כך שכנע אולמרט לאשר את ההסכם עם דנקנר
פרוטוקול הישיבה של מועצת מינהל מקרקעי ישראל משנת 2003 חושף את להיטותו של ממלא מקום רה"מ דאז לאשר את ההסכם עם דני דנקנר: "למה בישראל כשמישהו רוצה לעשות עסק גדול, הוא מיד נחשד כגנב?", שאל אולמרט. ראש מינהל מקרקעי ישראל באותם ימים יעקב אפרתי הוסיף: "יש מחויבות לאשר את העסקה"
הפרוטוקול של ישיבת מועצת מינהל מקרקעי ישראל מיום 22.10.2003 חושף את העמדה ההחלטית המשותפת של השניים בעד אישור העסקה, מול מיעוט של מתנגדים.
אולמרט, שממש הטיף לעסקה, לא חסך את ביקורתו מחוות דעתו הלא החלטית והמשתהה מדי, לטעמו, של היועץ המשפטי לממשלה אז, אליקים רובינשטיין. "אני צריך לקבל ממנו הטפות מוסר?" לגלג, "למה במדינת ישראל כשמישהו רוצה לעשות עסק גדול, שיכול להועיל גם לו, אבל גם לציבור, מיד נחשד על ידינו כגזלן, כגנב, כרמאי? אני לא מבין את זה".
זה קרה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אז, אליקים רובינשטיין, גיבש הערות ביחס לטיוטת ההסכם והצביע על בעיות ושיקולים שיש לבחון קודם לקבלת ההחלטה. הוא ציין כי מדובר בעסקה מורכבת וחריגה בהיקפה, והנחה לבחון את שיעור ההטבות שתקבל משפחת דנקנר מהעסקה ואת ההשלכות שעלולות להיות לה. בישיבה בלט בהתנגדותו נציג קק"ל, יחיאל לקט, אשר הצביע על פגמים שונים בהסכם ותקף את אישורו על ידי הנהלת המינהל בטרם אושר במועצה.
מנהל מינהל מקרקעי ישראל אז יעקב אפרתי דחה את המתקפה והצהיר: "אני לא האיש שעשה את החוזה, אבל אני חושב שבאופן כללי אי אפשר לתקוף את המינהל..מוכרחים לראות גם את היתרונות הגדולים של ההסדר הזה...כל הפרמטרים שהצענו מראים שהקרקע המוחזקת על ידי חברות המלח אינה קרקע חקלאית...אני חושב שהעסקה הזו, אם מודדים אותה במונחי היום, היא לא כזה אסון גדול".
בהמשך פנה אפרתי למתנגדים: "אתם באים ועושים כאילו מי יודע מה... הקרקע הזאת נחוצה לנו כדי לעמוד ביעדי הממשלה...לדעת היועץ המשפטי של המינהל, יש מחויבות לאשר את העסקה, וכך אני
אולמרט סיכם את הישיבה ואמר שכשר בממשלה הוא נתקל כמעט יום-יום בתופעה שאנשי עסקים ישראלים, האוהבים את המדינה, מעדיפים בכל זאת לעשות עסקים בחו"ל ומתקבלים שם בכבוד מלכים, כי הם מביאים השקעות ומקומות תעסוקה.
הם נרתעים מלעשות עסקים בארץ כי לטענתם אי אפשר לסמוך על הממשלה, התחייבות היא לא התחייבות, מועד הוא לא מועד, כל דבר מחכים שנים. נמאס להם. "ואני בכל כוחי רץ ממקום למקום ומנסה בכוח לשכנע את האנשים שזו המדינה שלנו ונשתדל ונתייעל", הוא אומר.
בהמשך הוסיף אולמרט: "עכשיו תראו מה קרה כאן. ב-1996 חתמנו הסכם עם יזם פרטי. אתם יודעים מי דרש לעשות את ההסכם הזה? מי זה, הכריש נדל"ן הזה שבא אלינו ואמר, יש לי הזדמנות, תנו לי צ'אנס ואני רוצה לעשות מיליונים? מה פתאום. המינהל יזם את זה. כפה את זה עליו...אני מדבר כי העניין הזה בוער בלבי. כאנשי המינהל חשבו אז, בצדק, לשיטתם, שזאת קרקע שניתן לשווק אותה, שניתן לעשות שם פרויקטים עירוניים גדולים וחשובים, וזה האינטרס הציבורי".
"רבותי", הוא המשיך, "הנהלת המינהל חתמה פה הסכם. בשלב מסוים אומר היועץ המשפטי לממשלה תנו לי לבדוק אותו. כמה זמן הוא בודק אותו? שבוע, שבועיים, חודשיים? לא, למעלה משנתיים. כל אותו זמן, היזם הפרטי, התכניות, הפיתוח, ההשקעות, המינוף לעשות משהו בעל ערך, תלוי ועומד על בלימה. למעלה משנתיים!".
"אחרי שנתיים מגיעה אליי מעטפה (אולמרט מתייחס למכתב מרובינשטיין, ש"מ), ואני אומר, פה הולכת להיות דרמה אדירה. מדוע? אתה חושב שאחרי שנתיים הרי מוכרחים למצוא פה דברים דרמטיים...אבל מה היועץ המשפטי כתב פה? זה קרקע עירונית? אולי. זה קרקע חקלאית? אולי".
אולמרט המשיך בלהט: "ועכשיו, מה אנו נגיד? נסחב את זה עוד כמה שנים? נקרין משהו לציבור, למדינה, למשקיעים, ליזמים... אתה חותם עם משקיע הסכם, אתה אומר מחרתיים מה מעניין אותי מה חתמתי? עשיתי טעות אז אני אדפוק אותך? אחרי שבע שנים?".
"אני אומר דבר אחד בלתי מתקבל על הדעת. לו רק בגלל התנאי הזה של תקנת הציבור אני הייתי אומר אין ברירה (אלא לאשר, ש"מ). בעולם המושגים הערכי שלי, לפעמים כשגוף ציבורי עושה טעות, הוא לא יכול להעמיס את הטעות שלו על האדם הפרטי".
אולמרט לא חסך ביקורת ממבקר המדינה: "מה שחשוב לענייננו הוא שאם היועץ המשפטי לממשלה היה רוצה שנבטל, הוא היה צריך לכתוב לנו את זה. הוא לא כתב...מה עניינו ללמד אותי איך אני צריך להתייחס לחשיבות של קרקעות?".
אם המסר לא היה ברור עד כה, אולמרט הבהיר: "אני מבקש מחברי המועצה, עם כל הכבוד, לאשר. זה לא הגון ולא נכון היה להציג כאילו יש כאן ויכוח בין מדינה או בין רשויות הציבורית שבאות להציל את האינטרס הציבורי מול איזה חבורת גזלנים שמסתערת על נכסי הציבור". הלחץ של אולרמט ואפרתי עבד: בסופו של דבר אושר ההסכם במועצת המנהל ברוב של תשע בעד, שלושה נגד ושלושה נמנעים. ההמשך ידוע.
תגובת אולמרט: "בניגוד להדלפות המגמתיות והחד-צדדיות, העובדות הן שאולמרט חתם על התוכנית רק לאחר שאושרו סופית על ידי היועץ המשפטי לממשלה" - כך מסר אתמול אמיר דן, יועץ התקשורת של אהוד אולמרט.
עוד אמר דן: "כל החלטותיו של אולמרט בעניין זה היו ענייניות ומקצועיות, ואין שום קשר בין החלטותיו של אולמרט לבין החשדות השונים המופרחים לחלל האוויר. אמנם, לאחרונה אופנתי מאוד לנסות ולקשור את שמו של אולמרט לכל דבר אפשרי, אבל כמו בעבר, גם העניין הזה יתברר בעתיד, כי אין כאן דבר מלבד אוויר חם וכותרות מנופחות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם