משפחת סימפסון היא המשפחה הלוחמת האמיתית
עוד ביקור היסטורי בארץ הקודש הסתיים בהחמצה כואבת
בין כל הפרשנויות והניסיונות לפתור את המשבר בין אמריקה לישראל, איש לא התייחס ברצינות הראויה לביקור ההיסטורי של אלה שאולי באמת יכולים למצוא פתרון שיביא מרגוע לאזור: ביקורה הדרמטי של משפחת סימפסון בירושלים. אכן, החמצה מכאיבה.
בפרק של הסימפסונים בישראל, עם האורח סשה ברון כהן, הומר לא מתעסק בסכסוך בין הפלסטינים לישראלים אלא כדרכו חושב בגדול. הומר הוא "הנבחר", שתפקידו לאחד פעם אחת ולתמיד את היהודים, הנוצרים והמוסלמים למקשה ידידותית אחת. לא רק שתי מדינות לשני עמים, אלא שלוש דתות בעיר אחת.
כמובן שלפני
באלפי המלונות שבהם שהיתי ושתיתי, תמיד חיפשתי בין הערוצים את משפחת סימפסון והיא תמיד הייתה שם, לפני או אחרי סיינפלד. זה היה כמו להיפגש עם המשפחה הביולוגית שלי. הומר, מארג', בארט , ליסה ומגי אף פעם לא מאכזבים אותי ותמיד מצחיקים אותי, ממש כמו משפחתי האמיתית.
הומר יודע שהוא חי בעולם טיפש ומהיר ולעולם לא תהיה לו דרך חיים אחרת. "לנסות", הוא אומר, "זה הצעד הראשון לכישלון". ואכן , בכל פרק נלקחת המשפחה הזאת לעוד "ניסיון אנושי" שתמיד מתחיל בשמחה גדולה ונגמר במפח נפש.
וזה גם יהיה הניסיון שלהם בהתערבות במזרח התיכון ובקירוב הלבבות בין העמים. הומר כבר העיד על עצמו שהוא חזק מאוד במצבי משבר ובקבלות פנים: "היי, מותק, ברוכה הבאה לקריית הטיפשות. האוכלוסייה: 0. נ .ב: אני הומו".
בשנות הבדידות שלי, שבהן שהיתי בתא ההקפאה שנקרא בוסטון, גילה לי ידידי השף יותם פאב בשכונת ברייטון שבו מתקיימת הקרנה מחזורית של משפחת סימפסון במשך 24 שעות, עם הפסקות מחייבות לכבוד נבחרת הסלטיקס. שם גם קיימנו את השיחות הסודיות, שהלכו טוב מאוד עם הבירות המקציפות והצ'ייסרים של הטקילה, להקמת דת חדשה - הסימפסונות. "אנחנו נצטרך אולי לבטל דת אחרת כדי לפנות מקום", אמר יותם בדאגה, ואחרי דיון מעמיק והזמנת עוד צ'ייסרים חשבנו שהכי נכון יהיה לוותר על האיסלאם, ואף אחד לא ממש יהיה עצוב בגלל זה.
שום סימפסוניסט לא יתאבד בשביל בתולות. הוא תמיד ישמור אמונים לאישה שהוא נתקע איתה, כמו שהומר אומר בסיפוק על יחסי הזוגיות היציבים שלו: "להיות נשוי למארג' זה כמו להיות עם החבר הכי טוב שלך והוא גם מרשה שייגעו לו בשדיים".
הפאב והמרכז הרוחני של הדת החדשה נמצאים בקומנוו'לת'אווניו על רחוב הארוורד. ואם תבקרו שם תגידו "היי, ו"מממ..." לקראסטי הליצן ולסייד-שאו בוב, מייסדי האמונה החדשה ושתיינים עם פרוגרמה חברתית.
לשיטתי, משפחת סימפסון היא לא רק סדרת טלוויזיה מצחיקה. משפחת סימפסון היא גם הדנ"א של כל המשפחות ה"הנורמליות", שלא חושפות בציבור את פרצופן האמיתי. סצנת הפתיחה, בה מחנה הומר את הרכב שלו וכל המשפחה רצה להשתרע ולבהות מול הטלוויזיה כשעל שולחן הקפה מונחת איזו חבילת מזון מהיר שהם בולסים יחד, היא התמונה האמיתית של רוב המשפחות.
כשהם בחברת אנשים אחרים יכולים מרכיבי המשפחה להיות הכי הרבה מביכים, אבל בתוך הבית שלהם הם משחררים את כל הפגמים האנושיים הנפוצים: גסות רוח, גזענות, חזירות. ה"ממממ" המפורסם והגרגרן של הומר בכל פעם שהוא רואה משהו שהוא אוהב ("ממממ... בירה! ממממ... המבורגר!") יכול להיכנס באופן טבעי לעגת המתנחלים הקנאים ("ממממ... קבר יוסף! ממממ... חורשת זיתים"!)
משפחת סימפסון היא ההוכחה הניצחת שרוב הרוע בעולם נגרם לא על ידי רשע מכוון, אלא על ידי טיפשות יצירתית. כל התכונות שרוב בני האדם מסתירים צפות אצל הסימפסונים, שאכן כל מה שאנושי לא זר להם אף על פי שאין ספק שאף אחד מהם לא קרא את ניטשה.
משפחת סימפסון, עם העליבות הסדרתית שלה, היא המשפחה הלוחמת האמיתית. המשפחה שמפסידה בכל קרב אבל מנצחת במלחמה רק משום שהיא משתמשת בנשק הנכון: אקדחי המים של הצחוק וחרבות הגומי של החמלה.
כמובן שבביקורה חסר התקדים והחשוב בארץ, לא הוזמנה המשפחה ליד ושם ולא לארוחת ערב עם ראש הממשלה. הדבר האחרון שרוצה ראש הממשלה זה פגישה עם משיח מצויר שהמוטו שלו הוא לא "כן, אני יכול", אלא "כן, אני צהוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם