תוכנית ההתנתקות מירושלים
הבנייה החדשה בירושלים נכנסה להקפאה בדיוק כמו בשומרון. נתניהו צועד עירום וממשיך לדבר על בגדי הנאמנות היפים שלו
כדי להבין את שהתרחש, כדאי שנחזור כמה ימים לאחור, לראיון שהעניק שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, מרטין אינדיק, לטלי ליפקין שחק בתוכנית "מה בוער" בגל"צ. על פי אינדיק – המקורב מאוד לאובמה – הנושא העומד על הפרק הוא קודם כל ירושלים. ליבת המחלוקת כבר לא ממוקדת ביהודה ושומרון, גם לא ברמת הגולן, גורלם של אלה כבר נחרץ. על הפרק – ירושלים.
אינדיק פירט בראיון את החזון האמריקני. ירושלים כבירה משותפת לשתי המדינות, ישראל ופלסטין, כשהמקומות הקדושים מנוהלים באיזה סידור מיוחד. ובמילים פשוטות – הגבול העירוני חוזר לשער מנדלבאום. משהו בדומה למעבר טאבה לסיני. כשלא יהיו התראות של המטה ללוחמה בטרור – אפשר יהיה לבקר בכותל.
דברים אלו תואמים לחלוטין את הפרסום של אריאל כהנא במקור ראשון ב-29 בינואר 2010, פרסום שהתבסס על שלושה מקורות אמריקניים נפרדים ומהימנים ביותר, לפיו נתניהו כבר סיכם על תוכנית ברוח זו עם אובמה ואבו מאזן.
אך את ההוכחה הברורה ביותר לתוכנית ההתנתקות מירושלים, לא מספקות ההדלפות השונות אלא המציאות בשטח. בפועל, הורה נתניהו על הקפאה מוחלטת של כל תוכניות הבנייה בירושלים. "את גדלת בפסגת זאב" – אמר נתניהו ליונית מהערוץ השני – "את הרי לא מתארת לעצמך שנעצור את הבנייה בפסגת זאב". לרגע חשבתי שהמראיינת המנוסה תשאל את השאלה המתבקשת, "אבל הרי מאז ביקורו של ביידן פיזרת את ועדת התכנון והבנייה המקומית ועצרת את כל תוכניות הבניה בפסגת זאב ובעיר כולה..." נו, כנראה מוגזם לצפות לשאלה מורכבת שכזו מן הערוץ השני.
הבנייה החדשה בירושלים נכנסה להקפאה בדיוק כמו בבית אל ובקדומים. המלך צועד עירום וממשיך לדבר על בגדי הנאמנות היפים שלו – לירושלים. האם מישהו באמת חושב שהאמריקנים יתנו לנתניהו לשוב ולבנות ביהודה ושומרון אחרי עשרת חודשי ההקפאה? האם הם יקבלו את החזרה לבנייה בשכונותיה המזרחיות של העיר? מובן שמה שקורה הוא "אם כל ההתנתקויות" – לא מעזה כי אם מירושלים ויש"ע, אבל בסדר הפוך. קודם עושים ואחר כך מלבישים את ההתנתקות הזו בלבוש החוקי הנדרש.
מה, אם כן, הקשר בין התוכנית הנרקמת לנסיגה כוללת, לבין הראיון החגיגי המפתיע בערוץ השני?
הבה נחזור לראיון עם אינדיק, שלאחר שתי כהונות כשגריר בישראל מבין דבר או שניים בנבכי הפוליטיקה הישראלית:
"הבעיה של נתניהו היא לא ליברמן", אמר אינדיק, "ליברמן אמר שהוא מוכן לוותר על ההתנחלות שבה הוא גר, ליברמן אמר שהוא מוכן לוותר על ריבונות בשכונות בירושלים, אפילו בגליל הוא מוכן לוותר, הבעיה של נתניהו היא גם לא אלי ישי... הבעיה שלו היא בתוך הליכוד..." אינדיק מסביר לנו בלשון פשוטה, שהמתרס הפוליטי היחיד העומד בין נתניהו לבין מימוש הוויתור על ירושלים הוא הליכוד.
כל שעל נתניהו לעשות כדי להגשים את ההתנתקות מירושלים הוא לעקר את יכולת ההתנגדות של מפלגתו. הליכוד אינו ליברמן או ש"ס. לא כל
בתקופה כזו מפנים השרים וחברי הכנסת את מבטם ממוקד הכוח הרגיל – קרי יו"ר המפלגה - אל כלל חברי התנועה. המשמעות היא התנגדות גורפת לתוכנית ההתנתקות מירושלים. כדי להעביר את התוכנית עד תום תקופת ההקפאה, צריך עכשיו נתניהו ליכוד צייתן וממושמע – מפלגה של חותמות גומי המתעלמת לחלוטין מבוחריה. לכן עושה נתניהו שמיניות באוויר ודוחה כל הזמן את הבחירות הללו.
השבוע, ביום חמישי, מביא נתניהו למרכז הליכוד הצעה לשינוי חוקת התנועה. השינוי המוצע מונע למעשה קיום בחירות למרכז ומנציח את כהונתם של חברי המרכז הקיימים. על פי הצעת השינוי בחוקה שמביא נתניהו, לא היו יכולות להתקיים בחירות למרכז הליכוד משנת 1973 עד עכשיו. זה בדיוק כמו שהכנסת תחליט שהבחירות לכנסת יתקיימו אחת ל-30 שנה – רטרואקטיבית החל מהבחירות הקודמות. זה כמובן בלתי חוקי בעליל. ואמנם, בית המשפט המחוזי זרק את נתניהו בבושת פנים וחייב אותו לבצע את הבחירות במועדן, אבל נתניהו ערער לחברים בעליון - ואתם כבר מבינים מה היה ההמשך.
עבור חברי המרכז הנקראים להצביע בעד הנצחת מושבם, מדובר בפיתוי לא קטן. אלא שעדיין קיימים לא מעט אנשים אידיאולוגיים במרכז הליכוד, והם צריכים לשמוע שוב ושוב מנתניהו שיש לו קווים אדומים ושהוא לא יוותר בירושלים. אחרי ההצבעה ביום חמישי, ההצהרות הללו כבר תהיינה חסרות משמעות, אבל עד אז חייבים להרדים את החבר'ה הללו.
עכשיו אתם מתחילים להבין מה היה פשר הראיון ה"ממלכתי" בסתם יום של חול ומדוע חשוב היה כל כך לקרוא לכל הליכודניקים לצפות בהצהרות הנאמנות לירושלים?
רגע, רגע, אתם ודאי שואלים, הרי נתניהו לא יכול סתם כך להצהיר שלא ייסוג מירושלים – הוא הרי משלם על כך מחיר מול האמריקנים; הסביר זאת טוב ממני עקיבא אלדר ב"הארץ" (22 באפריל 2010):
"כל עוד שהיהודים לא בונים בשייח' ג'ראח וברמת שלמה, לאמריקאים לא איכפת מה הם אומרים על הקפאת הבנייה בירושלים. בוושינגטון מבינים שנתניהו אינו יכול להרשות לעצמו להודות, ולו ברמז, שהוא נוהג בירושלים כמו בהתנחלות. מצדם, נתניהו יכול לרוץ לספר לחבר'ה שדין ירושלים כדין תל אביב. העיקר שהערבים לא יקראו בעיתון שמשרד הפנים אישר תכנית בנייה חדשה בהולי סיטי".
נותר רק להתפלל שחברי מרכז הליכוד יבינו כי ביום חמישי הם עומדים להצביע בפועל על תוכנית ההתנתקות מירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם