אורי תובל מתנצל: 5 שאלות לתקשורת עוינת
סגן עורך מוסף הארץ מתנצל על ההתבטאות המכוערת נגד אמא של רס"ן אלירז פרץ ז"ל (וכמובן שיש עוד תהיות בפרשת ענת קם). דעה
אורי תובל, סגן עורך מוסף הארץ, פרסם אמש בבלוג שלו התנצלות בפני מרים פרץ, אמו של אלירז פרץ ז"ל. כפי שקלמן ליבסקינד פרסם בבלוג שלו באתר "רוטר" נחשף לראשונה כי תובל כתב בפייסבוק "לא רוצה לחיות במדינה של אלירז פרץ ולא של אמא שלו... משפחה של פאשיסטים ג'יהאדיסטים ושאף אחד לא יגיד לי שהוא נהרג בשבילי".
בעקבות הפרסום החל מייל שרשרת שבו הציטוט הנ"ל עם מספרי הטלפון של חברי ועד העובדים ב"הארץ". הגולשים נקראו לדרוש את פיטוריו של סגן עורך מוסף הארץ. התלונות האלו הגיעו כמובן עד עמוס שוקן, מו"ל הארץ, ומעניין יהיה לראות האם גם הפעם הוא ימשיך בקו העקרוני שלו, המבוסס על תמיכה בעובדים, גם כאשר הללו כושלים.
מכל מקום, אתמול בערב העלה תובל פוסט חדש בקפה דה-מרקר שבו הוא כתב מכתב גלוי למרים פרץ: "אני מבקש להתנצל מעומק לבי על כך שדברים שכתבתי בדף הפייסבוק שלי פגעו בך ובזכרו של בנך, אלירז ז"ל. בחרתי בדרך התבטאות לא ראויה, קיצונית, שאינה מבטאת נכונה את דעותיי. לו יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור, לא הייתי כותב את הדברים. בימים האחרונים אני מותקף קשות בשל הדברים. ההתקפות אינן נעימות, אך אעמוד בהן. אולם הפגיעה בך ובמשפחתך מצערת אותי מאוד וגורמת לי סבל אמיתי".
ועל זה אמרו חז"ל: "זה נשמע כמו אוי אוי אוי - זה מצער אותי מאוד, אוי אוי אוי - נגרם לי סבל אמיתי".
סליחה שנזכרנו רק עכשיו - בשביעי של פסח היה "לידיעות אחרונות" מוסף חביב מאוד, כתבים זרים שפועלים בישראל קיבלו הזדמנות להביא סיפורים מעניינים וזווית מבט מרתקת על ארץ הקודש ושוכניה. עורכי המוסף גם התחכמו, ובמקום להודות "חגים, אין לנו כוח וחייבים למלא עמודים בלי הרבה עבודה מצידנו", התירוץ להכנת המוסף היה מסע הפרסום האחרון של משרד ההסברה שמציג את הכתבים הזרים כחבורת סתומים שחושבת שהישראלים רוכבים על גמלים.
אלא שדווקא המוסף הזה עלול לחזק במקצת את הסטיגמה. פייר הוימן, מהעיתון השווייצרי וולטווכה, כתב שהרב עובדיה יוסף הצטלם ללוח השנה של קרלסברג. ובכן, להגיד שהרב עובדיה הצטלם ללוח שנה, נכון כמו לומר שבר רפאלי
פטריק מרטין מקנדה שכותב עבור "גלוב אנד מייל" "הרב מרדכי אליהו וחסידיו הצליחו לבנות את הקשר בין החרדים לבין הלאומנים הדתיים. יש שם אפילו לקבוצה החדשה – חרד"ל – שילוב של חרדים ומפד"ל". כמובן שחרד"ל הם ראשי תיבות של "חרדים לאומיים"), אבל בשביל זה אפילו לא צריך לגור בישראל או לראיין ישראלי, אלא רק לפתוח ויקפדיה (ולמען הסר ספק, הכתבה מכילה עוד פנינים שכאלו, כולל הטענה שחלק מהיורדים עוזבים את הארץ "בעקבות התגברות כוח החרד"ל" . במחשבה שנייה, כבר עדיף שיגידו שאנחנו רוכבים על גמלים.
לא מדובר בכותרות "אנס" של משה קצב (אשר אכן היה חשוד בביצוע אונס). גם לאולמרט הודבקה הכותרת "שוחד", כי הוא היה חשוד בקבלת שוחד. מאחר וענת קם לא חשודה בריגול, אין טעם להדביק לחשד החמור המופנה נגדה ריבית ומס ערך מוסף.
ובאותו עניין - מותר להמר שאילו לא "הארץ" אלא יוסי יהושע מ"ידיעות אחרונות" היה חושף את הפרשה, חלק מבכירי "ידיעות" היו קצת יותר סלחניים כלפי קם. זה גם המקום להזכיר את החוק היבש והאתיקה העיתונאית – אי אפשר לכתוב שענת קם גנבה מסמכים, אלא חשודה בכך, גם אם על פי הדלפות השב"כ היא הודתה בכך.
ענת קם חשודה בעבירות חמורות. גם אורי בלאו כנראה לא יקבל השנה את פרס ביטחון ישראל על שם אליהו גולומב (אם אתם חושבים אחרת, אתם יכולים לפנות לד"ר מאיר ויינשטיין, מזכיר הפרס לשנה זו).
באותו עניין - האם וואלה באמת היו צריכים להיפרד מכתבת הברנז'ה שלהם. כן אנחנו יודעים שהיא הגישה בקשה לחופשה ללא תשלום, עם תחילת המשפט בחודש שעבר. אבל אנחנו גם יודעים שכעת, יותר מתמיד, היא זקוקה לפרנסה (בדיוק כמו שברור לנו כי את העבודה של כתב ברנז'ה בהחלט אפשר לעשות מהבית).
ושוב, בלי קשר לחומרת מעשיה של קם, מפתיע לדעת כמה מהר עיתונאי יכול לאבד את הפרנסה ואת המעמד שלו, ברגע שהוא נכנס לצרה.
תרשמו לפניכם – עד סוף המשפט (אלא אם תתרחש קודם טרגדיה אובדנית), ענת קם ובני משפחתה יתכחשו לכל רכיב אידיאולוגי-שמאלי. מהרגע שבו קם תסיים לרצות את העונש, היא תתחיל להסתובב בעולם, לקבל פרסים מארגוני שמאל אירופאים ולהרצות על מלחמתה בצבא הכיבוש הישראלי.
אי לכך, אם גאוני השב"כ מצליחים לקרוא בלי ניקוד, אנחנו ממליצים להם לחתום (ובהקדם), על עסקת טיעון עם בלאו וקם שבה בתמורה להפחתת העונש, הם מתחייבים לא לדבר יותר על הפרשה וגם לא לכתוב שום כתבה או ספר בנושא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם