סער מסכם שנה ומכריז: לא אתמודד מול נתניהו
שר החינוך קורא את ההורים לסדר, מפזר את הערפל סביב משנתו המדינית ומסביר מדוע הוא לא יונה נצית. "הימין לא פחות ליברלי מהשמאל"
סער חיפש, בדק ולא מצא כלום. אבל המבקר התעקש. "כבודו לא השיב על סעיף הרכוש האישי", שלח לו מכתב חריף. "אולי נשמט מכבודו איזה מיטלטלין? ".
שר החינוך מתבונן במבוכה על הרהיטים הצנו ? עים בביתו, דירה בינונית בקומה שלישית בבניין מגורים ישן בתל אביב שעליה הוא עדיין משלם משכנתה. הכניסה ירוקה, מטופחת. חמימות נעי? מה עולה מהמטבח הלא מעודכן, מהכורסאות המעוצבות בפשטות, מהתאורה הנינוחה. "אמרתי לאשתי, בואי נחפש, אולי אחד הציורים בבית שווה משהו. אבל את רובם ציירו הילדות שלי. אז כתבתי למבקר שאין, פשוט אין לי רכוש בסכום כזה. אין תכשיט, אין רהיט, אין אוטו".
וגם לא רישיון נהיגה. "עברתי תאוריה ונכשלתי שלוש פעמים", סער לא ממש מבין על מה אני משתוממת. "זה לא היה מספיק חשוב כדי להמשיך לנסות". עד שהתפקיד המציא לו רכב ונהג, נסע באוטובוס. בתקופה שהיה עסוק פחות בחינוך של המדינה שעשע את עצמו בתקלוט. הדיג'יי סער סחב תחת בית שחיו תקליטים עתיקים מהבית, הניח אייטיז על המכשיר והרקיד את הפאב.
גם היום הוא עושה את זה, אבל פחות. הגבר היחיד במדינה שכיהן כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה נשוי 20 שנה לאותה בת זוג ובסתר, כשנחה עליו הרוח, הוא כותב שירה. שנה לממשלה וגדעון סער טרם התרגל למעמד. "אני לא מאמין בגינוני כבוד, הדברים האלה נורא מביכים אותי", הוא מתנצל. "אני מבקש מאנשים לא לקרוא לי אדוני השר. אני עדיין מרגיש מוזר שמסתובב איתי מאבטח וצריך לפתוח את הדלת ברכב. אני פותח לעצמי. נראה לי מוזר שמישהו אחר יפתח. חשוב לי שהדימוי העצמי שלי לא יהיה קשור בשום אופן לתפקיד שאני מבצע".
מה הדימוי העצמי שלך?
"בואי נגיד שאני אדם שהמדינה חשובה לו. מאוד. זה החלק המרכזי בחיי. בחרתי בשירות הציבורי למרות שהיו לי אלטרנטיבות לא רעות בחיים האזרחיים. אני לא אדם חומרני, כסף אף פעם לא עשה לי את זה, אבל הייתי יכול להשיג איכות חיים טובה יותר בחוץ". אנשים אומרים שאתה ראש הממשלה הבא. "זה לא דיבור שיוצא ממני. זה לא כרגע בתמונה שלי. אני מרוכז לגמרי במשרד החינוך. יש ראש ממשלה מכהן שאני תומך בו וחוץ מזה אני הרבה פחות אמביציוזי ממה שאנשים חושבים".
אז מאיפה התחזית הזו?
"אני לא יודע לעשות ניתוח פוליטי על עצמי. אני רק שומע על זה די הרבה".
וזה מחמיא או מטריד?
"לא זה ולא זה. מעולם לא הצבתי את עצמי כמועמד לתפקיד ראש הממשלה".
גם לא הצבת את עצמך לתפקיד שר החינוך.
"הייתה לי שיחה עם נתניהו עוד לפני הבחירות, אחרי הפריימריז (שבהם סער כבש את המקום הראשון אחרי היו"ר נתניהו, שמ"ב) אמרתי לו שיש שלושה תיקים ערכיים שארצה בהם:
למה לדעתך יש ממך ציפיות כאלה?
"אני יודע למה אבל לא רוצה לענות. קיבלתי אחריות על מערכת אדירה, ענקית, המערכת האזרחית החשובה ביותר במדינה. המשמעות של הצלחה או אי הצלחה בתפקיד הזה כל כך דרמטית שנראה לי יותר חשוב להסתכל עליה דרך המשקפיים האלה מאשר דרך משק? פיים של קריירה פוליטית".
תתמודד על ראשות הליכוד מול ביבי?
"לא".
זו אמירה מחייבת.
"נכון, אבל ראית שנתתי אותה בקלות. ביני ובין ראש הממשלה יש מערכת יחסים ארוכת שנים. מעט מאוד אנשים מכירים את מלא ההיקף שלה. לא אתמודד מולו".
גם אם זה יעלה לך בקריירה של ראש ממשלה?
"אדם צריך להיות במצב מאוד מסוים כדי להגיד, אני רוצה להגיע לראשות הממשלה בכל מחיר. אני עדיין לא שם. אני גם לא מתכוון להיות כל החיים איש פוליטי. ממש לא".
אז מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?
"אני מאוד אוהב עבודה עם ילדים. בליל הסדר אני הייתי זה שהפעיל את הטף".
גננת?
"פעם דווקא היה לי רעיון כזה".
לא לשווא כתבו על גדעון סער (43) שהוא המועמד המוביל אחרי נתניהו. לצד החקירות של ליברמן, מסעות הנהנתנות של ברק והצייתנות הכנועה של שטייניץ, בולט שר החינוך עם העדר חריג של פרסום שלילי.
הוא חרוץ, משכיל, רהוט, משפטן מבריק. פעמיים נשלף ממשרד עורכי דין משגשג לתפקיד ציבורי כמזכיר המדינה. פעמיים כיהן בתפקידים משמעותיים בכנסת, כיו"ר הקואליציה בממשלת שרון ויו"ר סיעת הליכוד בממשלת אולמרט.
רק שלוש קדנציות בפוליטיקה ונדמה שהיה שם מעולם. יש בו את היושר והצניעות של בני בגין עם הלהט התל אביבי המעודכן של ניצן הורוביץ. הוא בעד זכויות אדם, זכויות נשים והוא ידיד אמת לקהילה הגאה. הרצח בברנוער, מרחק קצר מביתו, זעזע אותו עד היסוד.
"ישבנו לא רחוק מהמקום ופתאום התחילו להגיע אליי מסרונים שהיה ירי בברנוער. מיד הלכנו לשם ברגל. העובדה שהתבצע פשע שנאה מהסוג הזה בלב תל אביב נגד ילדים החריד אותי. הייתה שם הרוגה בגיל של הבת שלי. בדיוק באותה תקופה ביקרתי בבית ספר בבית שמש וראיתי שלט שמאוד התחברתי אליו: 'השונות אינה מצב המצריך תיקון'. אני חושב שצריך להגיד דברים מאוד ברורים נגד הומופוביה. לא לגמגם, לא להתחשב בשיקולים פוליטיים".
הוא נשוי לשלי, מנהלת בחברת מנפאואר ואב לשתי בנות. "הזוגיות שלנו מחזיקה מעמד 20 שנה", הוא אומר בגאווה. "הייתי בליין, אהבתי את החיים. החברים שלי העריכו שאתחתן אחרון ובסוף התחתנתי ראשון".
בחדר העבודה שלו, מעל מכשיר הכושר המגושם, תלוי מכתב ששלח אזרח אחד, זאב ז'בוטינסקי, לוועד העיר תל אביב במרס 1929. " אדונים נכבדים", נכתב בו, "בכל לבי הייתי רוצה להשתתף בהוצאות ועד העיר, אבל עד שלא יהיה מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי העדה, שמי לא יימצא ברשימת משלמי המסים של מוסדכם".
אולי בהשראתו ייצג סער כעורך דין אזרחי נפגעות תקיפה מינית והציע את עצמו כמועמד לתפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. "היו שהסתכלו על זה קצת בתמיהה. אמרו לי, אתה הולך לשוליים, סוטה מהמיניסטרים", הוא משחזר,
"אבל אחרי שנתיים כל הגבות ירדו. הפכנו לוועדה הכי פעילה ומחוקקת בתולדותיה. כולם עלו אליה לרגל, מראש הממשלה ועד הרמטכ"ל. אני זוכר שהבת שלי שאלה אותי, למה בכלל צריך ועדה, לא ברור שיש זכויות לנשים? והבת הגדולה אמרה שהוועדה לקידום מעמד האישה חשובה יותר מוועדת החוץ והביטחון. אמרתי אז, וואללה, הצליח לי פעמיים".
להשלמת האפיל השמאל תל אביבי המגניב, מתקלט שר החינוך, פעם בשבוע, בפאב הגילדה, את פינק פלויד, דיוויד בואי, פיטר גבריאל, ביטלס, סחרוף ופורטיס. "זה תחביב שהתפתח קצת", הוא מחייך. "פעם נקלעתי לוויכוח על המוזיקה של האייטיז מול הנייטיז אצל חבר שלי, בעל בר בשכונה. אני כמובן חסיד של האייטיז.
אז בעל הפאב אמר, תבוא ערב אחד, תביא את המוזיקה שלך ותתקלט בעצמך. לא ידעתי איך עושים את זה טכנית, אבל הדי ג'יי לימד אותי ובאופן מפתיע קלטתי די מהר. עשיתי ערב שנות השמונים מאוד מוצלח ומאז אני שם. לכולנו יש אהבות ותחביבים. אני מאמין באיזונים. אם אין לך מקומות משל עצמך ואתה רק רץ כל הזמן אחרי העבודה והקריירה, אתה תצא מאיזון".
מצד אחד רודף זכויות אדם, פאבים וסושי, ומצד שני איש ליכוד שמצדד בהתנחלויות. אתה יונה או נץ?
"הימין לא פחות ליברלי מהשמאל", נעלב סער. "כדאי לזכור מי תמך בחוקה בראשית שנות המדינה ומי התנגד. מי תמך בממשל צבאי על ערביי ישראל ומי התנגד. מי היה יותר ליברלי בוויכוחים ההיסטוריים - מנחם בגין או דוד בן גוריון".
תרשה לי להחזיר אותך לפוליטיקה מעודכנת יותר. הסמנים הימניים בממשלה הנוכחית הם אביגדור ליברמן ויעקב (כצל'ה) כץ.
"אני מייצג את הזרם המרכזי שהזהות היהודית והציונות חשובה לו, שרוצה להיות חלק מהעולם הנאור, הפתוח, שרוצה שהילדים שלו יחיו בעולם מודרני, דמוקרטי וסובלני. לדעתי, רוב הישראלים חושבים ככה. הכינוי יונה נצית נובע מחשיבה סטריאוטיפית שמאמינה שאם אני במקום מסוים, אני חייב לקבל את מכלול הדעות וההשקפות שלו".
מהי עמדתך בנושא המשבר עם האמריקאים?
"דעתי שצריך לשמור על האינטרסים החיוניים של ישראל שהם גם מערכת היחסים עם ארצות הברית ".
זה דבר והיפוכו.
"לא בהכרח. מאז ומתמיד היו לנו חילוקי דעות עם הממשל האמריקאי ובכל זאת ידענו לשמור על מערכת יחסים טובה. אני מאמין שצריך להיות גמיש מול האמריקאים עד גבול מסוים ולהתעקש על הדברים שחייבים לעמוד עליהם".
אמריקה דורשת הקפאת בנייה בירושלים.
"אי אפשר לקבל דרישה כזו, ולא בגלל המבנה הקואליציוני. בשום הרכב קואליציוני ראש הממשלה לא היה מקבל הקפאה של הבנייה בירושלים. ולא רק הוא, כל ממשלות ישראל מאז 67' פעלו באותו אופן".
האמריקאים לא יודעים את זה?
"ייתכן שלנוכח הדרישות המוקדמות של הפלסטינים, האמריקאים חשבו שיהיה די בדרישה הזו כדי להתניע משא ומתן ישיר בין הצדדים. זה תקופה ארוכה הפלסטינים מציבים תנאים מוקדמים שלא הציבו בעבר, כמו למשל להקפיא את הבנייה בירושלים, וזה מה שמעכב את המשא ומתן".
אז מה הפתרון?
"הדעה שלי, שהבעתי בשיחות אישיות עם ראש הממשלה, היא שניתן לקדם את התהליך המדיני באמצעות הסדרי ביניים. עד היום היו שלוש אסטרטגיות שלום שנכשלו. הראשונה ניסתה להגיע להסדר קבע בקפיצה אחת. אהוד ברק ניסה אותה בקמפ דיוויד ואהוד אולמרט בשיחות עם אבו מאזן.
האסטרטגיה השנייה היא הנסיגות החד צדדיות. נדמה לי שהיום אין מחלוקת שההתנתקות לא קידמה את השלום.
אסטרטגיה שלישית, בלתי אפשרית, היא הסטטוס קוו. בואו לא נעשה שום דבר ולא נשנה כלום. ואני מציע הסדרי ביניים, כמו הסכם וואי שנחתם עם הפלסטינים לפני 12 שנה. הסכמי ביניים מקדמים את התהליך המדיני לאט אבל בטוח. אני מציע לא להחזיק את הנושאים שאפשר להסכים עליהם היום כבני ערובה לנושאים שאי אפשר להסכים עליהם".
אתה בעד שתי מדינות לשני עמים?
"יש נבחרי ציבור שיכולים לשבת בממשלתו של נתניהו ולהגיד, אותי זה לא מחייב. מבחינתי, כשראש הממשלה אומר בנאום ברק אילן שתי מדינות לשני עמים, אני לא מספיק מתוחכם כדי לחפש בדבריו כוונות נסתרות.
הקו המדיני שלו מחייב אותי כחבר בממשלתו. אני חושב שאפשר להגיע לשתי מדינות לשני עמים באמצעות הסדרי ביניים. במזרח התיכון, כאשר אתה מודיע מראש מהם גבולות הגמישות שלך, אתה לא משפר את הסיכויים להגיע להסדר אלא להפך. יש נושאים שבהם לא ניתן להגיע להסכמה ברגע זה, משני הצדדים דרך אגב, ויש נושאים שניתן להגיע להסכמה".
מי הפרטנר שלנו להסכמי ביניים?
"לכאורה, אבו מאזן. אבל הוא מציב תנאים מוקדמים ולא ממהר להיכנס למשא ומתן. ההתנהלות של הרשות הפלסטינית בשנה האחרונה מלמדת שאין לה אינטרס להגיע להסכם עם ישראל. גם אבו מאזן וגם סאלם פאייד לא מעוניינים בהסכם שלום. הם אימצו אסטרטגיה ששוללת את דרך הטרור מצד אחד ומציבה תנאים בלתי אפשריים למשא ומתן מצד שני. זו אסטרטגיה שכל תכליתה להפעיל לחצים מדיניים עקיפים ולבודד את ישראל בזירה הבינלאומית".
איך נתקדם, אם כך?
"אני מאמין שהקהילה הבינלאומית צריכה להפעיל מנופי לחץ גם על הרשות הפלסטינית".
כרגע היא מפעילה אותם עלינו.
"אנחנו לא עומדים מול סכנה של אמברגו או סנקציות מצד ארצות הברית. אני לא מזלזל לרגע במשבר הבינלאומי הקיים ובצורך להתמודד איתו, אבל יש דברים שגם תחת לחץ אי אפשר לקבל. צריך לפעול בשקט, מתוך ראייה נכונה של האינטרסים שלנו".
תשב עם חמאס למשא ומתן?
"חמאס שולל את קיומה של מדינת ישראל ולא מוכן למשא ומתן איתה ".
מה הטעם להגיע להסכמים עם אבו מאזן אם הוא לא מייצג את הרוב?
"לא כל פתרון בסכסוך בן 120 שנה מגיע לסיומו בקפיצה אחת".
מה עמדתך בעניין ירושלים?
"אני מתנגד לחלוקת ירושלים. אם היינו קובעים עקרון שלפיו מקום שיש בו אוכלוסיה ערבית אינו יכול להשתייך למדינה היהודית, היינו ניצבים בפני בעיה ביפו, לוד, רמלה וחיפה, לא רק בירושלים. אם תשאלי את תושבי מזרח ירושלים בהצבעה חשאית מה הם מעדיפים, להיות תחת שליטה פלסטינית או ישראלית, לא הייתי מהמר על שליטה פלסטינית".
והבעיה הדמוגרפית?
"מי שעוקב אחרי ההתפתחות הדמוגרפית רואה שבסך הכל היחס נשמר לטובתנו".
מה תעשה עם ערביי ישראל?
"הם יישארו בתוך המדינה".
וכאזרחי ישראל תדרוש מהם לשיר בגרון ניחר "נפש יהודי הומייה" ?
"ההתמודדות עם ערביי ישראל לא צריכה לצאת מתוך טרמינולוגיה של איום, אלא מתוך תפיסה של אתגר. מצד אחד צריך לשאוף לשלב אותם ברקמת החיים במדינה, ומצד שני לתבוע ציות לחוק וכבוד למדינה ולמוסדותיה. אני חושב שזה אפשרי. אני רואה בערביי ישראל אזרחים שווים שהאינטרס הוא לא רק שלהם, אלא גם של המדינה. צריך לעשות הכול כדי לשלב אותם בחברה הישראלית, בכלכלה הישראלית, ולפתח מודל אלטרנטיבי של שירות לאומי אזרחי. הגענו למצב שיותר ערבים רוצים להתנדב מכפי שהמדינה מאפשרת".
כשר חינוך, אתה דואג להם לתקציבים שווים?
"אני נותן להם יותר. 40 אחוז מתקציב הבינוי של משרד החינוך הוא במגזר הערבי. חברי הכנסת הערבים אומרים לי, מה שאתה נותן לא מספיק, עדיין יש פערים מאוד גדולים בכיתות הלימוד. אני משיב שאני עושה מאמץ גדול לחתור לשוויון ולצמצם פערים".
מה עמדתך בוויכוח העקרוני בנושא בית המשפט העליון?
"שלטון החוק הוא אחד הדברים החשובים בהשקפת עולמי ובסדר היום שלי. אני לא דוגל באקטיביזם שיפוטי בלתי מרוסן, ובוודאי שלא תומך במי שתוקף את המעק רכת המשפטית כלחם חוק. אני מאמין שיש דרך שלישית שנקודת המוצא שלה היא שיש שינויים ורפורמות שצריך לבצע במערכת המשפט אבל הדרך לעשות את זה עוברת דרך שמירה על כבודה ומעמדה.
בשעתו יישמתי את הגישה הזאת כשהעברתי חוק שדורש היום רוב של שבעה מבין חברי הוועדה לבחירת שופטים בשביל למנות שופט עליון. התוצאה היא משקל משמעותי לכל אחד מהק מרכיבים שמיוצג בוועדה".
אילו שינויים ורפורמות צריך לבצע?
"צריך להגיע למודל בחוק יסוד שיגדיר את מערכת היחסים בין הכנסת לבית המשפט העליון בכל הנוגע לביקורת חוקתית. הבעיה היסודית היא שהדבר לא נקבע בחקיקה ולכן שנוי במחלוקת עד היום. מצד אחד זה מהווה עילה לתקוף את בית המשפט העליון ומצד שני בית המשפט מרשה לעצמו לחוות את דעתו על החוקיות של חוקי הכנסת, שגם זה לא סביר.
"אני לא מאמין בחקיקה שנועדה להגביל את השפיטות. מצד שני, יש נושאים שבהם הגישה של העליון צריכה להיות מרוסנת, למשל בנושאים מדיניים".
בפברואר השנה נבחר סער, על פי הסקרים, לשר הפופולרי ביותר בממשלה. בכך ייצר פרדוקס אבסורדי: החינוך, לדעת הכל, סובל מכישלון מתמשך, אבל השר הממונה עליו אהוב ומוערך. הסיבה לכך, מלבד המזל הטוב שהנחית על השר שנת חסד נטולת משברים ושביתות, נעוצה באישיותו. סער מזהה את הבעיות של המערכת ומזדהה איתן. הוא לא מייפה, לא מתכחש, לא ממהר להמציא רפורמות חדשות ולמתג אותן על שמו.
"הימים הכי טובים שלי הם ימי חמישי בהם אני הולך ללמד אזרחות את כיתות י"א", הוא מסביר את ההחלטה להפוך את השנה הבאה לשנת השפה העברית. "תוך כדי לימוד גיליתי שגיאות בספרי הלימוד. חלק מהם תוקן אחר כך, חלק פשוט לא מעודכן ולחלק אחר אין שום הצדקה. הילדים מקסימים, רוצים ללמוד, מוכנים לקלוט כל מסר ולהטמיע כל ערך אבל הם לא יודעים לקרוא.
לפני שלושה ימים אמרתי למנכ"ל שלי, אתה תראה את הבורות בקריאה אצל הילדים בליל הסדר, כשהם יקראו בקול מההגדה של פסח. יסוד התרבות הוא שפה, אבל הילדים היום צורכים פחות עברית. כשהם פותחים טלוויזיה רוב הסיכויים שיראו סרט באנגלית. הפייסבוק ושאר הרשתות החברתיות מתנהלות באנגלית ובקניון הם יצטרכו לחפש ממש טוב כדי למצוא שלט בעברית. יש פה משהו חברק תי מאוד לא בריא".
הבעיה החברתית הבוערת יותר היא האלימות בבתי הספר.
"הקטרוג על אלימות הנוער בא ממקום נוסטלגי. מבריחה מהאחריות שלנו כהורים. מה זאת אומרת נוער שאין לו ערכים? זה לא התפקיד של ההורים להעניק לנוער ערכים, משמעות, זהות? החברה הישראלית אלימה. יש אלימות בכביש, במגרש הכדורגל, במקומות בילוי. נגד רופאים, בין בני זוג, בין הורים לילדים, וגם בבתי הספר. בית הספר לא שוכן על אי בודד, הוא חלק מהחברה".
אז ההורים אשמים?
"אני חושב שהאחריות ההורית בסימן ירידה. יכול להיות שהמרכיב הקרייריסטי נהיה יותר דומיננטי, אבל זמן הילדים עם ההורים בעידן הנוכחי הצטמצם מאוד. בגלל שהמגע עם הילדים מצומצם, הרבה יותר קשה לנו לחנך, לבוא בדרישות. היום, כשיש בעיה עם תלמיד, ההורה פותח דפי זהב תחת האות עי"ן, עיתונאי או עורך דין. זה מאוד בעייתי מבחינה חינוכית.
האינסטינקט לתת גיבוי לילד בכל מחיר הוא שגוי. אני חושב שצריך לעשות הבחנה בין מעורבות הורית להתערבות הורית. כשהורה מתערב במקומות שהם המרחב המוחלט של המורה או המנהל, או כשהורים מנסים להכתיב מי ינהל את בית הספר, זה לא בריא למערכת אבל בעיקר לא בריא לתלמידים.
"היה מקרה בנהריה, בתחילת שנת הלימודים, שהורים החליטו לא להחזיר את המנהלת שיצאה לשנת שבתון והשביתו את בית הספר. שאלתי את מנהלת המחוז אם מדובר במנהלת טובה, והיא אמרה שהמנהלת מעולה, ושיש לה מכתבי הערכה מאותם הורים המשביתים את בית הספר.
רק שהמנהל החדש שמילא את מקומה מצא חן בעיניהם. אמרתי, פה לא תהיה שום פשרה. או שמחזירים את הילדים ללימודים או שבית הספר ייסגר והילדים יפוזרו בין שאר המוסדות בעיר. אחרי שבועיים הם חזרו".
איפה האחריות של המשרד למצב הנוער?
"המערכת התמקדה בהנחלת ידע ופחות בחינוך לערכים ולמידות. הייתה אפילו אידאולוגיה כזו שאת הערכים מביאים מהבית ובית הספר הוא רק מקום שנועד להקניית ידע. היה המאמר המפורסם של ס. יזהר שחינוך לערכים זו אינדוקטרינציה, וערכים צריך להביא מהבית. אני מזהה צורך חיוני, מיידי, לחזק את החינוך לערכים ולמידות טובות. ובמידה שהם כבר קיימים, לשדרג אותם".
איפה החיזוק לערכים ולמידות טובות בבתי הספר החרדיים שבהם מפלים תלמידים על רקע מוצאם העדתי?
"הדברים האלה לא משפיעים עליי לשנייה אחת. פעלנו בבית הספר בעמנואל בצורה הכי ברורה והכי חד משמעית וכך גם בבית הספר החרדי בפתח תקווה שסירב לקלוט תלמידות אתיופיות".
אני מדברת, למשל, על סמינרים קטנים ורבים במגזר החרדי, כמו סמינר שרנסקי והסמינר הישן והחדש בירושלים.
"אנחנו חיים במדינה שיש בה שתי רשתות חינוך חרדיות, מעיין החינוך התורני שהוא נטו ספרדי והחינוך העצמאי שהוא נטו אשכנזי. ההפרדה קיימת ביסוד השיטה. יש במדינת ישראל בתי ספר שכולם בהם תלמידים אתיופים. אין שם תלמיד לבן אחד.
הגזענות היא רעה חולה ששזורה בכל המגזרים בחברה הישראלית. אבל אני יכול לטפל רק במקרים שמגיעים אלי, ובאלו אני לא עושה שום הנחות. בבתי הספר בפתח תקווה אמרו לי, תחשוב טוב לפני שאתה הולך לבג"ץ כי המוסדות האלה אף פעם לא קיבלו תלמידים אתיופים. אבל אני התעקשתי. וכך אנחנו פועלים עכשיו גם בבית ספר בבית שמש שלא קיבל תלמידה ספרדייה על רקע עדתי. אני אומר למנכ"ל המשרד כל הזמן, במקרים של גזענות אל תשקול שום שיקול פוליטי ופשוט תלך עד הסוף".
איך אתם מתמודדים עם אלימות תלמידים נגד מורים?
"אחרי הרבה שנים שהמטוטלת הקלה על התלמידים, אנחנו מטפלים בנושא הזה בצורה הכי תקיפה. קיבלנו על עצמנו להכיל בתוך המערכת גם תלמידים קשים, בעייתיים, אבל יש גבול. במקרה המפורסם שבו פרסמה מורה מכתב על התעללות שני תלמידים בה, בית הספר נקט את הצעד הקשה ביותר האפשרי והרחיק אותם לצמיתות. ההרחקה התאפשרה על בסיס חוק ששיניתי מיד עם כניסתי לתפקיד.
פעם, אם היו רוצים להרחיק תלמיד לצמיתות, אפילו במקרים של אלימות קיצונית, היה צריך לעבור תהליך כמעט בלתי אפשרי. היום אפשר להפעיל את הסנקציה בקלות יחסית. היום, גם במקרים שבהם הורים, עורכי דין או התקשורת מתערבים, אני נותן גיבוי מלא למורים ולמנהלים שמיישמים אפס סובלנות לאלימות".
אתם מפגינים את אותו קו נוקשה כשמדובר באלימות בין תלמידים? מקרה א' הוכיח ששלוש שנים תמימות אפשר לאנוס ולהתעלל בילדה בתוך כותלי מוסדות חינוך יוקרתיים ואיש לא יודע.
"המקרה של א' זעזע אותי. מדובר בשלוש שנים, לא בהתלהטות יצרים של ערב אחד אלא אונס שיטתי עם כל כך הרבה מעורבים, כל כך הרבה זמן ושום דבר לא זולג החוצה. אף הורה לא יודע, אפילו לא אח מבוגר והמעורבים עצמם, אפילו אחד מהם לא עוצר לרגע לחשוב או למנוע. זה מעיד על שיבוש ערכי מאוד מאוד גדול.
ליוויתי את המקרה של א' לכל אורכו, גם כשהתלמידה חזרה ללמוד. היה לי מאוד חשוב לדעת האם המערכת זיהתה את סימני המצוקה והתברר שבית הספר הבחין שיש בעיה והפנה את הנערה לטיפול גורמי הרווחה. היום עולים על רוב מקרי התקיפה המינית וההתעללות דרך בית הספר. במקרה של א' עלו על מצוקה אבל לא ידעו מה היא כוללת כי הילדה סירבה לדבר".
מה אתם עושים כדי למנוע מקרים כאלה?
"אנחנו מנסים לחזק את הנוער וללמד אותו לקחת אחריות על עצמו. יש פעולות כיתת? יות מתוגברת של מחנכים מול תלמידים ובין תלמידים לבין עצמם. אבל אני עדיין מצפה גם לאחריות הורית. כל כך קל היום להגיד, בואו נחפש את האשם, בית הספר, גורמי רוו? חה, רשויות אכיפת החוק ולא לשאול את השאלות האמיתיות לגבי האחריות ההורית שלנו והאם אנחנו בכלל יודעים איפה הילדים שלנו מסתובבים בכל רגע נתון".
בתקופתך כתלמיד היו מקרים כאלה?
"אני חושב שפעם זה היה קורה פחות. המרכיב האידיאולוגי היה פעם הרבה יותר משמעותי. אני כל הזמן אומר, בואו נחשוף בפני התלמידים אלטרנטיבות תרבותיות. נעצים את תנועות הנוער. נציב בפניהם אתגרים בעלי משמעות. לפי דעתי יש צמא לדברים האלה. אנחנו פשוט לא נותנים לו מענה. יש לנו נוער מדהים. תראי כמה מתנדבים לשנת שרות, אפילו יותר מהמקומות שהצבא מסכים בהם לדחיית השירות. וזה בנוסף לצבא. תראי את המכינות הקדם צבאיות. את העמותות הרבות שמתנדבות ומפעילות נוער וצעירים ".
משרד החינוך נחשב בית קברות לפוליטיקאים. אם תנסה לשנות, תקים עליך את רן ארז, אם לא תשנה, יאשימו אותך שהחינוך עדיין כושל.
"אני עושה את מה שצריך לעשות ולא מצפה לראות מחר בבוקר שינוי של מאה שמונים מעלות. אני עושה את זה בדרכי. אני משתף ומתייעץ וכל הזמן זוכר שמדובר במערכת ענקית ומסורבלת שצריך להגדיר לה נכון את הכיוונים.
אני יודע לאן היא צריכה להגיע מבחינת ערכים, הישגים, משמעת ומאבק באלימות. אני פועל הפוך ממה שפעלו לפני. בקדנציה הקודמת שרת החינוך יולי תמיר מיהרה לבטל את דוח דוברת של השרה לשעבר לימור לבנת למרות שכחברת כנסת היא לא התנגדה לדוברת.
אני לא חושב שצריך לעצור מהלך שהושג במאמץ ושיש בו מימדים חשובים. אני לא חושב שצריך להרוס רפורמות ישנות כדי להקים רפורמות חדשות על שמי. אני משפר ומתקן תוך כדי תנועה. אני חושב שאם שרים יסתכלו על התפקיד ככיוון ולא כתוצאות אינסטנט הם יצליחו יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם