ראשי » רייטינג » ברנז'ה » הכל בדולר

לתפארת מדינת הפרסומות

האם מזמור "צבר" יהפוך להמנון הלאומי, מה קורה עם דני רופ והאם הפרסומות של רמי קליינשטיין מנסה לרמוז שהוא אוהב צעירות בגילן

עוד פרסומת מפס הייצור של אסם (גיתם BBDO) הונפקה - שוב סיטואציה משפחתית דביקה כשברקע קאבר ילדותי לשיר ישראלי אהוב שמוציא לך את החשק לשמוע אותו שוב אי פעם – וזו בדרך כלל לא סיבה להטריח את המקלדת. ובכל זאת, קצת מוזר כל העסק הזה עם המרק. שב לו הבן החייל מהצבא, רואה שהסירים במטבח ריקים ונכנס למקלחת זריזה. לא הספיק אפילו לסיים לנגב את האוזן, וכבר אמא שלו השובבה הספיקה להכין מרק עוף, כנראה בזכות אבקת המרק המופלאה שהופכת את העניין לקלי קלות.

אבל לעזאזל, היא גם קוצצת וקולפת ערמת ירקות, ומפשירה ומתבלת משהו כמו שישה כרעי עוף, יש פה פרוצדורה ממושכת ומורכבת. אז מה, זה שהיא הוסיפה איזו כפית אבקת מרק כבר הופך את זה למרק מהיר? זה לא נמס בכוס, יו נואו. זה קצת מזכיר את הסיפור על ההוא שהכין מרק מכפתור בלבד, רק שבמקרה הוא גם הוסיף לכפתור מים, תבלינים, עוף מבושל, ירקות וכופתאות. אל תקשקשו לנו על תהליכים קלים ומהירים כשכל מה שאתם מוכרים זה אבקת תיבול. חייל, חזור למקלחת, נקרא לך עוד שעה, כשיהיה מוכן.

הפרסומת לחטיף לבבות מנסה להיות כמו זאת של ופל בייטס. זה לא עובד, אבל סחתיין על הניסיון
כמה שזלגתי כאן שוב ושוב על הקמפיין של ופל בייטס. הוקסמתי מהיצירתיות, השיגעון ושמחת החיים שהתפקעו מתוך כל פריים. גם במשרד הפרסום ברוקנר נטע יער חיבבו את הקמפיין ככל הנראה, כי הם מנסים לשחזר את מתכון הפלא בפרסומת משלהם לחטיף לבבות:

זהו סרטון הזוי, צבעוני, ז’אנרי ואינפנטילי במכוון, בכיכובן של בובות בדיבוב מוגזם, ואווירת “שיואו, מה שמתם בחטיף הזה

שכולנו כל כך מסטולים ומשעשעים!?” רובצת על כולם. אבל לגנוב את המתכון זה לא תמיד מספיק, והתוצאה די חלשה ודלת דמיון, והעיקר - כמעט מצחיקה בלבד. קצת כמו חטיפי הפייק האלה בסופר שמנסים לשחזר את המתכון של ביסלי וקוראים לעצמם גיסלי.

אז יש שבב של פוטנציאל בחינגה הזאת (אני תמיד מחבבת ניסיונות להשתולל), אבל כדאי לדחוף עוד קצת את הפרסומת לקצה השיגעון, ורצוי שהדחיפה תהיה בכיוון יותר מקורי. אחרת ניתקע עם טעם של גיסלי בפה. סליחה, של לבבות.

סרטון הסקסופוניסטית (“אין לי אומץ לעלות”, “יש בך את הבמבה!”, “הא?”) חזר לאחרונה למסכים, ואי אפשר שלא לתהות לתומנו: המממ, הייתכן שבמשרד הפרסום פובליסיס אריאלי החזירו את הפרסומת כדי לקרוץ בשובבות למערכת היחסים החדשה של רמי קלינשטיין? כולם הרי קורצים ללא הרף על נושא ציד הקטינות של קלינשטיין, שאסף לו איזו צעירונת שתחמם את חיקו, והנושא בהחלט לוהט.

והנה שבה לה הפרסומת שבה הוא נטפל לילדה שהוא לא מכיר ומחייך “יש לך את זה”, שמצטיירת כמעט כמו בדיחה על הנושא. ופתאום זה נראה קצת מפוקפק כשחובב הטף הסימפטי נוגע בכתפה של הילדה, ולפתע המסך נפתח וחושף אותם לעיני כל, ורמי נבהל וממהר להתחבא באפלולית הבקסטייג’. החביאו את ילדותיכם: ששום זמר קירח לא יגיח מהחשכה להציע להן במבה שלא נגמרת.

מכללות זה לא עניין זוהר במיוחד למכור לצרכן. איך אפשר לפתות את הצעירים הפוחזים להתלהב ממכללה אפרורית למדעי התזכירו־לי? הרי תוך שנייה הם יזפזפו ל”לילה בכיף 2” וישכחו שלפני דקה הם בכלל חלמו להיות עוזר מזכ”ל בחברת משאבי אנוש כשיגדלו. יש לשסות בהם ריגושים שילכדו את תשומת לבם, ובמשרד הפרסום GPS יודעים בדיוק מהם: 1. משחקי מילים משעשעים (רופ–רופין). 2. סלנג עדכני (“אבא רופ, צא מהלופ!”). 3. אליל נוער מדליק (דני רופ). ערבבו את השלושה יחדיו והרי לכם מגנט לסטודנטים צעירים. עכשיו ברור לכולם שמכללת רופין היא מקום גזעי.

אולי כדאי אפילו שמוסדות השכלה אחרים יאמצו את השיטות הנ”ל כדי להצטייר כנחשקים. משחקי מילים לא חסרים: קחו את סנדי בר לפרסם את בר אילן. את ספיר קאופמן לעשות את מכללת ספיר. ואת יהודה לוי - ללוינסקי. הילדים ימותו על זה.

לפרסומת של חומוס צבר: לא, המנון החומוס לא שיגע את המדינה. היה עדיף שיישאר ביוטיוב.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

הכל בדולר

נמרוד פרידברג מפזר את הגיגיו על הפרסומות שעשו לו את השבוע

לכל הכתבות של הכל בדולר