טיפים לכותב הנאומים המתחיל
תחרות הנאומים בשיתוף nrg מעריב מתקדמת, וזה זמן טוב לשמוע עצות על אופן כתיבת נאום. וגם: מה השתנה מיוון העתיקה?
-הצטרפו לפייסבוק של התחרות!
1. הצורך בבהירות ובסדר - כלל ברזל: לא משנה מה אמרת, או מה את חושבת שאמרת. משנה רק מה שהשופטים שמעו! לכן, ובניגוד למאמר, בעת העברה של מסר בעל-פה יש להקפיד על בהירות וסדר.
2. הפחתת לחץ במה – שני המרכיבים המהותיים בנאום הם התוכן והצורה. כלומר, מה אני אומר, ואיך אני אומר את זה. לחץ במה משפיע באופן ישיר וגלוי לעין על ההגשה של הנאום, כלומר על הצורה שבה אני מעביר את התוכן לקהל. הדרך הטובה ביותר להפחית לחץ, היא לשלוט באופן מרבי ומיטבי על תוכן הנאום שלי. איך עושים זאת? מיד נראה...
3. זמן מוגבל – עם הגבלת זמן הנאום ל-6 דקות, יש לוודא כי כל מה שאת רוצה להעביר, ורק מה שאת רוצה להעביר, יעבור בנאום. לכן, מומלץ להתאמן על הנאום הגמור פעם או פעמיים (אך לא יותר) לפני הגשתו. נחלק את העצות לשתי קטגוריות: עצות לשיפור הצורה של הנאום ועצות לשיפור תוכנו.
נפעל לפי עיקרון ה-3: קהל לא תמיד מקשיב, ולא תמיד שומע. לכן, עיקרון זה שימושי מאוד בניסיוננו לוודא כי כל המסרים שרצינו להעביר אכן יעברו. כמו כן, שימוש בעיקרון זה יוצר אצלנו תחושה של סדר ושליטה במה שאנחנו רוצים לומר, ולכן גם מגביר את רמת הביטחון שלנו. איך עושים את זה?
א. בתחילת הנאום מציגים את כותרות הטיעונים או הרעיונות השונים המהווים את תוכן הנאום. יש להקפיד לבחור כותרות אינפורמטיביות, קצרות מאד, שהקהל לא יוכל לשכוח. לדוגמה: "אדבר על תדמית הפוליטיקה בישראל, אחר כך על שיעור ההשתתפות בפוליטיקה, ולבסוף אציע פיתרון". מומלץ להשתמש במינוחים אלגנטיים יותר.
ב. בזמן הנאום מוודאים שהקהל יודע מתי עוברים מרעיון לרעיון.
ג. בסוף הנאום, חוזרים בקצרה על עיקרי הרעיונות שהוצגו בנאום עצמו. כאן, מומלץ לא רק לחזור על כותרות הטיעונים, אלא להוסיף כמה מילים של סיכום כערך מוסף.
מבחינת מבנה: לנאום צריך להיות מבנה הגיוני, כלומר סדר הבאת הרעיונות צריך להיתמך על ידי היגיון מסוים. לדוגמה: אם אני רוצה להציע חלופה למצב בעייתי קיים, מבנה של "בעיה – פיתרון – הצדקה לפיתרון" יכול להיות מועיל ביותר. דוגמאות אחרות למבנים מוצלחים: עיקרון – יישום העיקרון – המסר הנשלח או "מעגלי השפעה", כדוגמת היחיד – הקהילה – החברה כולה.
שכנוע נעשה על ידי טיעונים, ולא על ידי טענות. טענה היא משפט שיש לו ערך של אמת או שקר, לדוגמה "ישראל אשמה במלחמת לבנון". אין בהצהרה בלבד כדי לשכנע את הקהל כי עליו לקבל את טענתכם. לצורך כך, נצטרך להוכיח את הטענה. טיעון הוא ה"למה" או ה"איך" הנחוץ כדי להגיע למסקנה אותה אתם מבקשים לקדם (היא הטענה).
לטיעון טוב כמה מרכיבים:
א. כותרת – קצרה (עד 5-6 מילים) וקולעת. יש בה רמז לעמדה של הנאום, ולכן נעדיף כותרת כגון "הנזקים שייגרמו לקהילה" על פני "השפעה על הקהילה". כמו כן, כותרת אמורה לתחום את תוכן הטיעון, ולכן תחת הכותרת "התועלת הכלכלית שבביטול שכר מינימום", עדיף לא לדבר גם על זכות האזרח לקבוע את שכרו.
ב. הסבר – נדבך קריטי בטיעון. כאן, עלייך להסביר בשפה פשוטה ובהירה מדוע המסקנה שלך (כלומר את מה שאת מבקשת להוכיח) נכונה. יש להיזהר מ"קפיצות" לוגיות.
ג. ראיות תומכות – עוד נדבך קריטי בטיעון. הראיות התומכות עוזרות בהוכחת השלבים ה"בעייתיים" בלוגיקה של ההסבר. הן גם מעניקות להסבר תוקף, בהיותן מעגנות אותו במציאות ההווה או העבר. סוגים של ראיות תומכות: דוגמאות, סטטיסטיקה ואנלוגיות.
ד. הבעת עמדה – לטיעון חייב להיות ערך נורמטיבי. הוא לא יכול רק לתאר תהליך או תוצאה, אלא הוא חייב גם להביע עמדה כלפיה. שימוש במילים כגון "טוב/רע, מותר/אסור, צודק/לא-צודק, ראוי/לא-ראוי" בדרך כלל מעיד על עמדת הנואם.
ה. סיכום – רצוי לתת לטיעון שורה תחתונה בטרם עוברים לטיעון הבא. הכוונה היא לא לחזרה על ההסבר או על הראיות התומכות, אלא למתן "שורה תחתונה" תכליתית וקצרה, שתוודא באופן סופי כי הקהל הבין את מהות המסר המועבר.
כללי השכנוע, מתברר, לא השתנו הרבה מימי יוון העתיקה, שם השתמשו בכללי הפאתוס-אתוס-לוגוס.
פאתוס – פנייה לרגש. רגשות הם חלק מהותי בשכנוע. קשה מאד לשנות אצלנו עמדות ודעות המעוגנות באופן חזק ברגשות שלנו. מומלץ לפתוח ולסיים את הנאום בפאתוס, ו"לתבל" מדי פעם גם בטיעונים. אזהרה: לא להסתמך על פאתוס, ולא להשתמש בו יתר על המידה. זה נראה רע ולא משכנע! אם את חושבת שזה מוגזם – just say no. יותר מדי נאומים הסתיימו במשפט "will somebody please think of the children".
אתוס – אמינות. ליתר דיוק, יש אתוס לדובר ואתוס לתוכן הדברים. מבחינת האתוס שלך כדוברת, צר לי, אך אין בידי להושיע. אלא אם זכית באח הגדול, סביר להניח שלא יכירו אותך. נשאר לך רק להשתמש באתוס כדי לתת עוד תוקף לטיעונים שלך. שימוש נכון בדוגמאות, למשל, נותן עוד תוקף לטיעונים. גם ציטוטים של אנשי-סמכות בתחום עליו את מדברת נותנים תוקף לטיעונייך.
לוגוס – לוגיקה, היגיון. מיותר לציין כי שלב ההסבר שבטיעון נשען על הלוגוס. אולם תמצאו שזה גם כלי שימושי ביותר כדי "לפרק" אתוסים שכנגדם אתם יוצאים, וכדי לטעון דבר מה שהוא בניגוד לאינטואיציה הרגשית של הקהל.
ליאור ספיר הוא יו"ר מועדון הדיבייט באוניברסיטת חיפה. מייל לשאלות: haifa.debate@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם