בין זיכרון לעצמאות: בחיפוש אחר המושלמת
דווקא ביום הזה, ובדיוק כמו בחיפוש אחר אהבת אמת, צריך לזכור כי מדינת ישראל אמנם לא מושלמת אבל ללא ספק זה הכי טוב שיש
דגלים חן גלילי
"שלמוּת יש רק בחלומות", הצטרף לשיחתנו הרב ב'. "הם מעדיפים להישאר לבד כל החיים? צריך תמיד לחשוב על האלטרנטיבה".
"קשה לי להבין את ההתנהגות הזאת", נחפז להסכים גם הרב ג'. "לא לימדו את הבחורים הללו להסתכל על המציאות תמיד בעין טובה?".
שתקתי. מה אפשר לומר מול דברי חכמה כאלו? אולי כדאי פשוט לשנות את הנושא.
"שמעתי שיש דתיים-לאומיים שהפסיקו לומר הלל ביום העצמאות", אמרתי.
"בהחלט", אמר הרב א'. "גם אני הפסקתי. זאת לא המדינה שלה קיוו רבותינו. רצינו מדינה יהודית מושלמת, וקיבלנו מדינה מלאה בחסרונות".
"אבל יש גם דברים טובים במדינה", אמרתי. "המדינה היא מוקד של זהות יהודית.
בלעדיה חלקים גדולים בעם היהודי כבר היו מתבוללים. ואל תשכחו את צה"ל: סוף סוף יהודים יכולים להגן על עצמם. יש במדינת ישראל גם לימוד תורה בהיקף חסר תקדים בתולדות העם היהודי. ויש עוד".
"שטויות", אמר הרב ב'. "אתה מחפש בכוח את הדברים הטובים שבמדינה. אבל זו פשרנות. אנחנו אידאליסטים, ודורשים שלמות. אני רוצה את המדינה שעליה חלמנו".
"אבל מה האלטרנטיבה?", שאלתי. "פני המדינה כפניו של עם ישראל. אין לנו עם אחר, ואין לנו מדינה אחרת. האם היינו מעדיפים לחיות בקנדה? או בארץ ישראל תחת שלטון ערבי?".
"קשה לי להבין את הדיבורים שלך", אמר הרב ג' בבוז. "מתי הפכת לרובוט ממלכתי? לא לימדו אותך
להסתכל על המציאות תמיד בעין פקוחה?".
שתקתי. מה אפשר לומר מול דברי חכמה כאלו?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם