רק משפחות שנמצאות בשכבות החלשות.
ומה יקרה אם יפסיד בבחירות, האם יפרוש מהנהגת המפלגה? קמרון לא רוצה לדבר על זה. אבל אם ינצח, הוא נהנה לרמוז שלא ינצל את ההזדמנות שניתנה לו כדי להפוך לראש ממשלה נצחי. הוא מסכים בהחלט שגם תאצ'ר וגם בלייר נשארו בתפקידם זמן ארוך מדי.
"האם פוליטיקאים עוברים לעתים קרובות את תאריך תפוגתם? "כן, כמובן. אני בטוח שאשתי סמנתה תלחש לי באוזן כשיגיע הזמן".
אבל לפני הכל הוא צריך לעבור את סף הבית ברחוב דאונינג 10. היות שבתחילת הקמפיין כל הסימנים הצביעו על ניצחונו, אם לא יצליח לממש את התקוות של חבריו, המפלגה כנראה תגיב באופן רועם יותר מאשר בלחישה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם