המהפך עם יאיר לנדאו: החצר הנטושה הפכה לפינת חמד
הקונדומים הזרוקים, הבאנגים המשומשים ופסולת הבניין, הוחלפו בצמחי בר, בעגבניות ובקומפוסט. המרפסת העזובה נהייתה לגינה ירוקה במיוחד
"כשבאתי לראות את הדירה (ברחוב מסילת העולים בדרום תל אביב), לפני שלוש שנים, זו הייתה דירה דרום תל אביבית אמיתית, מלאת טינופת", מספר יאיר לנדאו (29), עובד בסטודיו ליציקת בטון וסטודנט לאדריכלות בעברו. "קונדומים זרוקים, באנגים, חזיות ופסולת בניין פזורים לכל עבר. ראיתי את העץ שהתחבא והבנתי את הפוטנציאל של השטח וידעתי
לאחר שעבר לגור במקום עם שתי שותפות הם החלו במלאכה. שיפוץ הגינה הפך במהרה לחוויה משותפת של הדיירים, בכל פעם שנפתח פרח חדש או כשוורד מוציא ניצן הם חגגו. אחרי הכל, הגינה היא חלק מרכזי מאורח חייהם. בגינה הם אוכלים, שותים, מבלים עם חברים ולפעמים סתם יושבים ונהנים מהנוף המחודש.
מרבית הדירות במרכז ובדרום תל אביב נטולות מרפסת אך לנדאו שגר לא מעט שנים בתל אביב מעולם לא ויתר על פינה ירוקה. אם מדובר במרפסת עם עציצים ואם מדובר בגינה בקומת קרקע בדירה הנוכחית.
הפרויקט הנוכחי בוצע בכמה שלבים. "זה התחיל בניקיון כללי, לקח לנו הרבה זמן להוציא את כל הפסולת החוצה, היו אזורים של פסולת בניין שגם כשחפרנו נותרה בעינה", מתאר לנדאו את שלבי הפיכת הפסולת בחצר לגינה.
לאט לאט הגינה התחילה לרקום עור וגידים. לאחר שבנו ריצוף וסככה, הניחו ערוגות והחלו למלא את הגינה מכל מה שהצליחו לשים עליו את היד. צמחים מהזבל, צמחי בר ישראליים, חצב, חבצלת החוף, קצת חסות, קצת עגבניות וקומפוסט בצד. לנדאו אפילו יצר חברות על בסיס בוטני עם שכן אשר מתגורר מרחק כמה בניינים ממנו. "אין פה כמעט גינות באיזור רק לי ולעוד שכן שגר לא רחוק, הוא משאיר לי דברים, ואני מביא לו", מספר לנדאו בחיוך.
"בסמטה שלידי עוברים כל ילדי העובדים הזרים והפליטים הלומדים בבית ספר ביאליק רוזלין שמעבר לסיבוב, נעים לי לחשוב שבדרך לבית ספר החוויה שלהם היא לא רק של זוהמה והם רואים גם את הגינה", הוא מוסיף. עכשיו כשעבודות השיקום הסתיימו מאפשרים לנדאו והשותפות גם לילדי השכונה להגיע ולשחק בגינה. "אין פה פארקים באיזור, אז רבים מהם באים לשחק אצלנו".
טיפוח הגינה הוא לא רק התחביב והתרפיה של לנדאו, אלא גם אג'נדה בהתהוות. הוא רצה ליצור נקודה נעימה בסמטה שמסביבה הכל מזוהם. לנדאו מאמין כי הסיבה לכך שהגינה שלו היא יחידת סגולה באיזור נובעת מהפערים בין צפון העיר לדרום העיר. "הפוטנציאל קיים, אם היו מתקינים טפטפות השקיה, אוספים זבל, דואגים לצפרדעי אשפה ועושים מאמץ קטן והכל היה נראה אחרת. אני מתקשר לפחות פעם בשבוע כדי שינקו וזה לא נושא פרי". לדבריו, היו לו כמה ניסיונות לעשות שינוי גם ברחוב, אבל בכל פעם באו אנשים והרסו.
לנדאו לא מתכנן מראש היכן לשתול כל צמח, באיזה איזור השמש זורחת והיכן נמצא הצל. הוא קודם כל שותל ואחר כך מביט בתוצאה ובודק עם הזמן האם זה אכן מצליח. הוא מאמין שכל שטח מתפתח אחרת ובמקום אחר אולי הגינה שלו הייתה נראית שונה.
כיוון שדירתו שכורה, מדי פעם צצה במוחו של לנדאו התהייה מה יקרה כשיעזוב. האם יעקור הכל? האם ייקח את השתלים עימו? מי יטפל בגינה? הוא יודע שיש צמחים שיחזיקו מעמד גם לבד ויש כאלה שלא. בינתיים הוא נהנה מהקיים. "אני אוהב את הגינה, היא פורחת, דברים גדלים בה, והיא מחזירה לי אהבה".
רוצים גם להשתתף במדור ולספר לנו על אורח החיים הירוק שלם? פנו אלינו - yarok@nrg.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם